בודואן, מלך הבלגים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלך בודואן עם המלכה פאביולה

בודואן אלברט שארל לאופולד אקסל מארי גוסטב מבלגיהצרפתית: Baudouin Albert Charles Léopold Axel Marie Gustave, בהולנדית: Boudewijn Albert Karel Leopold Axel Marie Gustaaf, בגרמנית: Balduin Albert Karl Leopold Axel Marie Gustav; ‏7 בספטמבר 193031 ביולי 1993) היה מלכם החמישי של הבלגים, אשר מלך מ-17 ביולי 1951 ועד למותו. בודואן היה ילדם השני ובנם הראשון של לאופולד השלישי ושל המלכה אסטריד, אחיהם של המלך אלברט השני (נולד ב-1934) ושל הדוכסית הגדולה ז'וזפין שארלוט מלוקסמבורג (19272005).

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 5, התייתם בודואן מאימו לאחר שזו נהרגה בתאונת דרכים. בזמן מלחמת העולם השנייה, נדד בודואן בין צרפת, ספרד ובין הערים בריסל וסיירניון (Ciergnon) ב-ולוניה שבבלגיה. מיד לאחר הפלישה, נלקחה משפחת המלוכה לגרמניה ולאחר מכן לאוסטריה עד לשחרורה ב-7 ביוני 1945 על ידי צבא ארצות הברית. בעקבות כניעתו בזמן המלחמה של לאופולד השלישי לגרמניה למרות התנגדות הממשלה, הוא התקבל חזרה בחוסר רצון בארצו, בעיקר מצד הולונים ומשפחת המלוכה נאלצה לגלות לשווייץ עד יולי 1950 בזמן שאחיו צ'ארלס מילא את מקומו. ב-1950 נערכה "התייעצות עממית" (שכן החוקה הבלגית אוסרת – גם כיום – על ביצוע משאל עם) ובה הביע העם את רצונו להחזיר את לאופולד השלישי למלכותו, אולם מהומות פרצו בעקבות כך במיוחד באזורי פלאנדריה וולוניה. לאופולד החליט למנות את בנו בודואן כנסיך מלכותי ב-11 באוגוסט וויתר סופית על הכס לטובתו ב-16 ביולי 1951. בכך הפך בודואן למלך הבלגים החמישי למחרת, כשהוא בן כמעט 21.

שנות המלוכה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 היו מאופיינות על ידי יסוד ארגונים אירופאים שונים (כדוגמת CECA – הארגון האירופאי לפחם ומתכות ב-1951 והאיחוד האירופאי לכלכלה ב-1957). ב-1958 נערכה בבריסל התערוכה העולמית של בריסל (1958), התערוכה הגדולה הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה.

ב-1955 ערך בודואן מסע לקונגו הבלגית כשהוא ביקר בכל האזורים שהיו תחת השלטון הבלגי, שם התקבל בחום על ידי האוכלוסייה המקומית. הוא זכה לכינוי Mwana kitoko שפירושו בלינגאלה (שפת תושבי קונגו): "הילד היפה". כארבע שנים לאחר מכן, ב-1959, הודיע בודואן על כוונתה של ממשלתו לתת לקונגו עצמאות. ב-30 ביוני 1960, הוא השתתף בטקס העצמאות שנערך בעיר ליאופודלויל (Léopoldville) (לימים קינשאסה, בירת קונגו). בדרך לבמה, צעיר חטף ממנו את חרב הפרשים שלו, סמל השלטון, אולם המשטרה המקומית מיהרה לתפוס את הצעיר ולהחזיר את החרב למלך. בודואן היה גם למלך הראשון שביקר ביקור רשמי בישראל (1958) בסמוך לחגיגות העשור לישראל.

מלכות ארוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודואן מלך במשך כ-42 שנים שבהן היו לו ללא ספק השפעות על הממשלות השונות במהלך השנים, על אף העובדה כי באופן רשמי, אין על המלך לחוות את דעותיו בפומבי ללא אישור הממשלה. תחת שלטונו והשפעתו, הפכה בלגיה למדינה פדרלית . למרות ניסיונותיו לשמור על בלגיה מאוחדת, הוא לא הצליח למנוע את הפלגנות בקרב שלוש הקהילות דוברות שלוש השפות השונות הקיימות בבלגיה ואשר יצרו גבולות לשוניים של ממש בתוך המדינה.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודואן, שהיה נוצרי אדוק, שקל לפרוש ממלכותו על מנת להפוך לנזיר, אולם שוכנע על ידי יועציו לוותר על הרעיון שכן שני ויתורים רצופים על כס המלכות עשויים לגרום לנזק כבד למלוכה הבלגית. מקרה מוזר אירע בשנת 1990: הממשלה העבירה חוק המתיר הפלות. כמקובל ובאופן כמעט טכני, נדרש המלך לחתום על צו המאשר את החוק. אולם בשל דבקותו הדתית (ואולי אף בשל העובדה כי הוא עצמו היה חשוך ילדים), סירב בודואן לחתום על החוק. בעקבות זאת, הצהירה הממשלה על בסיס סעיף 82 לחוקת בלגיה כי המלך נמצא לא כשיר למלא את תפקידו. סמכויותיו נלקחו ממנו ב-3 באפריל. על פי החוקה, כאשר המלך אינו יכול למלא את תפקידו, הממשלה כולה ממלאת את מקומו וכך חתמו כל שרי הממשלה על החוק. למחרת, ב-5 באפריל, נמצא המלך שוב כשיר למלוך והוחזרו לו סמכויותיו. רבים בבלגיה טענו כי ההליך לא היה חוקי שכן החוקה מדברת על מצב בו המלך חולה או אינו נמצא פיזית במדינה. מצד שני, אחרים טענו כי המלך החליט לעשות את המעשה הזה בעצמו על מנת להימנע ממשבר עם הממשלה מצד אחד אך לא לחתום על חוק המתיר הפלות מצד שני.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 1960, נשא בודואן את דונה פאביולה פרננדה מריה דה לה ויקטוריאס אנטוניה אדלאידה דה מורה אי אראגון (Doña Fabiola Fernanda María de las Victorias Antonia Adelaida de Mora y Aragón), אחות במקצועה ומחברת ספרי ילדים שהפכה בכך למלכה פאביולה. המלכה הפכה להיות מאוד פופולרית בשל צניעותה ופועלה למען החברה. החתונה הועברה בשידור טלוויזיוני חי, בפעם הראשונה בתולדות בלגיה. לזוג לא נולדו ילדים.

עמותת המלך בודואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976, כחלק מהחגיגות לכבוד 25 שנות כהונה, נוסדה עמותת המלך בודואן. עמותה זו פועלת מאיסוף תרומות ומטרתה לשפר את תנאי המחיה של האוכלוסייה בהיבטים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ומדעיים.

מותו של בודואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 1993, נפטר המלך בודואן מדום לב בזמן חופשה בעיר מוטריל שבדרום ספרד. אחיו אלברט השני הוא אשר החליפו על כס המלוכה לאחר שהושבע ב-9 באוגוסט. תושבים רבים חלקו למלך כבוד אחרון ומנהיגים רבים השתתפו בהלווייתו (ביניהם אליזבת השנייה מלכת בריטניה, אקיהיטו קיסר יפן, פרנסואה מיטראן נשיא צרפת ועוד).

הקודם:
לאופולד השלישי
Great coat of arms of Belgium.svg

מלכי בלגיה

הבא:
אלברט השני
מלכי בלגיה
לאופולד הראשוןלאופולד השניאלברט הראשוןלאופולד השלישיבודואןאלברט השניפיליפ Great coat of arms of Belgium.svg