בוגדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוגדת
Unfaithful
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על סרטו של קלוד שברול מ-1968
בימוי אדריאן לין
הופק בידי אדריאן לין
ארנון מילצ'ן
תסריט אלווין סרג'נט
ויליאם ברוילס ג'וניור
עריכה אן קואטס
שחקנים ראשיים ריצ'רד גיר
דיאן ליין
אוליוויה מרטינז
מוזיקה יאן קאזמארק
צילום פטר ביזיו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Regency Enterprises
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 10 במאי 2002
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מותחן ארוטי, סרט פשע, סרט דרמה, סרט ארוטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $50,000,000
הכנסות $119,137,784
הכנסות באתר מוג'ו unfaithful
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוגדתאנגלית: Unfaithful) הוא סרט קולנוע משנת 2002 מסוגת מותחן ארוטי שבויים והופק על ידי אדריאן לין ובו מככבים ריצ'רד גיר, דיאן ליין ואוליבייה מרטינז. זוהי גרסה מחודשת לסרט הצרפתי "האישה הבוגדנית" משנת 1969 שבוים על ידי קלוד שברול. הסרט מספר על זוג עם בעיות בחיי הנישואין המתגוררים בניו יורק, כשהאישה מוצאת נחמה בסטוץ עם גבר זר, שהיא פוגשת במקרה ברחוב.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנס "קוני" ואדוארד "אד" סאמנר הם זוג המתגוררים בפרברי ניו יורק. חיי הנישואין שלהם סבירים אבל נטולי תשוקה. יום אחד, נתקלת קוני בזר, ברחוב בעת סופת גשם חזקה ושניהם נופלים עם ערימת ספרים שהיא עוזרת לו לאסוף. הגבר מציע לה לעלות אליו הביתה כדי לטפל ברגלה שנפגעה והיא נענית. הזר מציג את עצמו כפול מרטל, צרפתי אשר קונה ומוכר ספרים משומשים. במהלך שהותם בדירתו קוני מרגישה לא בנוח עם גילויי החיבה של מרטל ועוזבת. לפני שהיא יוצאת נותן לה מרטל ספר שירים.

באותו לילה קוני מתקשה להירדם וחושבת על מרטל. למחרת היא מופיעה בדירתו והשניים מדברים, מפלרטטים ומקיימים יחסי מין. הרומן מלא התשוקה והחושניות מתהווה, ואדוארד מתחיל לחשוד באשתו שמרבה לבקר במנהטן. הוא שוכר בלש פרטי ועד מהרה מקבל תמונות מפלילות של אשתו והחבר החדש שלה.

אדוארד מחליט להגיע לדירתו של פול ולהתעמת עמו. במהלך העימות מכה אדוארד את פול בראשו והורג אותו. הוא מנקה את טביעות האצבעות ושאריות הדם, עוטף את פול בשטיח ומתכוון לקחת אותו החוצה. רגע לפני שהוא יוצא מצלצל הטלפון והוא שומע את קוני משאירה הודעה במשיבון של פול בה היא מבקשת להפסיק את המפגשים איתו. אדוארד מוחק את ההודעה ולוקח את השטיח המגולגל כדי לזרוק אותו במזבלה העירונית.

שני חוקרי המשטרה מגיעים לבית סאמנר, אך הזוג מכחיש קשר לאירועים. קוני כבר מבינה שבעלה מודע לכל הרומן שהיה לה, מספר לה מה קרה ומציע להסגיר את עצמו. היא מסרבת והשניים מחליטים להתמודד עם מכלול הבעיות לבד.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית דמות אודות
ריצ'רד גיר אדוארד "אד" סאמנר בעלה של קוני
דיאן ליין קונסטנס "קוני" סאמנר אשתו של אד המנהלת רומן ללא ידיעתו
אוליבייה מרטינז פול מרטל סופר צרפתי איתו קוני מנהלת רומן
אריק סאליבן צ'ארלי סאמנר בנם של אד וקוני
צ'אד לאו ביל סטון עובד בחברה של אד אך פוטר בהמשך
דומיניק קיינסה פרנק וילסון בלש פרטי שאד שוכר לעקוב אחר קוני
אריק אנדרסון בוב גיילורד עמית בעבודתה של קוני
מישל מונאהן לינדזי חברותיה של קוני
קתרין ברטון טרייסי
מרגרט קולין סאלי
זליקו איבנק הבלש דין בלש מטעם משטרת העיר ניו יורק החוקר את היעלמותו של פול
מייקל אמרסון ג'וש

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיוטה הראשונית של התסריט המקורי נכתב כי אדוארד סובל מתפקוד לקוי בחיי המין וזאת כדי לתת הצדקה לבגידה של קוני. גם ריצ'רד גיר וגם דיאן ליין התנגדו לרעיון וביקשו לשנות התסריט וליצור מצב שרומן מזדמן יכול להיווצר גם בלי סיבה מיוחדת וסתם כתוצאה מריגוש ריגעי.[1]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט לא הצליח להרשים את המבקרים וזכה לציון של 49% מתוך 160 ביקורות באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes.[2] המגזין האמריקאי אנטרטיינמנט ויקלי דירג את הסרט במקום ה-27 ברשימת 50 הסרטים הארוטיים שנעשו אי פעם.[3] אוון גלייברמן, המבקר של אנטרטיינמנט ויקלי, זיכה את הסרט בציון A- וכתב על ליין כי זה היה משחקה הטוב ביותר בקריירה.[4] רוג'ר איברט, מבקר הקולנוע של שיקגו סאן טיימס, כתב: "במקום לקבל עלילה עם ריגושים ממוחזרים, קיבלתי סיפור על הירהורם של שני מבוגרים שפויים שמתקשים להתמודד עם הדילמה בה הם נמצאים".[5] במגזין הלוס אנג'לס טיימס, כתב המבקר קנת טוראן: "ליין בתפקיד אופי אמיתי. היא נכנסה לתפקיד בצורה שאף אחד אחר לא יכול היה וגרמה לכולנו להתחבר אליה".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ביקורות שליליות בסך הכל לגבי הסרט, דווקא דיאן ליין זכתה לשבחים על הופעתה. היא זכתה בפרס בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר של האגודה הלאומית של מבקרי הסרטים בניו יורק והייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב וגם בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kobel, Peter (2002-05-05). "Smoke to Go With the Steam". הניו יורק טיימס. נבדק ב-2008-06-19.
  2. ^ "unfaithful ‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  3. ^ "50 Sexiest Movies Ever". Entertainment Weekly. 2008-11-29. נבדק ב-2008-11-21.
  4. ^ Gleiberman, Owen (2002-05-17). "Unfaithful". Entertainment Weekly. נבדק ב-2007-08-24.
  5. ^ Ebert, Roger (2002-05-10). "Unfaithful". Chicago Sun-Times. נבדק ב-2007-10-03.