בובי טימונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בובי טימונסאנגלית: Bobby Timmons‏; 19 בדצמבר 1935 - 1 במרץ 1974) היה פסנתרן ג'אז ומלחין אשר התפרסם בעיקר בנגינתו לצד ארט בלייקי בתור הפסנתרן של מבשרי הג'אז בין השנים 1958 - 1961 (עם הפסקה קצרה שבה הוחלף על ידי ולטר בישופ). הלחן המפורסם ביותר של טימונס הוא "Moanin'" אשר נהיה לאחד מהלהיטים הגדולים ביותר של מבשרי הג'אז.

הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימונס נולד כרוברט הנרי "בובי" טימונס (באנגלית: Robert Henry "Bobby" Timmons) בפילדלפיה. כמו מוזיקאים רבים, גם טימונס פרץ בזכות ארט בלייקי כנגן במבשרי הג'אז. למעשה הוא היה הפסנתרן הראשון שהתגלה בהרכב, ואחד הפסנתרנים שנתנו את הטון בתחילת הדרך. הקטע המפורסם ביותר שהלחין טימונס, כאמור, הוא "Moanin'" אשר נהיה לשיר הנושא של האלבום הראשון שלו עם מבשרי הג'אז, ולאחד השירים המוכרים והחשובים של ההרכב. לקראת סוף העבודה עם מבשרי הג'אז, החל טימונס להקליט גם כמוביל הרכבים. אלבומו הראשון כמוביל היה בטריו עם סאם ג'ונס (קונטרבס) וג'ימי קוב (תופים), האלבום נקרא "This Here Is Bobby Timmons" והוא הופק ב-1960. אחד השירים באלבום הוא "Dat Dere" השיר השני הכי מוכר של טימונס. לאחר צאת האלבום המשיך להקליט אלבומי סולו בהרכבים קטנים יחסית, לרוב עם מוזיקאים חשובים ומוכרים (כולל את ארט בלייקי). בסוף שנות השישים הקליט טימונס הקלטה עם תזמורת של מוזיקאי צמרת, כולל למשל את רון קרטר, ג'ימי קוב ובילי היגינס.

לאחר שהקריירה שלו דעכה לאיטה, בובי טימונס נפטר ב-1 במרץ 1974, בניו יורק.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימונס היה מהפסנתרנים הראשונים בהארד בופ וסגנונו השפיע רבות על הסוגה. סוגת ההארד בופ מתאפיינת בכך שהיא משלבת את הבי בופ עם מרכיבים מוזיקליים שונים, הסגנון של טימונס היה שילוב של גוספל ופאנק בתוך הג'אז. הוא אמנם לרוב לא היה מחוכם מבחינה הרמונית אך הצד החזק שלו היה הגרוב המיוחד שלו, והאנרגיות הרבות שהוא הכניס למוזיקה.

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימונס היה בעל ביטחון עצמי נמוך, והיה זקוק לעידודם של מוזיקאים אחרים, למשל, ארט בלייקי. כמו כן הייתה לטימונס נטייה קשה לאלכוהוליזם, מה שהוביל למותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Penguin Guide to Jazz on CD