בדיקות רפואיות שגרתיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בדיקה שגרתית לתינוק

בדיקות רפואיות שגרתיות יכולות לעזור באבחון בעיות ומחלות אפילו לפני שמתפתחות. בדיקות גם עוזרות באבחון הבעיה בשלב מוקדם, מה שמגביר את הסיכויים להחלמה מהירה.

הגיל, ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, סגנון החיים (מה אנחנו אוכלים, אם עושים ספורט, אם מעשנים) ועוד גורמים אחרים חשובים, הם אלה שמשפיעים על איזה בדיקות לערוך וכמובן על הצורך והתדירות של הטיפולים הרפואיים.

בדיקות רפואיות מומלצות לפי גילאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות מהלידה ועד גיל שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות רפואיות שגרתיות לתינוקות ולפעוטות נעשות בתחנות לבריאות המשפחה (תחנות טיפת חלב). את הבדיקות האלה חשוב לעשות כדי לגלות מחלות וליקויים בשלב מוקדם ככל האפשר. הסיכויים לרפא מחלות רבות וליקויים רבים משתפרים ככל שהגילוי שלהם נעשה בשלב מוקדם יותר.

  • בדיקות התפתחות בטיפת חלב

בדיקות התפתחות לתינוקות ולפעוטות, הנעשות בתחנות טיפת חלב, מיועדות לעקוב אחר ההתפתחות התקינה ולאתר מוקדם ככל האפשר בעיות בריאות שונות

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה

בדיקות העיניים ובדיקות הראייה מיועדות לגלות בשלב מוקדם ככל האפשר מחלות והפרעות בהתפתחותן של העיניים ושל מערכת הראייה

  • בדיקת שיניים

בדיקת שיניים היא אחת מבדיקות השגרה שצריכים לעבור כל התינוקות והפעוטות אחת לחצי שנה, החל מגיל שנה. הבדיקה נעשית אצל רופא שיניים לילדים. הרופא בודק, בין היתר, את החניכיים ומוודא שתהליך הבקיעה של השיניים מתקדם כמצופה

  • ספירת דם

ספירת דם לתינוקות היא בדיקה שמומלץ לעשות אותה באופן שגרתי בגיל שנה ובגיל שנה וחצי. מטרת הבדיקה היא לבחון את מצבם של שלושה מרכיבים מרכזיים של הדם: תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות. לכל אחד מהמרכיבים האלה בודקים כמה פרמטרים, המוסבריה


בדיקות מגיל שנתיים ועד גיל 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים בגיל הזה גדלים ומתפתחים במהירות. חשוב לעשות בדיקות רפואיות שגרתיות כדי לעקוב אחר התפתחותם ולגלות מחלות וליקויים בשלב מוקדם ככל האפשר.

  • בדיקת התפתחות

מטרתה של בדיקת ההתפתחות היא לגלות מוקדם ככל האפשר בעיות בריאות שונות, שכן ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך תוצאות הטיפול טובות יותר. הבדיקה כוללת בדיקה פיזית של מערכות הגוף, שקילה ומדידת הגובה, מדידת היקף הראש והערכת ההתפתחות בכמה תחומים, כגון המוטוריקה והתקשורת.

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה

בדיקות העיניים ובדיקות הראייה מיועדות לגלות בשלב מוקדם ככל האפשר מחלות והפרעות בהתפתחותן של העיניים ושל מערכת הראייה. אם מאובחנת ירידה בחדות הראייה, מטפלים בכך בדרך כלל באמצעות משקפיים

בבדיקה שגרתית מחפש רופא השיניים סימנים לעששת. כמו כן הוא בודק את ריריות הפה (הלחיים, השפתיים, החך והלשון) ומחפש סימנים למחלות במערכת התמיכה של השן - בעיקר מחלות חניכיים (מחלות פריודונטליות)

בדיקות מגיל 7 ועד גיל 12[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה השלב ההתפתחותי של הילדים

  • בדיקת עור

בדיקת עור היא בדיקה עצמית שמיועדת לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות של סרטן העור (כגון מלנומה) ושל מחלות עור נוספות. אולם מאחר שמדובר במשימה מורכבת מדי לילדים, על ההורים לבדוק אותם בגילאים האלה. גילוי מוקדם משפר מאוד את הסיכויים להשיג ריפוי מלא. אומנם רק לעתים רחוקות קורה שסרטן עור תוקף ילדים ובני נוער, אך רצוי לחנך אותם כבר בגילאים האלה לעקוב בקביעות אחר שומות חשודות

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה

מטרתן של בדיקות העיניים בקבוצת הגיל הזאת היא בעיקר לעקוב אחר שינויים בחדות הראייה. אם מאובחנת ירידה בחדות הראייה, מטפלים בכך בדרך כלל באמצעות משקפיים או באמצעות עדשות מגע

  • בדיקות רפואיות כלליות אצל רופא

הבדיקות הרפואיות הכלליות בקבוצת הגיל הזאת מיועדות לוודא שהגדילה וההתפתחות של הילדה או הילד הן תקינות. בנוסף לכך, הן מיועדות לגלות הן בעיות בריאות חדשות והן בעיות בריאות שלא התגלו בגילאים צעירים יותר. כבר בגילאים אלה כדאי לעקוב אחר המשקל כדי לוודא שלא מתפתחת בעיה של משקל יתר, שלה השלכות רבות על הבריאות בהווה ובעתיד

  • בדיקת שיניים

בבדיקה שגרתית מחפש רופא השיניים סימנים לעששת. כמו כן הוא בודק את ריריות הפה (הלחיים, השפתיים, החך והלשון) ומחפש סימנים למחלות במערכת התמיכה של השן - בעיקר מחלות חניכיים (מחלות פריודונטליות)


בדיקות מגיל 13 ועד גיל 19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנות ובנים בגיל הזה נמצאים בתקופת ההתבגרות, שהיא תקופת צמיחה מואצת ורבת שינויים, גופניים ונפשיים כאחד.

  • בדיקת עור

בדיקת עור היא בדיקה עצמית שמיועדת לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות של סרטן העור (כגון מלנומה) ושל מחלות עור נוספות. גילוי מוקדם משפר מאוד את הסיכויים להשיג ריפוי מלא. אומנם רק לעתים רחוקות קורה שסרטן עור תוקף בני נוער, אך רצוי לחנך אותם כבר בגילאים האלה לעקוב בקביעות אחר שומות חשודות

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה

מטרתן של בדיקות העיניים בקבוצת הגיל הזאת היא בעיקר לעקוב אחר שינויים בחדות הראייה. אם מאובחנת ירידה בחדות הראייה, מטפלים בכך בדרך כלל באמצעות משקפיים או באמצעות עדשות מגע

  • בדיקות רפואיות כלליות אצל הרופא

בבדיקה כללית בוחן הרופא אם התפתחותם של הנערה או של הנער - כולל ההתפתחות המינית - מתנהלת כסדרה. כן הוא שואל על הרגלי התזונה, על התמכרויות ועל ההשתלבות בחברה - בין היתר כדי לברר קיומן של בעיות נפשיות ובהן דיכאון

  • בדיקת שיניים

בבדיקה שגרתית מחפש רופא השיניים סימנים לעששת. כמו כן הוא בודק את ריריות הפה (הלחיים, השפתיים, החך והלשון) ומחפש סימנים למחלות במערכת התמיכה של השן - בעיקר מחלות חניכיים (מחלות פריודונטליות)

  • מדידת לחץ דם

לחץ דם גבוה נחשב שלא בצדק למחלה של אנשים מבוגרים בלבד. בעשרות השנים האחרונות הוא מאובחן אצל יותר ויותר בני נוער - במיוחד אם הם סובלים ממשקל יתר. אומנם נדיר שבגילאים האלה מתפרצות מחלות שנובעות מיתר לחץ דם, אך טיפול בתופעה הזאת חיוני כדי למנוע תחלואה בגיל מאוחר יותר

  • שקילה וחישוב BMI

רופאים רבים טוענים שההשמנה היא המגפה המסוכנת ביותר של המאה ה־21. מדובר בבעיה רפואית חמורה: ההשמנה גורמת לסדרה של מחלות קשות, ובהן סוכרת ויתר לחץ דם. שקילה ומדידת הגובה נותנים אפוא חיווי חשוב על מצב הבריאות

בדיקות מגיל 20 ועד גיל 39[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הנשים והגברים בקבוצת הגיל הזאת מוטל עומס רב: הם לומדים, עובדים, מתחתנים, רוכשים דירה ומביאים ילדים לעולם. זמנם קצר, מלאכתם מרובה, והם עסוקים בבניית המשפחות והבסיס המקצועי שלהם. בגיל הזה, הבריאות נראית לרוב מובנת מאליה, וזה הרבה פעמים גם המצב - אך חשוב שלא להזניחה. הזרעים לשמירה על הבריאות גם בגילאים המבוגרים יותר, נטמנים כעת. בדיקות רפואיות שגרתיות נעשות בגיל הזה בעיקר כדי לגלות מוקדם ככל האפשר מחלות כרוניות ומחלות אחרות.

  • בדיקת עור

בדיקת עור היא בדיקה עצמית שמיועדת לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות של סרטן העור (כגון מלנומה) ושל מחלות עור נוספות. גילוי מוקדם משפר מאוד את הסיכויים להשיג ריפוי מלא

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה

המטרה של בדיקות העיניים היא לאתר סימנים ראשונים של מחלות הגיל המבוגר, ובהן גלאוקומה, קטרקט, ניוון מרכז הראייה וגידולים על גלגל העין. בדיקות עיניים שגרתיות חשובות במיוחד למי שיש להם מחלות סיסטמיות שמשפיעות על העיניים, כגון יתר לחץ דם וסוכרת

  • בדיקת פרופיל שומנים

פרופיל השומנים (הליפידים) כולל את ערכיהם של שלושה סוגי שומנים: הכולסטרול "הרע", הכולסטרול "הטוב" והטריגליצרידים. רמות גבוהות מהנורמה של כולסטרטול "רע" ושל טריגליצרידים הן גורם סיכון להתפתחותן של מחלות קשות רבות, ואילו רמות גבוהות של כולסטרול "טוב" עשויות למנוע או לעכב רבות מהמחלות האלה

  • בדיקת צוואר הרחם (בדיקת פאפ)

את צוואר הרחם בודקים כדי לגלות את סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים או סימנים המעידים על התפרצות אפשרית וקרובה של המחלה. הבדיקה, הידועה גם בשם בדיקת פאפ, מומלצת למי שנכללות בקבוצת הסיכון - בעיקר מי שקיימו יחסי מין עם פרטנרים רבים. חשוב לדעת שכיום נוהגים רופאים רבים להמליץ על הבדיקה לכל הנשים

  • בדיקת שד עצמית

מטרתה של בדיקת השד העצמית היא לגלות מוקדם ככל האפשר גושים חשודים בשד שעלולים להצביע על התפתחותו של סרטן השד

  • בדיקת שיניים

בבדיקה שגרתית מחפש רופא השיניים סימנים לעששת. כמו כן הוא בודק את ריריות הפה (הלחיים, השפתיים, החך והלשון) ומחפש סימנים למחלות במערכת התמיכה של השן - בעיקר מחלות חניכיים (מחלות פריודונטליות)

  • מדידת לחץ דם

בדיקת לחץ דם מיועדת לאבחן בעיקר יתר לחץ דם - מצב שאם אינו מטופל עלול לפגוע באיברים חיוניים רבים ובהם הלב, המוח, הכליות והעיניים

  • ספירת דם

ספירת דם היא בדיקה שמומלצת באופן שגרתי במקרים רבים, גם בהריון ולאחר לידה. מטרת הבדיקה לבחון את מצבם של שלושה מרכיבים מרכזיים של הדם: תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות. לכל אחד מהמרכיבים האלה בודקים כמה פרמטרים, המוסברים כאן בהרחבה

  • שקילה וחישוב BMI[1].

השקילה מיועדת לאבחן עודף משקל שהוא גורם סיכון ליתר לחץ דם, לסוכרת, לטרשת עורקים ולמחלות קשות רבות אחרות


בדיקות מגיל 40 ועד גיל 64[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל גיל 40 עולה השכיחות של מחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ממאירות.

  • בדיקת אק"ג

אק"ג - תרשים הפעילות החשמלית של הלב - מסייע לרופא לאבחן הפרעות קצב ומחלות שונות של שריר הלב

  • בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה - החל מגיל 50

בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה היא אמצעי נוח לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בישראל זהו הסרטן השני בשכיחותו והשני בקטלניותו. כיוון שגילוי מוקדם מבטיח ריפוי במקרים רבים, יש חשיבות רבה לבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה

  • בדיקה לגילוי סרטן השחלות - למי שנמצאת בקבוצת הסיכון

הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות אינה מומלצת לכל אוכלוסיית הנשים אלא רק למי שמשתייכות לקבוצת הסיכון - נשים שבמשפחותיהן היו מקרים של סרטן השחלות. מטרת הבדיקה לגלות את סרטן השחלות בשלב מוקדם ככל האפשר כדי להגדיל את סיכויי הריפוי

  • מדידת לחץ דם

יתר לחץ דם נקרא "הרוצח השקט" שכן זוהי מחלה שלרוב לא חשים בה - היא אינה מכאיבה - אך היא גורמת נזקים גדולים מאוד לאיברים חיוניים ובהם הלב, המוח, הכליות והעיניים. זוהי הסיבה לחשיבותה הגדולה של בדיקת לחץ דם

  • בדיקת עור

בדיקת עור היא בדיקה עצמית שמיועדת לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות של סרטן העור (כגון מלנומה) ושל מחלות עור נוספות. גילוי מוקדם משפר מאוד את הסיכויים להשיג ריפוי מלא

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה

המטרה של בדיקות העיניים היא לאתר סימנים ראשונים של מחלות הגיל המבוגר, ובהן גלאוקומה, קטרקט, ניוון מרכז הראייה וגידולים על גלגל העין. בדיקות עיניים שגרתיות חשובות במיוחד למי שיש להם מחלות סיסטמיות שמשפיעות על העיניים, כגון יתר לחץ דם וסוכרת

  • בדיקת פרופיל שומנים

פרופיל השומנים (הליפידים) כולל את ערכיהם של שלושה סוגי שומנים: הכולסטרול "הרע", הכולסטרול "הטוב" והטריגליצרידים. רמות גבוהות מהנורמה של כולסטרטול "רע" ושל טריגליצרידים הן גורם סיכון להתפתחותן של מחלות קשות רבות, ואילו רמות גבוהות של כולסטרול "טוב" עשויות למנוע או לעכב רבות מהמחלות האלה

  • בדיקת צוואר הרחם (בדיקת פאפ)

את צוואר הרחם בודקים כדי לגלות את סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים או סימנים המעידים על נטייה מוגברת לחלות בסוג הסרטן הזה

  • בדיקת צפיפות עצם - החל מגיל 60

בדיקת צפיפות העצם משמשת לאבחון מחלת האוסטאופורוזיס ("בריחת סידן"). המחלה הזאת מחלישה את העמידות של העצמות, וכתוצאה מכך גדל הסיכון לשברים. גילוי מוקדם של המחלה מאפשר לנקוט צעדים רבים לבלימתה, ומכאן חשיבותה הגדולה של בדיקת צפיפות העצם


  • בדיקת קולונוסקופיה - למי שמצויים בקבוצת הסיכון

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר והקטלניים ביותר בישראל. שיעורי התמותה הגבוהים נובעים מכך שהחולים מאובחנים בדרך כלל בשלב מתקדם מדי של המחלה. כאשר היא מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ־90%. קולונוסקופיה - לא נעים, לא נורא. הבדיקה שעשויה להציל את חייך

בדיקות מגיל 65 ומעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל 65 ומעלה עולה השכיחות של מחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ממאירות.

  • בדיקת אק"ג

אק"ג - תרשים הפעילות החשמלית של הלב - מסייע לרופא לאבחן הפרעות קצב ומחלות שונות של שריר הלב

  • בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה - החל מגיל 50

בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה היא אמצעי נוח לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בישראל זהו הסרטן השני בשכיחותו והשני בקטלניותו. כיוון שגילוי מוקדם מבטיח ריפוי במקרים רבים, יש חשיבות רבה לבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה

  • מה הסיכון שלך להיפגע ממפרצת באבי העורקים?

לגילוי מוקדם של מפרצת (התרחבות) של אבי העורקים בבטן יש חשיבות רבה. הסיבה: המפרצת עלולה להיקרע, וכתוצאה מכך יתרחש דימום פנימי מסוכן. ואילו הרגלים כדאי לשנות כדי להקטין את הסיכון?

  • בדיקה לגילוי סרטן השחלות למי שנמצאת בקבוצת הסיכון

הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות אינה מומלצת לכל אוכלוסיית הנשים אלא רק למי שמשתייכות לקבוצת הסיכון - נשים שבמשפחותיהן היו מקרים של סרטן השחלות. המטרה היא לגלות את סרטן השחלות בשלב מוקדם ככל האפשר כדי להגדיל את סיכויי הריפוי

  • מדידת לחץ דם מגיל 65 ומעלה

יתר לחץ דם נקרא "הרוצח השקט" שכן זוהי מחלה שלרוב לא חשים בה - היא אינה מכאיבה - אך היא גורמת נזקים גדולים מאוד לאיברים חיוניים ובהם הלב, המוח, הכליות והעיניים. זוהי הסיבה לחשיבותה הגדולה של בדיקת לחץ דם

  • בדיקת עור מגיל 65 ומעלה

בדיקת עור היא בדיקה עצמית שמיועדת לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות של סרטן העור (כגון מלנומה) ושל מחלות עור נוספות. גילוי מוקדם משפר מאוד את הסיכויים להשיג ריפוי מלא

  • בדיקות עיניים ובדיקות ראייה מגיל 65 ומעלה

המטרה של בדיקות העיניים היא לאתר סימנים ראשונים של מחלות הגיל המבוגר, ובהן גלאוקומה, קטרקט, ניוון מרכז הראייה וגידולים על גלגל העין. בדיקות עיניים שגרתיות חשובות במיוחד למי שיש להם מחלות סיסטמיות שמשפיעות על העיניים, כגון יתר לחץ דם וסוכרת

  • בדיקת פרופיל שומנים מגיל 65 ומעלה

פרופיל השומנים (הליפידים) כולל את ערכיהם של שלושה סוגי שומנים: הכולסטרול "הרע", הכולסטרול "הטוב" והטריגליצרידים. רמות גבוהות מהנורמה של כולסטרטול "רע" ושל טריגליצרידים הן גורם סיכון להתפתחותן של מחלות קשות רבות, ואילו רמות גבוהות של כולסטרול "טוב" עשויות למנוע או לעכב רבות מהמחלות האלה

  • בדיקת צוואר הרחם (בדיקת פאפ) מגיל 65 ומעלה

את צוואר הרחם בודקים כדי לגלות את סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים או סימנים המעידים על נטייה מוגברת לחלות בסוג הסרטן הזה. בקבוצת הגיל הזאת מומלצת הבדיקה רק לנשים שטרם נבדקו או שיש להן בן זוג חדש

  • בדיקת צפיפות עצם - החל מגיל 60

בדיקת צפיפות העצם משמשת לאבחון מחלת האוסטאופורוזיס ("בריחת סידן"). המחלה הזאת מחלישה את העמידות של העצמות, וכתוצאה מכך גדל הסיכון לשברים. גילוי מוקדם של המחלה מאפשר לנקוט צעדים רבים לבלימתה, ומכאן חשיבותה הגדולה של בדיקת צפיפות העצם

אספקטים של בדיקה שגרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כל בדיקה גופנית, רופא נוטה לשאול את המטופל על ההיסטוריה הרפואית שלו. זה נותן לרופא תובנה טובה יותר לגבי הבעיות שסובל מהם המטופל, והבנה יותר טובה לתוצאות הבדיקה הגופנית לאחר מכך. זוהי גם דרך חיונית כדי לאתר גורמי סיכון למחלות שונות. חלק מהשאלות על ההיסטוריה הרפואית יהיו בנוגע לסגנון החיים של המטופל כמו עישון, שתיית אלכוהול, תזונה, פעילות גופניות ועוד כמו תרופות, היסטוריה רפואית משפחתית, סימפטומים וכולי

הבדיקה הגופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקה עצמה לא לוקחת זמן בדרך כלל, אבל מכסה את כל הצעדים הדרושים כולל: הסתכלות על העור, להקשיב ללב ולראות, בדיקת הגובה, המשקל ולחץ הדם. בנוסף לכך, יש לבדוק את הפה, האוזניים, בלוטות הלימפה, בלוטת התריס, הרקטום והבטן, וכמובן כל אזור אחר שהמטופל מרגיש שיש צורך לבדוק.

ניתוח מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי סיום הבדיקה, הרופא מסביר למטופל את התוצאות ומדגיש לו על הצעדים שיש לנקוט בהם על מנת לשפר או לשמור על הבריאות. ניתוח כזה גם נותן למטופל מידע לגבי איזה בדיקות שגרתיות וחוזרות עליו לעשות. בדיקות נוספות: בדיקות נוספות אינן חלק מהבדיקה השגרתית של כול המטופלים. המלצות לגבי בדיקות נוספות מבוסס בדרך כלל על גורמים בהיסטוריה הרפואיט של הפרט, ההיסטוריה המשפחתית והבדיקה הגופנית.


בדיקות רפואיות שנתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור חלק מהאנשים, לעשות בדיקות פיזיות שנתיות, זה מהווה מקור של ביטחון שהם אכן בריאים כמו שהם מרגישים, במקביל לאחרים שרואים בזה כמו אזעקה "לתפיסת" בעיות בריאותיות לפני שהן הופכות לבעיות חמורות. בתקופה האחרונה עלה דיון לגבי התועלת של הבדיקות השנתיות, אבל בשביל רופאים ומטופלים, בדיקות אלה נשארות כמסורה שאי אפשר לוותר עליה. ואז, למה יש לצפות בבדיקה השנתית? הבדיקה הפיזית השנתית הינה חלק מהותי בכל ביקור אצל הרופא. באופן מפתיע, אין בבדיקות אלה ערכים מוחלטים, רופא טוב יכול לדבר בעומק או בקיצור, תלוי במצב הבריאותי של המטופל, החששות שלו, וכמובן באופי הרופא עצמו. רופא טוב ישקיע זמן בהאזנה לחששות המטופלים שלו ובמתן ייעוץ רפואי לצרכים הספציפיים של המטופלים שלו. רוב האנשים חוו היבטים רבים של הבחינה השנתית כמו:

  • היסטוריה רפואית זו ההזדמנות של המטופל לדבר על תלונותיו וחששותיו לגבי בריאותו, אשר משתף המטופל עם הרופא שלו כל מה שקשור בסגנון החיים, כמו עישון, שתיית אלכוהול, תזונה, פעילות גופניות וכולי.
  • סימנים חיוניים אלה סימנים שהרופא בודק כמו לחץ דם, קצב דפיקת לב, קצב הנשימה, מדד חום.
  • מראה כללי של המטופל רופא מסוגל לאסוף הרבה מידע רפואי על המטופל רק מהמראה החיצוני של המטופל ובשיחה "קצרה" איתו.
  • בדיקת לב בעזרת סטתוסקופ בודקים דופק הלב של המטופל.


בדיקות שנתיות אצל גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדיקת לחץ דם שמירה על לחץ הדם בטווח הנורמלי הינו דבר מאוד חשוב. גברים מעל גיל 50 או אלה שיש להם היסטוריה של לחץ דם גבוה במשפחה צריכים לעשות בדיקה זו לפחות פעם בשנה.
  • בדיקת סקר לסרטן מעי גס רוב בדיקות הסקר השגרתיות לסרטן מעי גס מתחילה בגיל 50. על בסיס שנתי, רופאים מספקים בדיקות מיוחדות "לקחת הביתה" למטופלים שלהם על מנת לבדוק דם סמוי בצואה.
  • בדיקות לסרטן הערמונית רוב הגברים מתחילים לעשות בדיקה זו בגיל 50, באופן מחזורי (של שנה), יחד עם זאת, יש אלה שעושים את הבדיקה בגיל יותר צעיר מאחר שיש להם סיכוי יותר גבוה לסבול מהמחלה בגלל היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית או שהם ממוצא אפרו- אמריקאנים למשל. שני הסוגים של הבדיקות הם אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA), ובדיקה רקטלית דיגיטלית.

בדיקות מסוגלות לאבחן את הסרטן בשלב מוקדם, אך מחקרים שונים בשאלה של "האם גילוי מוקדם מציל חיים" הראו תוצאות מעורבות ושונות.

  • בדיקה גופנית כללית מקיפה בדיקה שעוזרת בגילוי מחלות ומצב בריאותי כללי, ונותנת עדכונים להיסטוריה הרפואית של המטופל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]