בולגריה (ספינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רציף הזיכרון בנמל קאזאן, יולי 2011
ספינת "רימסקי קורסאקוב", דגם אחות לספינה בולגריה
מפת אזור האסון
הממשלה בדקת דומייה, עם פתיחת ישיבת הממשלה לרגל האסון. 11 ביולי 2011.

בולגריה (ברוסית: Булгария) הייתה אוניית נוסעים רוסית, אשר נטרפה בנהר הוולגה ב-10 ביולי 2011, בעקבות טביעתה סמוך לכפר סיקייבו בטטרסטן, מרכז רוסיה, כנראה עקב טעינת יתר. על פי דיווחי השלטונות, בספינה שהו 208 נוסעים, אף ששיא יכולת הקיבולת שלה עמד על 120 בלבד. נמשו 122 גופות (שכולם זוהו בוודאות). 79 איש בלבד ניצלו, 14 נפצעו‏[1].

בעקבות האסון, נשיא טטרסטן, רוסטאם מיניחאנוב, הקדים לשוב מחופשתו וה-12 ביולי 2011 הוכרז כיום אבל לאומי.

ועדת החקירות של רוסיה (גוף החקירות העיקרי במדינה) הגישה כתב אישום נגד סבטלנה איניאקינה, מנכ"לית חברת ארגורצ'טור (Аргоречтур) ופקידים נוספים של חברות הספנות האזוריות בגין הפרת נהלי בטיחות.

האסון, נחשב לאסון הימי הגדול ביותר בתולדות הפדרציה הרוסית.

תולדות הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה "בולגריה" נבנתה בצ'כוסלובקיה (כיום סלובקיה), במסגרת "פרויקט 785" לבניית ספינות על ידי חברת סקודה קומארנו העממית (Národný Podnik Škoda Komárno9); כיום חברת קומארנו הסלובקית (Slovenské lodenice Komárno a.s), והוּרדה למים ב-1955.

תחילה נקראה הספינה בשם "אוקראינה" ועד שנת 1962 הייתה שייכת לחברת הספנות של גורקי (Волжское объединенное речное пароходство), לאחר מכן הועברה לחברת ספנות בשם "הנהר קאם" (Камское речное пароходство), כיום חברת הספנות "נהרות קאם" (ОАО Судоходная компания Камское речное пароходство) שמיכאיל אנטונוב היה הבעלים שלה ובסיסה היה בפרם.

בתחילת שנות ה-2000 הועברה הספינה לידי חברת הספנות של קאזאן (Казанская судоходная компания) ואחר כך הוחכרה ל"בריז" (Бриз). ביוני 2011 הוחכרה הספינה לחברת ארגורצ'טור (Аргоречтур) מקאזאן, כאשר מכירת כרטיסי השייט נעשו באמצעות חברת אינטור-וולגה (ИнтурВолга) של קאזאן.

בפברואר 2010 הספינה שינתה את שמה מ"אוקראינה" ל"בולגריה" על שם בולגריה של הוולגה - מדינה היסטורית בתחומי טטרסטן של היום.

אסון הטביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביולי 2011, ספינת הנוסעים "בולגריה" יצאה מרציף מס' 12 של נמל הנהר של קאזאן לכיוון בולגר (כ-140 ק"מ מערבית לקאזאן), לשייט בן יומיים. המסלול חלף על פני אגמי המים המלאכותיים של קויבישב ולמחרת, בשעה 11:15 שעון מקומי, הייתה הספינה בדרכה חזרה. כעבור שלוש שעות, בסביבות השעה 13:30, עקב תנאי מזג אויר לא נוחים, שהתבטאו ברוחות עזות מאוד, החלה הספינה לנטות ימינה, מים החלו לחדור לספינה ובסמוך לשעה 13:58 שקעה הספינה בעומק 18 מטרים, ובתוך כרבע שעה כבר שקעה כולה. הטביעה התרחשה כ-3 ק"מ מהגדה הימנית של הוולגה, סמך לכפר סיוקייבו, באזור קאם-אוּסטין, בטטרסטן.

לנוסעים לא היה כמעט סיכוי להינצל - אולם, מתוך 208 נוסעים רשומים (עוד 25 נוסעים לא רשומים נוספים ו-50 ילדים), ויחד עם צוות האונייה, חולצו 79 איש בסיוע האונייה "ארבלה" שחלפה בסמוך. קפטן הספינה אוסטרובסקי נהרג, גופתו וגופת אחיותיו נמשו מהנהר בידי צוללני המשרד למצבי חירום של רוסיה ב-12 ביולי.

על פי עדויות הניצולים, הם שהו במים במשך שעה וחצי עד שעתיים, עד שחולצו, כאשר מכלית הנפט "וולגה-נפט" חלפה בסמוך ולא הגישה כל סיוע, עד לבואה של ה"ארבלה" שחילצה את כל שיכלה.

על פי נתוני ועדת החקירות של רוסיה, הספינה "בולגריה", יצאה את קאזאן עם מנוע שמאלי לא תקין, והועלו האשמות כבדות בדבר הפרת נהלי בטיחות של הספינה ומנהלי החברה שתִחזקו אותה. אף שמשרד התחבורה טען כי הספינה עברה בדיקות בטיחות ב-15 ביוני 2011 והוכרזה כלא כשירה טכנית, אלא שאנשי חברת הספנות של קאזאן (Казанская судоходная компания) בחרו להתעלם מכך.

החקירה והתגובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת החקירות של רוסיה פתחה ב-10 ביולי 2011 בחקירת האירוע בהסתמך על סעיף 263 של החוק הפלילי הרוסי (הפרת כללי בטיחות תפעול התחבורה האווירית והימית).

נשיא טטרסטן, רוסטאם מיניחאנוב, הקדים לשוב מחופשתו והתייצב בחדר המצב שהוקם סמוך לאזור האסון על ידי המשרד למצבי חירום של רוסיה שהמשיך להפעיל צוללנים על מנת למצוא ניצולים ולמשות את גופות הקורבנות (נכון ל-13 ביולי 2011 נמשו כמאה גופות). נוסף לזה, נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב הורה לשר התחבורה איגור לוויטין להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון והגורמים לו. כמו כן, יו"ר ועדת החקירות הרוסית, אלכסנדר איוואנוביץ' בסטריקין הגיע לאזור האסון על מנת לפקח אישית על החקירה.

על פי משרד התובע הכללי הרוסי לענייני תחבורה של אזור הוולגה, הספינה "בולגריה" נשאה כמות מוגזמת של נוסעים, מעבר לרישיון המותר בחוק והפרה תקנות טכניות ובטיחותיות רבות.

הסוכנות הפדרלית לתחבורת ימים ונהרות (Федеральное агентство морского и речного транспорта ,Росморречфлот) של משרד התחבורה הרוסי הודיעה כי בכוונתה למשות את הספינה מן הנהר. ב-19 ביולי החלו העבודות על משיית הספינה מן הנהר וב-22 ביולי כבר הסתיימו העבודות והאונייה נמשתה מקרקעית הנהר‏[2].

ב-11 ביוני הוחלט לבצע הליך קרקוע של כל ספינות הנוסעים שנוצרו בשנות ה-50 והששים, בשל חשש להפרות תקנות בטיחות גם בהן - ובאותו היום נעצרה לשיט ספינת הנוסעים "המלחין גלאזונוב", שיוצרה באותו המפעל שיוצרה "בולגריה", ונמצאו בה תקלות במנוע השמאלי.

הוכרז יום אבל לאומי ב-12 ביוני, בטטרסטן וברוסיה כולה. העיתונות הרוסית תקפה את משרד התחבורה על חוסר הפיקוח על תחבורת הנהרות וכי ישנן עשרות, אם לא מאות, ספינות שמשייטות בתחומי רוסיה ללא רישיון ועם תקלות במנועים.

ועדת החקירות של רוסיה הגישה כתבי אישום נגד מנכ"לית ארגרצ'טור, סבטלנה איניאקינה וכנגד מומחה רישום ספינות הנהר, יעקב איבאשוב, שעבד עבור הסוכנות הפדרלית לתחבורת ימים ונהרות והתיר לספינה לצאת לשיט; השניים נעצרו ונלקחו למעצר.

ביולי 2014 בית המשפט המחוזי במוסקבה דן את סבטלנה איניאקינה ל-11 שנות מאסר בגין הענקת שירותים לא בטיחותיים והפרת חוק הגנת העבודה כמו גם הפרת חוקי הבטיחות בתעבורת המים. שותפהּ, יעקב איבאשוב נידון ל-6,5 שנות מאסר בתחילה אך זכה לחנינה ושוחרר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]