בואינג 787

בואינג 787
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס נוסעים רחב גוף
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	בואינג
טיסת בכורה	15 בדצמבר 2009
תקופת שירות	26 באוקטובר 2011 – עדיין בשירות
צוות	2
נוסעים	210-290
יחידות שיוצרו	50 (נכון למרץ 2013)
ממדים
אורך	56.7 מטר
גובה	16.9 מ'
רוחב	5.97 מ'
מוטת כנפיים	52.0 מ'
משקל ריק	110,000 ק"ג
משקל המראה מרבי	228,000 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית	954 קמ"ש
טווח טיסה מרבי	15,750 ק"מ
סייג רום	13,100 מ'

טיסת הבכורה של המטוס

הדמיה ממוחשבת של גרסה 900

תא הטייס של המטוס

כל ניפון איירווייס בואינג 787-8

בואינג 787 (מכונה גם Dreamliner וידוע גם בשם הקוד 7E7) הוא מטוס נוסעים סילוני רחב גוף שפותח ומיוצר על ידי חברת בואינג. מספר הנוסעים שניתן להטיס באמצעותו הוא בין 200 ל-350 (בהתאם לגרסה ולסידורי הישיבה). צריכת הדלק שלו נמוכה יחסית, בין השאר בזכות חומרים מרוכבים כגון סיבי פחמן ששימשו בבנייתו. ה-787 נועד להחליף את מטוס הבואינג 767 הוותיק. המטוס הוצג לציבור לראשונה ב-8 ביולי 2007 (7.8.07 בשיטת רישום התאריך הנהוגה בארצות הברית), טיסת הבכורה שלו נערכה ב-15 בדצמבר 2009, והמטוס הראשון מייצור סדרתי נמסר ללקוח, חברת התעופה "אול ניפון איירווייז", בסוף חודש אוגוסט 2011.

תהליך הפיתוח

בסוף שנות התשעים, כשמכירות הבואינג 767 והבואינג 747 נחלשו, החברה החליטה לפתח שני דגמים חדשים של מטוסי נוסעים: דגם משופר של ה-747 (747-8), במטרה להתחרות באיירבוס A380, ובמקביל - מטוס מהיר ומתקדם במיוחד (כונה "סוניק קרוזר"), בעיצוב מהפכני. בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, משבר קשה מאוד פגע בחברות התעופה, ובמיוחד בחברות התעופה האמריקניות. המשבר הכלכלי הזה, בצירוף עליית מחירי הדלק, הוביל את חברת בואינג למסקנה שיש ביקוש למטוסים יעילים וחסכוניים בדלק, והיא החליטה לפתח את ה-7E7 במקום ה"סוניק קרוזר". בואינג הצהירה שהמטוס יהיה חסכוני בצריכת הדלק בשיעור של 20 אחוזים בהשוואה למטוסים מקבילים - בזכות המנועים החדשים, התכנון האווירודינמי והשימוש הרב בחומרים מרוכבים קלים ומערכות מתקדמות נוספות. אחד המאפיינים העיקריים - מערכות חשמליות חדשות יחליפו מערכות הידראוליות מיושנות.

מפרט

• הרכבה: במפעל בואינג באברט, וושינגטון, שיעסיק כ-1,000 עובדים. המפעל מסוגל להרכיב מטוס שלם בכל שלושה ימים.
• הנעה: שני מנועי טורבו-מניפה מתוצרת ג'נרל אלקטריק (ארצות הברית) או רולס-רויס (בריטניה).
• מהירות שיוט: כ-954 קמ"ש.
• טווח טיסה: 6,500 עד 16,000 ק"מ (בהתאם לגרסה).
• אורך: כ-56 מטר.
• גובה: 16.5 מטר.
• מוטת כנפיים: כ- 60 מטר.
• משקל מרבי: 164 עד 227 טון (בהתאם לגרסה).
• משקל העמסה: 16 טון.
• סייג רום: 13,000 מטר.
• מחיר בסיסי: 120 מיליון דולר (מחיר נמוך יחסית).

פרטים נוספים

חומרים מרוכבים: 80 אחוזים מהמטוס עשויים חומרים מרוכבים מתקדמים וקלים. חלוקת המשקל לפי חומרים: מרוכבים 61 אחוזים, אלומיניום 20 אחוזים, טיטניום 11 אחוזים, פלדה 8 אחוזים.

חלונות הנוסעים גדולים במיוחד, בציפוי LCD (תצוגת גביש נוזלי) לשיפור תנאי הראות.

דחיסת האוויר לתא הנוסעים מתבצעת באמצעות מערכת חשמלית, ולא באמצעות המנועים.

במטוס רשת נתונים מתקדמת לשליטה על המערכות השונות.

העיצוב הסופי של המטוס שמרני מאוד, בניגוד לעיצוב המקורי, שהיה קיצוני.

קירקוע

ב-16 בינואר 2013 החליט ה-FAA לקרקע לאלתר את כל טיסות המטוסים מדגם זה ברחבי ארצות הברית. בעקבות החלטה זו, החליטו על קרקוע המטוסים גם יפן וכן מדינות האיחוד האירופאי ומדינות נוספות. הסיבה לקרקוע הייתה רצף של חמש תקלות מאותו הסוג במטוסים שונים מדגם זה, ככל הנראה בגלל בעיה בסוללות הליתיום של המטוס. רשות התעופה האמריקאית וכן רשויות תעופה אחרות חוקרות את התקלות שקרו וגרמו למספר נחיתות חרום, אם כי לא לתאונות. כעבור שלושה חודשים אישר ה-FAA שינויים בתכנון המטוס, שיאפשרו את החזרתם לשירות של 50 המטוסים שיוצרו.‏

גרסאות

787-8

הדגם הבסיסי והעיקרי, אורכו 57 מטר ומוטת כנפיו 60 מטר. טווח הטיסה הוא 14,200-15,200 ק"מ, בהתאם למספר הנוסעים. במטוס 210 מושבי נוסעים בשלוש מחלקות (ראשונה, עסקים ותיירים). גרסה זו של בואינג 787 היא הראשונה להיכנס לשירות סדיר, בשנת 2010. בואינג מייעדת גרסה זו להחלפת מטוסים מדגם בואינג 767-200ER ו-767-300ER וכן להכניסו לנתיבי טיסות ארוכות שבהן אין כדאיות כלכלית בהפעלת מטוסים גדולים יותר. רוב הזמנות הדגם התקבלו לגרסה זו.

787-9

דגם ארוך, ובו 250-290 מושבי נוסעים בשלוש מחלקות. טווח המטוס יהיה 14,800-15,750 ק"מ. המטוס מתוכנן להיכנס לשירות בשנת 2013.

דגמים אחרים

787-3

דגם לטווחים קצרים. יישא 290 נוסעים בשתי מחלקות (עסקים ותיירים), לטווח של 4,650-5,650 ק"מ בעומס מלא. דגם זה יתחרה בדגמים של איירבוס A300, איירבוס A310 ‏,A350 ובואינג 757-300/בואינג 767-200 בנתיבים אזוריים משדות תעופה בעלי מגבלות על גודל מטוסים היכולים להתחבר לשרוול העלאת נוסעים. גוף מטוס זה יהיה זהה לדגם 787-900 אולם יכיל חיזוקים כדי לאפשר המראות ונחיתות מרובות. מוטת כנפיו תהיה קצרה בכ-7.6 מטר מזו של דגם 787-900 והוא יהיה מצויד בכנפונים, זאת כדי להתאים למגבלות הגודל בשדות תעופה קטנים יותר, במיוחד ביפן.

טווח דגם זה מוגבל עקב הפחתת המשקל המרבי להמראה ל-163,290 ק"ג, עובדה המגבילה את כמות הדלק הנישאת במטוס לאחר העמסת הנוסעים ומטענם. בואינג מייעדת מטוס זה לנתיבים המקשרים בין ערים גדולות מאוד (מעל 5 מיליון תושבים) הנמצאות בקרבה יחסית, כגון לונדון וברלין, בוגוטה וקראקס, ניו יורק ויוסטון, סידני ואוקלנד, טוקיו ושנגחאי, כמו גם ערים בהודו ובמזרח אסיה. 43 מטוסים מדגם זה הוזמנו על ידי שתי חברות תעופה יפניות המפעילות היום מטוסים מדגם בואינג 747-400. אולם, עקב עיכובים בייצור המטוס ביטלה חברת ג'פאן איירליינס את כל הזמנותיה לדגם זה ואילו חברת אול ניפון איירווייז ביטלה הזמנת שני מטוסים מתוך 30 מטוסים בהזמנה המקורית.

ב-13 בדצמבר 2010 ביטלה בואינג את ייצורו ופיתוחו של דגם זה עקב חוסר בכדאיות כלכלית, וכל ההזמנות שהיו לדגם זה בוטלו.

מסירות והזמנות

• מסירת המטוס הראשונה הייתה בספטמבר 2011 לאול ניפון איירווייז.
• ב-8 ביוני 2012 אל על החליטה לחכור שני מטוסים מדגם 800 או לקנות אחד מהם. מסירה צפויה בין השנים 2015-2016

הזמנות של המטוס:

787-800	787-900	סה"כ
523	315	844

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בואינג 787 בוויקישיתוף

• בואינג 787 באתר החברה
• וו. ג'יי הניגן, לוס אנג'לס טיימס, החלום של בואינג לא ממריא, nrg - על העיכובים בפרויקט בואינג 787