בובה של לילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בובה של לילה
BubaShelLayla.jpg

פתיח התוכנית
סוגה תוכנית ספורט סאטירית
משתתפים אלי בן דוד, מיקו ג'מאל, נדב אבקסיס, אסי ישראלוף, ירון ברלד, אלי יצפאן ועוד
ארץ מקור ישראל
מספר עונות 3
מספר פרקים 12 (עונה 1), 11 פרקים (עונה 2)
הפקה
אורך פרק 25 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ הספורט
תקופת שידור
מקורית
2011 – רץ
קישורים חיצוניים
באתר ערוץ הספורט

בובה של לילה היא תוכנית ספורט סאטירית ישראלית המשודרת בערוץ הספורט. בתוכנית מככבות, כנרמז משמה, בובות בנוסח "החרצופים", שמהוות סאטירה על דמויות בולטות שונות מעולם הספורט בישראל, ובעיקר מתחום הכדורגל. התוכניות בנויות לפי תבנית קבועה, עם פינות, דמויות ואלמנטים חוזרים. התוכנית זכתה לפופולריות רבה ויש המגדירים אותה אף כקאלט. כיום משודרת גם סדרת-בת בערוץ 10 בשם "בובה של מדינה" שעוסקת בפוליטיקה.

יצירת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך יצירת התוכנית, פנה תומר תורג'מן (סמנכ"ל התוכן והעורך הראשי בערוץ הספורט באותו זמן) אל יוצר התוכנית "החרצופים", איתן אבוט, כדי לברר לגבי האפשרות להפקת תוכנית בכיכובן של בובות. הרעיון נגנז לאחר מספר פגישות, בשל בעיות תקציב. עם זאת, הרעיון עלה מחדש בשנת 2010 ועל אף רתיעה ראשונית מהרעיון מצד אנשי ערוץ הספורט, צולם פרק פיילוט, שכלל את דמותו של "שוקו" בגילומו של אלי בן דוד, לצד בובה של אבי לוזון[1].

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מרבית הבובות מדבב מיקו ג'מאל ("מיקו החקיין"), ובהן בובות של שלמה שרף (שנוצרה לאחר שהוצמדה מסכת גבס לפניו של שרף), אבי לוזון, אלי אוחנה, שייע פייגנבוים, מרדכי שפיגלר, רן בן שמעון, צביקה שרף, יוסי מזרחי, אייל ברקוביץ' ודרור קשטן. בעונה השנייה הצטרפו בובות חדשות של יצחק שום ואלישע לוי, ובשלישית בובה של אבי נמני, מאיר איינשטיין, אופירה אסייג (מדובבת על ידי תמר ורון), יורם ארבל ואבי מלר (מדובב על ידי דורון ביטון), וגרסאות חדשות לבובותיהם של ברקוביץ' (בדיבובו של אורן זוזל), שרף ולוזון. ג'מאל מחקה דמויות נוספות שמופיעות בתוכנית בקולן בלבד - ראובן עטר, דייויד בלאט, גוסטבו בוקולי, זוהיר בהלול ודני דבורין. את התוכנית מגיש אלי בן דוד, שהוא גם התסריטאי הראשי, בדמות המכונה "שוקו", שהופיעה לראשונה בתוכנית "החיים על פי שוקו" ששודרה בערוץ הספורט. חלקה העיקרי מתנהל בפאנל בהנחייתו של "שוקו", בו משתתפות גם הבובות השונות וכן דמויות נוספות בגילומם של קומיקאים קבועים. כמו כן, בפאנל התוכנית משתתף באופן קבוע אורח, שהוא אישיות מתחום הספורט.

הקומיקאים המשתתפים בתוכנית או שהשתתפו בה באופן חד-פעמי הם:

פינות התוכנית כוללות את "בובה של חדשות" – מקבץ חדשות בהגשתה של "ליאורה חושן", הכולל ידיעות ספורט אמיתיות בשילוב עם הרחבות בדויות לסיקור האירוע, הנאמרות באופן ציני; מהדורת "בובה של חדשות" כוללת אף קטעי "וידאו פפארצי" המציגים כביכול תיעוד פפארצי להתנהלותם היומיומית של אישי ספורט ישראלים, יחד עם בובות התוכנית. פינה נוספת היא "פסים", בה מראיינת בובתו של שייע פייגנבוים אורח מתחום כלשהו, ראיון שמסתיים תמיד בעזיבתו של המרואיין בכעס, לאחר שנעלב מאופן התנהלות הראיון (בחלק השני של העונה השנייה הוחלפה על ידי הפינה "מתנפחים", עם רון קופמן בגילומו של ירון ברלד, פרודיה על תוכניתו של קופמן "מתמסרים"). לרוב התוכנית מסתיימת בשיר, אם בסגנון קלאסי ואם שיר שקט, הנקטע על ידי שיר מזרחי בביצועו של זמר ים-תיכוני פופולרי.

במהלך התוכנית התארחו בה כמה אישים להם נעשה חיקוי, לרבות נאור ציון, שייע פייגנבוים, רן בן שמעון, ערן לוי ואפי בירנבוים.

התוכנית הפכה לקאלט‏[2] והיא זוכה לנתוני מדרוג גבוהים יחסית לרצועה קומית‏[3]. כן יצרה מטבעות לשון כגון "ווסחאב" שהיא אמרת כנף של דמותו של פרוספר אזגי, "קזז, קזז ת'מסך" שאומרת דמותו של אבי לוזון, או "מי שלא רוצה להיות פה, וולקאם" מפי בובתו של שייע פייגנבוים‏[4].

בעונה הראשונה, שהסתיימה ביוני 2011, שודרו 12 פרקים, בימי ראשון לאחר המהדורה המרכזית של "חדשות הספורט". לאחר העונה הראשונה הוחתמו אנשי "בובה של לילה" לשתי עונות נוספות. העונה השנייה שודרה בשני חלקים - בין אוגוסט ונובמבר 2011, ובמהלך 2012. בפברואר 2014 החל שידור העונה השלישית.

שם התוכנית שימש כנושא לשיר בשם זהה של ליאור פרחי, שיצא לאור בנובמבר 2011. פרחי ביצע את השיר מספר פעמים בתוכנית, בין השאר בתוכניות חגיגיות של פתיחת עונה או סיומה.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבה בנענע 10 הוגדרה התוכנית כ"מפגש מבריק למדי בין 'החרצופים', 'ארץ נהדרת' ותוכנית ספורט מהסוג שלא הכרתם עדיין"‏[2]. באתר גלובס שובחה התוכנית והובאה כדוגמה ליכולתו של ערוץ הספורט "לחשוב מחוץ לקופסה"; בכתבתו של טל וולק באתר נכתב "התוכנית 'בובה של לילה', ראיתם? למען האמת הייתי סקפטי מאוד עם ההעלאה של התוכנית הזו, גרסה של חרצופים ספורטיבית. אבל שוב, לדאבוני הרב, מצאתי את עצמי רואה את התוכנית, מקליט וצופה בה שוב. ומי שלא ראה, פשוט חייב את זה לעצמו."‏[5] בביקורת באתר הארץ ממאי 2011 כתב משה הרוש כי "תוכנית החרצופים של ערוץ הספורט, מצליחה להיות ברובה מצחיקה אפילו יותר מהכדורגל הישראלי"; עם זאת, כתב גם כי "בהיבט טלוויזיוני מדובר בעולל שטרם נעמד על רגליו, אבל החל לזחול. ברגעים רבים נזרקות לחלל האולפן בדיחות ילדותיות, ולפעמים חולפות דקות עד שמתפוצצת לה מחווה מחוכמת או אימרה מבריקה."‏[4] לעומת זאת, פס חסדאי בביקורת באתר וואלה!, כתב כי התוכנית "הייתה קורעת, אבל בסופו של דבר היא פשוט קידשה את כל מה שרע בספורט הישראלי"‏[6].

מלבד השוואות לתוכנית "החרצופים", היא אף הושוותה לתוכנית הבריטית "Special 1 TV" שמשודרת בערוץ BBC, שאותה מגישה בובה של ז'וזה מוריניו, ולצדה בובות של ויין רוני וסוון גורן אריקסון.‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]