יששכר בר איילנבורג
| לידה |
1550 ה'ש"י פוזנן, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1623 (בגיל 73 בערך) ה'שפ"ג  אוסטרליץ, כתר בוהמיה |
| תקופת הפעילות |
?–1623 |
| רבותיו | רבי מרדכי יפה, רבי יהושע פלק כץ, רבי ישראל סרוק |
| תלמידיו | רבי עזריה פיג'ו |
| חיבוריו | באר שבע, צידה לדרך |
  | |
רבי יִשָּׂשכָר בֶּר אַיילְנְבּוּרְג[1] (ה'ש"י, 1550, פוזנא, פולין – ה'שפ"ג, 1623 אוסטרליץ, מוראביה) היה רב פולני-איטלקי במחצית השנייה של המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17, רבה של גוריציה ושל מדינת פריוויאל באיטליה, ובסוף ימיו בפראג. נודע על שם ספרו באר שבע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפולין לרב ישראל לייזר פרנס מקהילת פוזנא, בצעירותו היה תלמידם של רבי מרדכי יפה "בעל הלבוש", ורבי יהושע פלק כץ, מפרש הטור והשולחן ערוך הידוע בכינויו הסמ"ע על שם ספרו "מאירת עיניים". הושפע מרבו הרב ישראל סרוג (מהר"י סרוג/סרוק), בעת שהלה סבב בערי אירופה להפצת תורת האר"י, ודבק בהשפעתו בקבלת האר"י; מכתביו שרשם בעקבות דברי רבו זה, העתיק המקובל רבי מנחם עזריה מפאנו, אף הוא תלמידו של מהר"י סרוג שהפיץ את תורתו ברבים.[2] התמנה כרב מדינת פריוויאל והיה לאחד מחשובי רבני איטליה. מתלמידיו באיטליה היה רבי עזריה פיגו.
בשנת ה'שע"א התגורר בפראג, והוצעה לו משרת ראש ישיבה בצפת בהוראת רבי משה גלנטי, המינוי התעכב ולבסוף לא יצא אל הפועל בשל פטירתו.[3] בסוף ימיו התגורר באוסטרליץ, מוראביה, ושם נפטר.
מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תשובתו (סימן י"ח) משמשת יסוד לשיטה האוסרת את השימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה בהלכה. הוא גם העיר על המנהג הרווח באיטליה של ימיו ללבוש בגדי שבת רק ביום השבת ולא בלילה שבין שישי לשבת, לדבריו זהו מנהג מוטעה כיוון שעל פי הקבלה עיקר עניינם של בגדי שבת הוא בהחלפת הבגדים לקראת כניסת השבת.[4] עוד התרעם על המנהג הרווח לשפוך מהיין בעת ההבדלה כסימן טוב, לדבריו זהו מנהג נפסד, ואילו היה בכוחו היה מבטלו.[5] בפרשיית המקווה ברוויג'ו היה בין הרבנים האוסרים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו "באר שבע" (ונציה שע"ד), מהווה כעין "תוספות" על מסכתות וחלקי מסכתות מן התלמוד הבבלי שאין עליהם "תוספות": מסכת סוטה, סנהדרין, הוריות, חולין, מסכת כריתות ומסכת תמיד; בסוף ספרו זה נדפסו גם שאלות ותשובות ממנו, וחיבור קצר בשם "באר מים חיים". הספר נקרא "באר שבע", כי הוא כולל שבעה חיבורים, חידושיו למסכתות הש"ס וספר השו"ת: "נר אלוקים" על מסכת סוטה; "נר ישראל" על פרק "(כל ישראל יש להם) חלק" במסכת סנהדרין; "נר מצווה" על מסכת הוריות; "נר הוראה" על חולין; "נר ה'" על מסכת כריתות; "נר תמיד" על מסכת תמיד; ו"נר תורה", חלק השו"ת.
ספר נוסף שלו הוא החיבור "צידה לדרך" על פירוש רש"י לתורה, שעוסק רבות גם בפרשני רש"י קודמים כמו פירוש "המזרחי", רבי אליהו מזרחי.
שני הספרים נדפסו בדפוסים נוספים רבים לאחר פטירת המחבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי יששכר בר ברבי ישראל ליזר פרנס אילנבורג (בעל „באר שבע”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- איילנבורג, יששכר בר בן ישראל לייזר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
יששכר בר בן ישראל אילנבורג (1570 בערך-1623), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- באר שבע, מהדורה ראשונה, ויניציאה, שע"ד, באתר היברובוקס
- באר שבע - חלק השו"ת, מהדורת ורשה, תר"ן, באתר היברובוקס
- צידה לדרך, פראג שפ"ג-שפ"ד, באתר אוצר החכמה