בד קשמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צעיף מקשמיר

בד קשמיר הוא בד המיוצר מסיבי צמר טבעי של עזי הקשמיר הגדלות בחבל קשמיר אשר בצפון הודו, בטיבט ובמונגוליה.

סגולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיב הקשמיר הוא הסיב הטבעי הדקיק ביותר ועוביו לא עולה על 16 מיקרון (לצורך השוואה עובי השיער אנושי נע בין 17 ל 18 מיקרון), מה שמקנה לו קלות ואוריריות רבה.

הבד ידוע כאיכותי בזכות היותו בעל מרקם רך ונעים, וכן מונע הזעה וכמבודד חום .

בנוסף, בניגוד לרוב סוגי הצמר או הבד, המופקים מסיבים מהחי, ניתן לכבס אותו בכביסה ידנית ואין צורך בניקוי יבש

מחירו הגבוה של הקשמיר נובע הן מסגולותיו המיוחדות וכן ממגבלות התפוקה: עז בוגרת מספקת בשנה כמות שיער המספיקה ליצור חוט לסריגת שליש סוודר או לאריגת צעיף אחד בודד. כמות הקשמיר השנתית המיוצרת בעולם נעה בין 15,000 ל-20,000 טון.

על פי הפרשנות המקובלת לא חל על צמר קשמיר איסור שעטנז[דרוש מקור].

גלגוליו ההיסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השלוש עשרה הביא מרקו פולו את הקשמיר לאיטליה שם הוא הפך למוצר יוקרה המזוהה עם האריסטוקרטיה. משם התפשט השימוש בו אל שאר חלקי אירופה תוך שימור מעמדו היוקרתי, כשחוטי האריג והקשמיר מועברים בדרכי הרים מסוכנות בתוואי הידוע של דרך המשי לשוקי אירופה.