בוז'ולה נובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוס של יין בוז'ולה נובו

בוז'ולה נובוצרפתית: Beaujolais nouveau) הוא יין אדום מענבי גאמה שמיוצר באזור בוז'ולה בצרפת. זהו היין הצרפתי הצעיר הפופולרי ביותר, הוא מותסס רק שבועות ספורים לפני שהוא נמכר ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר. "יום בוז'ולה נובו" זוכה לפרסום רב, כשמתקיימת תחרות להשיג את הבקבוקים הראשונים בשווקים השונים ברחבי תבל.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוז'ולה נובו הוא יין סגול-ורוד קליל במיוחד, אפילו לפי אמות המידה של אזור בוז'ולה. בגלל שיטת ייצורו הוא דל בטאנין, וטעמו הוא פירותי אסטר כשל בננה, תאנה וסוכריות גומי. היין מומלץ לשתייה מקורר מעט בטמפרטורה של 13 מעלות.

בוז'ולה נובו נועד לשתייה מיידית ובאופן כללי אין לשמור אותו מעל שנה. מבקרי יין רבים מציינים את הבוז'ולה נובו כפשוט או לא בוסרי. מבקרת היין האמריקאית קארן מקניל השוותה את שתיית הבוז'ולה נובו לאכילת עוגיות שוקו-צ'יפס.

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוז'ולה נובו נעשה מענב גאמה נואר אה ג'וס בלאן, הידוע יותר כגאמה. הענבים חייבים לבוא מכינוי מקור מבוקר בוז'ולה, פרט לעשרת האפלאסיונים בבוז'ולה שקיבלו את התואר קרו. לפי החוק, כל הענבים באזור חייבים להיבצר בידיים, לעבור תסיסה פחמתית, תהליך שבו מתסיסים את אשכול הענבים במלואו, מה שמדגיש את הטעם הפירותי, זאת בלי להוציא את הטאנינים המרים מקליפות העינב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוז'ולה תמיד עשו את יין השנה (vin de l'année) כדי לחגוג את סיום הבציר, אולם עד מלחמת העולם השנייה השתמשו בו רק לצריכה מקומית. למעשה, ב-1937, בזמן שחוק כינוי מקור מבוקר מוסדו הם איפשרו את שיווקו הרשמי של הבוז'ולה רק ב-15 בדצמבר של שנת הבציר. חוקים אלו שונו ב-13 בנובמבר 1951, והאיגוד הבין-מקצועי של יין בוז'ולה (Interprofessionnelle des Vins du Beaujolais) (UIVB) קבע רשמית את 15 בנובמבר כתאריך ההפצה של מה שיתפרסם מעתה ואילך כבוז'ולה נובו.

כמה מחברי האיגוד הבין-מקצועי של יין בוז'ולה, והבולט שבהם הנגוסיאן (סוחר יין) ז'ורז' דיבף, הבחינו בפוטנציאל השיווק של הבוז'ולה נובו. לא רק שזו הייתה הדרך למכור כמות גדולה של יין רגיל ברווח טוב, אלא שמכירת היין בתוך שבועות ספורים מזמן הבציר הייתה מצוינת לתזרים המזומנים. מכאן נולד הרעיון שבפריז ישיקו את הבקבוקים הראשונים של הבציר החדש. המעשה יצר סיקור תקשורתי נרחב, ובשנות השבעים נהפך לאירוע לאומי. אירוע ההשקה התפשט לארצות השכנות באירופה בשנות השמונים, אחר-כך הגיע לצפון אמריקה ובשנות התשעים הגיע לאסיה. ב-1985, שונה התאריך ליום חמישי השלישי בכל חודש נובמבר על-מנת לנצל את היתרונות של השיווק בסוף-השבוע שאחרי-כן.

"יום הבוז'ולה" מלווה באירועים ציבוריים ובפרסום נרחב. הסיסמה המסורתית, אפילו בארצות דוברות אנגלית, הייתה “Le Beaujolais nouveau est arrivé!” (מילולית: "הבוז'ולה החדש הגיע !") , אולם ב-2005 שונתה הסיסמה ל "It's Beaujolais Nouveau Time!" (זה הזמן של בוז'ולה נובו !). בארצות-הברית קידמו אותו כמשקה לחג ההודיה, שמגיע שבוע אחרי שהיין מופץ.

דיבף נותר היצרן הגדול ביותר של בוז'ולה נובו, שלא כמו תוויות "הפרחים" שמאפיינות את יינותיו האחרים, הנובו שלו מציג תרשים אבסטרקטי צבעוני שמשתנה מדי שנה. דובף מייצר עניבות משי שמלווים את הציור האבסטרקטי של התווית, ומפיץ אותם באמצעות הסיטונאים והמפיצים המובחרים שלו.

יינות דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצלחה המסחרית של בוז'ולה נובו הובילה לייצורם של יינות צעירים המתאימים לשתייה מיידית בחלקים אחרים של צרפת, כגון האפלאסיון גאיאק ליד טולוז. יינות אלה מופצים בדרך-כלל ביום חמישי השלישי בחודש נובמבר, בדיוק כמו מקביליהם בבוז'ולה. פרקטיקה זו התפשטה לארצות יצרניות יין אחרות כמו "וינו נובלו" באיטליה (Vino Novello), "וינו נואבו" בספרד ("vino nuevo") ו"נובו ויין" בארצות הברית (nouveau wine).

בצ'כיה ידוע מאוד יום סנט מרטין. היין הצעיר הזה נפתח באופן מסורתי ב-11 בנובמבר בשעה 11.00 בבוקר. הוא נעשה רק מזני ענבים מסוימים (Müller Thurgau, Saint Laurent, Blue Portugal וכולי) ויכול להיות אדום, לבן או רוזה.

בארצות-הברית היו מספר יצרנים של יינות בסגנון נובו, שמשתמשים בענבים שונים, בהם גאמה, זינפנדל ואפילו ריזלינג. כרמי ברינג'ר היה היצרן הגדול ביותר של יינות נובו מקליפורניה, ושיווק גם בקבוקים של שלושה ליטרים; הוא הפסיק את ייצור הנובו בראשית שנות האלפיים. ברחבי ארצות הברית, יקבים מקומיים ואזוריים רבים מפיצים יינות נובו סמוך ליום חמישי השלישי בנובמבר על-מנת לקחת חלק בחגיגות הנובו.

יינות דומים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]