בג"ץ אליס מילר

אליס מילר נגד שר הביטחון
בית המשפט העליון
ההחלטה ניתנה ב-8 בנובמבר 1995
שם מלא של המקרה: בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון ואח', פ"ד מט(4) 94 (1995)
החלטת בית המשפט העליון:
קבלת העתירה - פתיחת קורס הטיס בפני נשים בהתבסס על עיקרון השוויון.
המותב:
חברי המותב: אליהו מצא, יעקב קדמי, טובה שטרסברג-כהן, צבי טל ודליה דורנר
דעות בפסק הדין:
השופטים מצא, שטרסברג-כהן ודורנר הסכימו כי אי-קבלת נשים לקורס טיס מהווה אפליה על בסיס שיקולים לא רלוונטיים, אשר מנוגדת לעיקרון השוויון ואף מהווה פגיעה בכבוד האדם של אותן נשים. השופטים קדמי וטל סברו שיש לקבל את טיעוני המשיבים ולדחות את העתירה עקב השיקולים התקציביים והתכנוניים הכרוכים בקבלת נשים לקורס הטיס.
תקדימים עליהם הסתמכה ההחלטה:
בג"ץ דנילוביץ', בג"ץ שדולת הנשים ו-בג"ץ נבו נגד בית הדין הארצי לעבודה.

בג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים, שניתן בשנת 1995 וידוע בקיצור כבג"ץ אליס מילר, הוא עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי אליס מילר בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, ובעקבותיה, הורה בג"ץ לצה"ל להשוות את זכויותיהן של נשים לאלו של גברים. בג"ץ זה הוא אחד מפסקי הדין החשובים והתקדימיים באמירתו החוקית והערכית לגבי האיסור על אפליית נשים בחברה הישראלית. חשיבותה של פסיקת בג"ץ זו היא בדיון החוקתי בדבר מהות הזכות לכבוד והזכות לשוויון הכלולות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

רקע

שירות נשים בצה"ל

ערך מורחב – שירות נשים בצה"ל

בצה"ל משרתות נשים מיום הקמתו. לפני קום המדינה שירתו נשים בתפקידי לוחמה באופן מלא. אחת הנשים הבולטות ביותר בשירות קרבי הייתה חנה סנש, שב-1943 התנדבה לצבא הבריטי כצנחנית ונפלה בעת מילוי תפקידה. כמו כן, בההגנה ובפלמ"ח שירתו נשים, בין השאר בתפקידי לוחמה בחזית, ואף כטייסות קרביות.

עם הקמת צה"ל בשנת 1948 השתנה מצב זה, דווקא עם הקמת חיל הנשים (ח"ן). בפקודת הקמתו של הח"ן, נקבע כי נשים ישרתו בתפקידי הגנת יישובים, בתפקידים מקצועיים, בתפקידים מנהלתיים ובתפקידי עזר; אך לא בתפקידי לחימה. איסורים אלה נותרו על כנם במשך שנים. בשנות ה-80 וה-90 החלו להיפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלוחמה, כמו מדריכות חי"ר, שריון וקליעה. כמו כן נפתחו לפניהן תפקידי פיקוד כמו מפקדות כיתה בטירונות לחיילים המיועדים לתפקידים בעורף ומדריכות כלואים, ותפקידים טכניים שונים. אך בכל הנוגע לתפקידים הכרוכים בלוחמה בחזית, ובנוגע לקורסים היוקרתיים כדוגמת קורס טיס או קורס חובלים, המשיכו תקנות צה"ל להגביל את השירות בהם לגברים בלבד.

אליס מילר

אליס מילר גויסה לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית. היא הייתה בעלת רישיון טיסה אזרחי, סיימה לימודי הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון והתייצבה לשירות פעיל. יותר משנה לפני תחילת השירות הפעיל פנתה בבקשה לעבור את המיון הראשוני לקורס טיס. בקשתה נדחתה על ידי קצינת העתודה בטענה שעל פי הוראות הפיקוד העליון אין לשלב נשים במקצועות לחימה. מילר ערערה על ההחלטה וזומנה לפגישה עם מפקד חיל האוויר. גם לאחר פגישה זו לא שינה הצבא את עמדתו. סירובו של צה"ל לאפשר את קבלתה לשלב המיונים המוקדמים לקורס טיס עקב היותה אישה, וסירוב הערכאות הצבאיות, סלל את הדרך לפנייה לבג"ץ, בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים. אף שבג"ץ קיבל את עתירתה של מילר, היא עצמה לא עברה את שלב המיונים ולכן לא התקבלה לקורס הטיס. מילר שירתה כקצינה בחיל האוויר.

הדיון

טענות העותרת

1. עמדת המדינה הפוסלת מראש ובאופן מוחלט קבלה של נשים לקורס טיס היא אפליה על רקע מגדרי, המפרה את זכות היסוד לשוויון בין המינים.
2. הביטוי הראשון של אפליה זו – שלילת ההזדמנות השווה לשרת בצבא כטייסת ולתרום את חלקה לביטחון המדינה, להגשים את רצונה ולמלא את יכולתה.
3. לשלילת האפשרות לשרת כטייסת יש השלכות נוספות: היא חוסמת את הדרך להתקדמות לתפקידים בכירים בחיל האוויר ובצבא בכלל. בנוסף, היא פוגעת בסיכוי העתידי להשתלב כטייסת בשוק האזרחי. בנוסף עשויה האפליה לפגוע בדימוין העצמי של נשים ולגרום להפחתת מעמדן בחברה.
4. העותרת אינה מבקשת לבטל לחלוטין את ההגבלות על השתתפות נשים בתפקידי לחימה. אולם, לדבריה המדיניות בנושא זה אינה יכולה להיות גורפת, אלא עליה להתייחס באופן פרטני לאופי התפקיד, לאופי היחידה ולאופי המועמד או המועמדת. גישה זו מתחייבת מעיקרון השוויון: כל עוד אין מתקיים טעם ענייני ורלוונטי להבדלה בין נשים לבין גברים לעניין מילויו של תפקיד מסוים, יש לנהוג בשני המינים על פי אותה אמת מידה.

טענות המשיבים

1. עיקרון השוויון בין נשים לגברים אינו חל על חוקים ותקנות הנוגעים לשירותן של נשים בצה"ל. החוק מבחין בין נשים לבין גברים לעניין היקף חובת השירות ותנאי השירות של נשים, בשל השוני המהותי במאפיינים הרלוונטיים, בין גברים לבין נשים. ההתייחסות השונה לשירותן של נשים נסמכת על שונות רלוונטית בנתונים, ולכן אינה בגדר אפליה פסולה אלא בגדר הבחנה מותרת.
2. הגישה החברתית המקובלת גורסת כי אין לחשוף נשים לסיכוני הלחימה אל מול האויב והנפילה בשבי, אולם לא זו הסיבה למניעת קבלתה של העותרת לקורס טיס. העותרת נדחתה מ"טעמים תכנוניים", שאינם מאפשרים לצה"ל לאפשר לחיילות לשרת כטייסות בחיל-האוויר: הכשרתו של טייס היא ממושכת וההשקעה הכספית במימונה היא רבה מאוד. ההכשרה מבוססת על ההנחה שהטייס ישרת תקופה ארוכה, שבע שנים בשירות סדיר ולאחר מכן בשירות מילואים של יום מילואים מדי שבוע בשבוע, כדי להישאר בכושר טיסה. חיל האוויר טען כי גם אם יהיו נשים שיהיו מוכנות להתנדב לשירות כזה, הן עלולות להתחרט ולהחליט להפסיק את ההתנדבות, בעיקר לאחר שיהפכו לאימהות, דבר שהחוק הקיים מאפשר להן. הטענה היא כי מסיבות אלה, מהותו של התפקיד אינו מאפשר שילובן של נשים.
3. בחירת המועמדים לשיבוץ בתפקיד צבאי כלשהו – חייבת להתבסס על צורכי הצבא בלבד, ולכן על שיקול הדעת של הצבא לגבור על שיקולים אחרים.

פסק הדין

דעת הרוב

• השופט אליהו מצא קבע ששונות רלוונטית עשויה להצדיק הבחנה בין פרטים בחברה. באם השונות אינה רלוונטית מדובר באפליה פסולה. חוק שירות ביטחון מבחין בין נשים לגברים לגבי משך השירות וחובת שירות מילואים. עם זאת, מצא קבע שהבחנה זו לבדה אין פירושה שיש שונות רלוונטית בין המינים, שמצדיקה פסילת שירותן של נשים בקורס טיס ותפקידים נוספים. מצא פסק שיש לאזן בין הזכות לשוויון לבין האינטרס של ביטחון המדינה, תוך עמידה במבחן המידתיות. במקרה זה הכף נוטה לטובת הזכות לשוויון.
• השופטת טובה שטרסברג-כהן פסקה שגם אם קיים שוני רלוונטי בין גברים לנשים (לעניין השירות כטייסים), ניתן וראוי להתגבר על השוני הזה. לדעתה אין מדובר במצב של העדפה מתקנת (שם נמנעים מהבחנה דווקא כאשר ישנו שוני רלוונטי), ולכן יש לפעול למימוש עקרון השוויון בין גברים לנשים בכל הנוגע לקבלתם לקורס טיס. כמו כן, היא קבעה כי מימושן של זכויות אדם טומן בחובו מחיר כספי שיש לשלם: "חברה המכבדת את ערכי היסוד שלה ואת זכויות היסוד של חבריה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר על-מנת שערך השוויון לא יעמוד ככלי ריק מתוכן". באיזון בין עיקרון השוויון לבין ביטחון המדינה יש להעדיף את ביטחון המדינה רק כאשר יש ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה.
• השופטת דליה דורנר פסקה שיחס מפלה הנו משפיל ופוגע בכבודן של הנשים. באמצעות עיקרון ההשפלה, דורנר מעגנת את הפגיעה בשוויון כפגיעה בכבוד האדם (שהוכר כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). בהתבסס על המעמד החוקתי שהיא מקנה לזכות לשוויון, דורנר בוחנת את הפגיעה בשוויון לפי פסקת ההגבלה (סעיף 8) של חוק היסוד (למרות שמדובר בזכות שאינה מוזכרת במפורש בחוק היסוד). תוצאת הניתוח הוא שהפגיעה אינה מידתית ולכן אסורה. בנוסף, דורנר קובעת שהתועלת התקציבית מאי גיוס נשים לקורס טיס פחותה מהנזק שנגרם לנשים לחברה כולה.

דעת המיעוט

• השופט יעקב קדמי קבע שעל בית המשפט להימנע מהתערבות בהחלטות עקרוניות של גורמי הביטחון הלאומי, כל עוד לא מדובר בהחלטות שנגועות בחוסר סבירות קיצוני, בשרירות או בחוסר תום-לב. לדעתו מצבה הביטחוני הייחודי של מדינת ישראל מביא לכך שיש להתחשב בצורכי הצבא במיונם של חיילים וחיילות. על כל אזרח לתרום כפי יכולתו והשוני האמיתי בין גברים לנשים מביא לכך שכוחם ויכולותיהם שונים ומצדיקים מילוי תפקידים שונים.
• השופט צבי טל פסק שהשיקולים שהציג חיל האוויר, הן התקציביים והן התכנוניים, הם שיקולים רלוונטיים ויש להתחשב בהם, בנוסף לשיקולי הביטחון. שירותן הצבאי של הנשים קצר משמעותית משירותם של הגברים. שוני נוסף בין גברים לנשים בא לידי ביטוי עקב נישואין, היריון ולידה. הדבר מהווה הבדל רלוונטי ולכן לא מדובר באפליה אסורה.

החלטה

בית המשפט העליון פסק ברוב דעות שאי גיוסן של נשים לחיל האוויר, אך ורק בגין היותן נשים, הנו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. כתוצאה מכך הוצא צו שחייב את רשויות הצבא לזמן את מילר למבדקי התאמה לקורס טיס ולקבל אותה אם תימצא מתאימה.

השלכות פסק הדין

החלטת בג"ץ פתחה בפני נשים תפקידים שונים, שעד אז יוחדו לגברים בלבד. נוסף על קורס הטיס נפתחו גם קורס חובלים, תפקידים במערך הנ"מ של חיל האוויר, בגדוד האב"כ של חיל ההנדסה ובמשמר הגבול. בנוסף הוקם גדוד חי"ר ייעודי, ששמו "קרקל", שמטרתו שילוב נשים בחיל הרגלים. בינואר 2000 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שירות ביטחון, שעיקרו הוספת סעיף 16א. אשר קובע כי לכל אישה זכות שווה למלא כל תפקיד בצה"ל, אלא אם כן קיימת מגבלה מאופי או ממהות התפקיד.

מאז נפתח קורס הטיס לנשים, מספר מצומצם יחסית של נשים סיימו אותו בהצלחה. בשלהי 1998 הפכה סג"מ שרי (דאז) לאישה הראשונה שסיימה בהצלחה את קורס הטייס. שרי הוצבה כנווטת בטייסת F16 בבסיס רמת דוד. סג"מ רוני צוקרמן (דאז), שסיימה את הקורס בשנת 2001, הייתה לטייסת הקרב הראשונה בישראל.

למרות זאת, גם היום ישנם תפקידים בצה"ל הסגורים בפני נשים. דוגמה אחת היא מערך המחבט של מערך ההגנה האווירית. בשנת 2003 הגישה לוחמת הנ"מ יערה שטולברג עתירה לבג"ץ נגד החלטת צה"ל למנוע מנשים להשתלב במערך זה. לאחר שחרורה של שטולברג דחה בג"ץ את העתירה בטענה שהיא איננה רלוונטית עוד.

ראו גם

• פמיניזם בישראל
• חוק שיווי זכויות האשה

לקריאה נוספת

• ניצה ברקוביץ, "'אשת חיל מי ימצא?' נשים ואזרחות בישראל", סוציולוגיה ישראלית, כרך ב', מס' 1 (1999), עמ' 277-317.
• נויה רימלט, הפמיניזם המשפטי מתאוריה למעשה - המאבק לשוויון בין המינים בישראל ובארצות הברית, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור, 2010.

קישורים חיצוניים

• המכון הישראלי לדמוקרטיה נשים בצה"ל, פרויקט צבא-חברה.
• יופי תירוש, אליס בארץ ה (ה)מראה: הרהורים על השתקפויות הגוף הנשי בשיח על שילוב נשים בתפקידי לחימה בישראל , עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו תשס"ז, 885.
• אתר צה"ל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים:"הטובות לטיס - ראיון עם סרן אליס מילר".

הערות שוליים

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: יש להפוך כתובות URL לכותרות מלאות.