בוי
בוי (מכונה גם בוי-בומבה, בומבה-מאוו-בוי, בפורטוגזית: Bumba-meu-boi, boi-bumbá) הוא חג וסגנון מוזיקה עממי מאזור האמזונאס וצפון מזרח ברזיל והפך עם הזמן להיות מקובל בזרם המרכזי של המוזיקה בברזיל. החגיגות נסבות סביב אגדה אודות מותו ותחייתו של פר ומלווה ברפרטואר מוזיקלי מיוחד בתיפוף וריקוד.
הבומבה מאו בוי הוא אחד מהחגים שייחודיים לפולקלור הברזילאי ונהוג לחגוג אותו בנוסף או במקביל לחגיגות יוני (Festas juninas). מקורו של הסיפור אינו ידוע בוודאות, אך כנראה שמוצאו ממדינת פיאואי ומשם הסיפור עבר בעל פה וכיום הוא כולל גרסאות שונות. האגדה מספרת על בוקר עשיר שהכומר גנב ממנו את השור כדי לתת את הלשון לאשתו שהייתה בהריון, הבוקר יצא לחפש את השור אך הוא נמצא מת, הם הלכו לשמאן מכשף אלילים שהחזיר את השור לתחייה ופייס בין הבוקר לכומר.
בחג מקובל להתחפש לדמויות מהסיפור ולהציג אותו דרך ריקוד ושירה. בחלק מהערים (כגון סאו לואיס) מקימים במהלך החג במות ברחבי העיר שעליהן מופיעות קבוצות של נגנים, זמרים, ורקדנים, כשכל קבוצת רקדנים מייצגת דמות ותפקידה הוא להמחיז את האגדה עם הלהקה שמנגנת ושרה. באמזונאס החגיגיות מתבצעות בשתי קבוצות גדולות שמציגות באצטדיון מיוחד בו נערכת תחרות שכוללת ניקוד קפדני על לבוש, כוריאוגרפיה תיאום ועוד.
האגדה משלבת יסודות קומיים ודרמטיים, והיא מוצגת בכל פעם בצורה אחרת בהתאם לקהל ולמטרה האמנותית: לפעמים היא מתוארת כדרמה, לעיתים כקומדיה או כמשל שמבטא ביקורת חברתית מסוימת. האגדה הוטמעה עמוק בתרבות של צפון מזרח ברזיל וסביב האגדה נוצרו פואמות, הצגות תיאטרון, שירים, חפצי אומנות פלסטית, ריקודים, קמעות וסמלים רבים.
