אגוז אדמה

המונח "בוטן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בוטן (פירושונים).

אגוז אדמה, המכונה גם בוטן, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). למרות שמו, אגוז האדמה אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנית. מכאן שמו המקובל בערבית, "פול סודאני".

שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבטנה; פיסטוק).

הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי, כל תרמיל מכיל בדרך-כלל זוג זרעים.

הבוטנים נאכלים כשהם קלויים ומומלחים, מבושלים במי-מלח, או ללא עיבוד כלל. הם משמשים לייצור חטיפים (דוגמת "במבה" או "קבוקים"), ממרחים (דוגמת חמאת בוטנים) ומוצרי מזון שונים נוספים. השמן המופק מהם משמש לעתים לטיגון.

ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה חריפה לבוטנים. במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף למוות. שמן בוטנים אינו מכיל את כל החלבונים הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובו), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.

בוטנים מכילים שפע של ויטמינים ומינרלים כגון ויטמין B1, ויטמין B2, ויטמין B3, ויטמין B6, אבץ, אשלגן, זרחן, מגנזיום, נחושת וסידן. גם הערך הקלורי שלהם גבוה.

בישראל הבוטנים נאכלים לעתים קרובות כ"פיצוחים".

שדה אגוזי אדמה בנגב המערבי

היסטוריה

מוכרת בוטנים

אגוז האדמה בוית ממיני הבר A. duranensis או A. ipaensis לראשונה בדרום אמריקה לפני כ-7,500 שנה בארגנטינה או בוליביה. הוא נפוץ צפונה עד למרכז אמריקה שם גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו לעולם המערבי. הבוטן הפך למאכל נפוץ באפריקה ומשם הגיע, דרך העבדים, לארצות הברית, ונהיה פופולרי שם ובשאר ארצות המערב (החקלאות של מרכז אמריקה לרוב לא הגיעה צפונה מדרום מקסיקו).

ראו גם

• קבוקים – חטיף בוטנים פופולרי
• חמאת בוטנים – ממרח עשוי בוטנים קלויים
• במבה – חטיף תירס בטעם בוטנים

קישורים חיצוניים

• עוד על הבוטנים