בדיקת ABR

בדיקת ABR (מאנגלית: Auditory Brainstem Response audiometry; בעברית: רישום פוטנציאלים מעוררים מעצב השמע וגזע המח), היא בדיקה להערכת פעילות מערכת השמיעה על ידי מדידת אותות חשמליים בגזע המוח כתגובה לגירוי קול. הרישום מתבצע בעזרת אלקטרודות חיצוניות המודבקות למצח ולתנוך אוזן הנבדק. מתקבל גרף של כמה גלים. הגל הראשון מקורו בעצב השמע, והגלים הנוספים מקורם מנקודות שונות בגזע המוח. מעבר להופעת הגלים נבדק גם חביון הגלים (הזמן עד להופעת הגל) וזמן המעבר בגזע המוח בשתי האוזניים.

מכיוון שהבדיקה אינה דורשת שיתוף פעולה של הנבדק היא יעילה במיוחד לאבחון בעיות שמיעה כבר בשלבים המוקדמים של התפתחות תינוקות. לעתים, הבדיקה נעשית תחת סדציה (טשטוש).

הבדיקה תוארה לראשונה על ידי ג'וואט ווילסטון בשנת 1971^{[דרוש מקור]}.

מלבד השימוש בבדיקת ABR לצורך אבחנה שמיעתית, היא עוזרת באבחנת מצבים נוירולוגים שונים (כגון גידולים) וכן לקביעת מוות מוחי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.