בבו ולדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בבו ולדס

בבו ולדס (Bebo Valdés; ‏9 באוקטובר 1918 - 22 במרץ 2013) היה פסנתרן, מנצח, מלחין ומפיק מוזיקלי קובני, אביו של פסנתרן הג'אז הקובני צ'וצ'ו ולדס. ולדס היה דמות מרכזית בעידן הזהב של המוזיקה הקובנית, סולן בשתי big bands, ואחד מאמני הבית של מועדון טרופיקנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהוואנה שבקובה בשם: כרמון אמיליו ולדס אמארו. ולדס התחיל את הקריירה שלו במועדוני לילה בהבאנה בשנות ה-40, והתפרסם בעיקר בזכות הופעותיו הרבות במועדון הקברט טרופיקנה. בשנות ה-50, היה בין מפתחי סגנון הממבו, וכן פיתח מקצב חדש בשם בטנגה שהתחרה עם הממבו. ולדס הוא גם דמות חשובה בג'אז הקובה.

בשנות ה-60, עבר למקסיקו יחד עם הזמר שלו רונלדו לה סרי, ולאחר שהות קצרה בארצות הברית וסיבוב באירופה התיישב בסטוקהולם שם חי עד 2007. שם פיתח והפיץ מוזיקה קובנית וג'אז לטיני.

בשנות ה-90 זכה לפרסום רב יותר בזכות קטעי נגינה שלו שהשתתפו בסרטים Calle 54, וEl milagro de Candeal, וכן עקב זכייתו בחמישה פרסי גראמי וכן בעקבות האלבום Lagimas negras (דמעות שחורות) שהוקלט עם דיאגו אל סיגאלה.

בין לחניו המוכרים: Guempa, Daquirí, Dile a Catalina, Nocturno en batanga, La rareza del siglo, México querido ו Ritmando el chachacha.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבבו ולגרושתו, פילאר ולדס, חמישה ילדים, ביניהם הפסנתרן צ'וצ'ו ולדס. ב-1963 נישא ולדס לאישה שבדית ומאז 2008 הם התגוררו במאלגה שבספרד. נפטר במרץ 2013 בשבדיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]