בוב בנסון
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
9 בפברואר 1883 וייטהייבן שבאנגליה | |||
| פטירה |
19 בפברואר 1916 (בגיל 33) לונדון, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | רוברט ויליאם בנסון | |||
| גובה | 1.78 מטרים | |||
| עמדה | מגן כנף | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
רוברט ויליאם בנסון (אנגלית: Robert William Benson; 9 בפברואר 1883, וייטהייבן - 19 בפברואר 1916, לונדון) היה כדורגלן אנגלי ששיחק בעמדת המגן כנף, בעיקר בשפילד יונייטד. הוא ידוע בין השאר בגלל מותו כתוצאה ישירה ממשחק פעיל.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנסון נולד בעיירה וייטהייבן שבאזור קאמבריה, ושיחק במספר מועדונים מקומיים באופן חובבני במקביל לעבודתו ככורה פחם. בעת ששיחק בסוולוול הוא נצפה על ידי מאתר כישרונות מניוקאסל יונייטד, וחתם שם על חוזה מקצוען בדצמבר 1902. הוא נאלץ להתמודד עם שחקנים רבים על מקום בהרכב הקבוצה, וערך את הופעתו היחידה ב-7 במרץ 1903.
זמן קצר לאחר תחילת עונת 1904/1905 ניסתה הנהלת מועדון הכדורגל סאות'המפטון לגייס שחקן בעמדת המגן הימני, בעקבות עזיבתו של ג'ק רוברטסון בקיץ שלפני כן. ג'ו הואר נבחן לתפקיד אך היה מעבר לשיא הקריירה שלו בגלל גילו המתקדם, וההנהלה החליטה לשלוח נציג לצפון אנגליה על מנת לאתר שחקן. הנציג הגיע בסופו של דבר לניוקאסל, בה צפה בבנסון ושכנע אותו להצטרף לניוקאסל תמורת סכום של 150 לירות שטרלינג.
בנסון ערך את הופעת הבכורה בסאות'המפטון ב-1 באוקטובר 1904, בתיקו הביתי 1 - 1 מול ברייטון אנד הוב אלביון. הוא תואר כשחקן חסון מבחינה פיזית, והצליח פעמים רבות לגבור על שחקני ההתקפה של הקבוצות היריבות. הוא גם פיתח שיטה ייחודית לביצוע בעיטת עונשין - הוא היה רץ לאורך כל המגרש מהעמדה שלו לפני שבעט בכדור, אך שיטה זו לא זכתה כמעט להצלחה, והוא לא הצליח להפוך אף אחד מהן לשער בעונתו היחידה בסאות'המפטון.
בעונה זו הוא נעדר למספר פרקי זמן ארוכים בגלל פציעה, והוחלף על ידי השחקן הוותיק סמואל מסטון. בסך הכל הוא השתתף ב-19 משחקים של הליגה הדרומית ובשלושה נוספים בגביע ה-FA, ובקיץ 1905 הועבר לשפילד יונייטד מהפוטבול ליג תמורת סכום של 150 לירות שטרלינג.
הוא שיחק בשפילד במשך שמונה עונות, במהלכן התבלט כמתקל וכבועט בעיטות עונשין מצטיין, עם עשרים בעיטות עונשין מוצלחות מתוך 21. המועדון סיים בדרך כלל במרכז הטבלה בתקופתו, למעט עונת 1906/1907 בה סיים במקום הרביעי. יכולתו זיכתה אותו בתשומת הלב של אנשי התאחדות הכדורגל האנגלית, וב-1910 הוא הצטרף למשלחת ההתאחדות שערכה מסע בדרום אפריקה וייצג את הפוטבול ליג במשחק אחד. הוא ערך את הופעתו היחידה במדי נבחרת אנגליה ב-15 בפברואר 1913, בהפסד 1 - 2 לנבחרת אירלנד משערים של בילי גילספי משפילד יונייטד.
בסך הכל הוא השתתף ב-283 משחקים במדי שפילד בכל המסגרות, והבקיע בהם 21 שערים.
בנובמבר 1913 חתם בנסון בוולוויץ' ארסנל, זמן קצר לאחר שהמועדון עבר לשחק באצטדיון הייבורי. הוא ערך את הופעת הבכורה ב-29 בנובמבר 1913 במשחק מול בריסטול סיטי, ובמשך שתי עונות השתתף ב-53 משחקים במדי ארסנל. בתחילת החוזה שלו הוא שיחק כמגן כנף, אך בהמשך הועבר לעמדת החלוץ המרכזי והבקיע שבעה שערים עבור ארסנל בעונה שבה ניסתה הקבוצה להעפיל בחזרה לליגה הראשונה, כולל שני שערים בניצחון 7 - 0 על נוטינגהאם פורסט במשחק האחרון של עונת 1914/1915. ארסנל סיימה את העונה במקום החמישי, והייתה זו אחת הסיבות לכך שנבחרה מחדש לליגה הראשונה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
ב-1915 הוחלט להשעות את כל טורנירי הכדורגל המקצועיים בגלל המלחמה. בנסון פרש ממשחק פעיל והחל לעבוד במפעל התחמושת רויאל ארסנל, בו עבדו גם מייסדי המועדון האחרון שבו שיחק. הוא שמר על קשר עם ארסנל, וב-19 בפברואר 1916 נכח במשחק ליגת המלחמה של לונדון בהייבורי מול רדינג. ג'ו שו מארסנל נאלץ להיעדר מהמשחק, ובנסון התנדב להחליפו במהלך שהתברר כקטלני. הוא לא שיחק במשך כמעט שנה, ולא היה בכושר. במחצית השנייה של המשחק הוא התמוטט על המגרש והורד ממנו; זמן קצר לאחר מכן הוא מת בחדרי ההלבשה של הייבורי, בזרועותיו של מאמן הכושר ג'ורג' הארדי.
מאוחר יותר נקבע כי בנסון מת מכלי דם שנקרע, וכי הוא סבל ממצב רפואי כרוני שגרם לכך. בנסון נקבר כשהוא לובש את חולצתו מארסנל. שלושה חודשים לאחר מכן ערכה ארסנל משחק לזכרו מול נבחרת לונדון XI, והחליטה לתרום את הרווחים לאלמנתו; למעלה מ-5,000 צופים נכחו במשחק על מנת לחלוק לו כבוד אחרון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 32 - 33), הוצאת מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
- גרהאם בטס, England: Player by player (עמודים 34 - 35), Green Umbrella Publishing, 2006 (ISBN 1-905009-63-1)
- הולי דאנקן וגארי צ'וק, The Alphabet of the Saints. (עמודים 29 - 30), ACL & Polar Publishing, 1992 (ISBN 0-9514862-3-3)
- הולי דאנקן וגארי צ'וק, Saints – A complete record (עמודים 36 - 37, 233), Breedon Books, 1987 (ISBN 0-907969-22-4)