בדיקות סקר גנטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בדיקות סקר גנטיות הם בדיקות סקר שתכליתם גילוי זוגות בסיכון להולדת ילדים הלוקים במחלות גנטיות (תורשתיות), הנעשות על מנת למזער את הסיכוי להולדת צאצא הסובל מפגם גנטי. בדיקות אלו מבוצעות באמצעות בדיקת דם, ומאתרות נשאות סמויה (רסציבית) למחלות גנטיות.

בניגוד לבדיקות סקר בהריון, בדיקות אלו יכולות להתבצע עוד קודם לנישואים וכניסה להריון. משרד הבריאות הישראלי ואיגוד הגנטיקאים הישראלי ממליצים לזוגות לשקול בחיוב עריכת בדיקות גנטיות לגילוי נשאות למחלות גנטיות חמורות הפוגעות באיכות חיים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב, פגם גנטי גלוי בצאצא יכול להיווצר רק כאשר שני הוריו מורישים לו גן פגום, אותו הם נושאים באופן נסתר (נשאות רסציבית). גם כאשר שני בני הזוג הינם נשאים רסציבים, הסיכוי לפגם גנטי אצל הצאצא אינו עולה על 25%, על פי חוקי התורשה. ייתכן גם כי מחלה גנטית תופיע ברמות חומרה שונות, על אף קיום גן פגום זהה (במקרה ואחד מבני הזוג סובל מפגם גנטי באופן גלוי והשני באופן סמוי, סבירות ההורשה עולה עד לכ־75%). קבוצת סיכון למחלות גנטיות הם צאצאי משפחות בהם נולדו צאצאים עם פגם גנטי, ומקומות בהם שכיחים נישואי קרובים (בנישואי קרובים ישנו סיכון להתפרצות מחלות גנטיות נדירות מאוד, לדוגמה שכיחות המופיליה בקרב בתי מלוכה באירופה עקב נישואי קרובים). עם זאת, במקרים רבים נולדו צאצאים עם פגם גנטי במשפחות בהם לא היה כל הופעה קודמת של פגם זה בגלוי.

עם התפתחות תחום הגנטיקה, בעשור האחרון של המאה ה־20 פותחו בדיקות שונות לאיתור נשאות גנטית רסציבית לפגמים גנטיים שונים אצל בני אדם. בעוד חלק מבדיקות אלו אינו מהימן די הצורך (ואצל חלקם המהימנות משתנה לפי אוכלוסייה), בדיקות מסוימות זכו לאחוזי הצלחה גבוהים בזיהוי נשאות. בשל כך עלתה המלצה לערוך בדיקות סקר גנטיות לזוגות צעירים העתידים להוליד ילדים, על מנת לנסות למזער את מספר הילודים שיוולדו עם מומים או מחלות גנטיות חמורות. נכון ל־2011 97% מהילודים הינם בריאים, בעוד 3% סובלים ממחלות, הפרעות התפתחות או מומים מולדים שונים, על רקע גנטי וללא רקע גנטי.

היות ובמרבית המחלות הגנטיות הופעת הפגם באופן גלוי בצאצא אפשרית רק כאשר שני הוריו הם נשאים רסציבים נסתרים, די לשלול הימצאות גן רסציבי פגום אצל אחד מבני הזוג על מנת לוודא שצאצאיהם של בני הזוג לא יסבלו מפגם גנטי גלוי. בשל יציבות החומר הגנטי, די בבדיקה חד־פעמית על מנת לאשר או לשלול הימצאות נשאות נסתרת. עם זאת, במקרה גם במקרים בהם מתקבלת תשובה חיובית לנשאות אצל שני בני זוג, ישנה לעתים אפשרות לערוך בדיקות מיוחדות לעובר בשלבי התפתחות מוקדמים (כדוגמת בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה), על מנת לבדוק האם הוא לוקה בפועל בפגם גנטי מסוים. במקרה של הפריה חוץ גופית, ניתן לבצע אבחון גנטי טרום השרשה.

קיומם של בדיקות גנטיות יוצר בעיות מוסר ואתיקה שונות, היות שתוצאה חיובית של קיום נשאות אצל בני זוג עשויה להוביל להפסקת חיים של עובר, בזמן שייתכן ואין ודאות מוחלטת בקיום הפגם, ייתכן ויתגלה טיפול רפואי למחלה, ובעיות מולדות אחרות (גנטיות ושאינם גנטיות) יכולות להיווצר גם כשהבדיקות תקינות.

הבדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ידועות מחלות שונות להם בסיס גנטי ידוע. המלצה לבדיקת סקר גנטי על ידי משרד הבריאות הישראלי ניתנת על סמך מספר נתונים, ובהם:

  • מחלה חמורה וחשוכת מרפא (מאופיינת בשיעורי תחלואה / תמותה גבוהים מגיל הילדות).
  • מחלה מוגדרת היטב ובעלת בסיס מולקולרי מוכר.
  • שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא לפחות 1:60 (שכיחות של כ־1:15,000 לידות).
  • המוטציות המוכרות מהוות לפחות 95% מכלל המוטציות הגורמות למחלה.
  • הבדיקה מהימנה (מעל 90%), ובעלת יכולת חיזוי להתפתחות מחלה חמורה, ועומדת במבחן של עלות מול תועלת.
  • ניתן לבצע אבחון טרום לידתי באמינות גבוהה.
  • קיימות מספיק מעבדות שמבצעות את הבדיקה.

על בסיס נתונים אלו מוציא משרד הבריאות המלצות לבדיקות, בהתאם למוצא האתני של הנבדק, ובהתבסס על רקע משפחתי אם קיים. ההמלצות לבדיקות משתנות עם הזמן, בהתאם לגילויים חדשים, מדידת שיעור נשאות באוכלוסייה, ופיתוח בדיקות חדשות. הבדיקות מחולקות ל־3 קטגוריות: בדיקות מומלצות, בדיקות אפשריות, ובדיקות שאינם מומלצות. קיימות גם בדיקות השנויות במחלוקת לגבי מעמדם הראוי, בין השאר על רקע ממצאים סותרים של שיעורי נשאות בין מדגמים שונים.

בדיקות מומלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקות למחלות הבאות מומלצות לביצוע על ידי משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים הישראלי, בהתאם למוצא האתני:

חמש הבדיקות הראשונות כלולות בסל הבריאות ובתוכנית הארצית של משרד הבריאות, ונעשות ללא תשלום. בדיקת לזיהוי נשאות לתלסמיה נעשית באמצעות ספירת דם רגילה ומומלצת לאוכלוסייה ערבית ולאוכלוסייה יהודית שאינה אשכנזית.

בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל אותרו מחלות רבות השכיחות באזור גיאגרפי מצומצם (לרוב בתחום יישוב מסוים או בשבט בדואי, בשכיחות של לפחות 1:1,000 לידות), אך כמעט ואינם קיימות מחוץ להם. משרד הבריאות הישראלי מפעיל תוכנית מיוחדת למניעת מחלות אלו, וצוותים מיוחדים באים ליישובים לבדיקות תקופתיות של זוגות.

בדיקות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות למחלות גנטיות ששכיחות הנשאות שלהם קטנה מ־1:60 מוגדרות על ידי משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים הישראלי כבדיקות אפשריות, אך לא מומלצות.

בדיקות אלו כוללות את המחלות הבאות:

בדיקות שאינן מומלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מחלות גנטיות נוספות להם מקור מולקולרי ידוע, אולם ההמלצה של משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים הישראלים הינו ליידע אודות הבדיקה, אך לא לערוך אותה כבדיקת סקר. הסיבות לכך הם מהימנות נמוכה של הבדיקה (אי זיהוי או זיהוי מוטעה של מקרים שלא מתפתחים לכדי מחלה קלינית), שכיחות נמוכה ומחלות שאינן חמורות או שניתנות לטיפול. בין מחלות אלו נמצאות: מחלת גושה 1 (למחלה זו קיים אומנם שיעור נשאות גבוה, אך המחלה מתפתחת רק בכ־10% מבעלי הגן הפגום, וקיים לה טיפול רפואי יעיל), חרשות הנגרמת על ידי הגנים קונקסין 26 ו־30 (בדיקה לא מהימנה), קדחת ים תיכונית משפחתית, לבקנות, פנילקטונוריה, ניוון שרירים - דיספרלין, מחלת אגירת גליקוגן מסוג 3, חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין[1], ניוון שרירים מסוג LGMD וניוון שרירים עם גופיפי הסגר (HIBM).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדיקה זו הייתה כלולה במסגרת הבדיקות האפשריות עד לפברואר 2011, והוסרה בעקבות המלצת איגוד הגנטיקאים הישראלי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.