בולגרים (עם טורקי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבולגרים היו חלק מהקבוצה המערבית של משפחת העמים דוברי השפות הטורקיות.

הבולגרים הגיעו במאה השנייה ממרכז אסיה והתיישבו בצפון מזרח הים השחור, בטריטוריה שבין הדון ובין הוולגה. הבולגרים התחלקו לשתי קבוצות, האוטריגורים והקוטריגורים, לפי שמות מנהיגיהם. הקוטריגורים התיישבו במאה החמישית, לאחר מות אטילה, בצפון הים השחור ובחצי האי קרים. מכאן פשטו הבולגרים על האימפריה הביזנטית ושבו עם שלל ועבדים. כדי להתמודד עם פלישות השוד הקימו נגדם הביזנטים את האווארים ואת הענף הבולגרי השני, האוטריגורים. במאבק זה הפסידו הקוטריגורים ונשלטו על ידי האווארים עד תקופתו של קובראט.

קובראט, שהתחנך והוטבל לנצרות בקונסטנטינופול, קיבל סיוע של הביזנטים נגד האווארים, שהתחזקו יתר על המידה לדעת הביזנטים. ב-628 שב קובראט מביזנטיון לאזור בו חיו שבטי הבולגרים, איחד אותם תחת הנהגתו למדינה (בולגריה הישנה) והביס את האווארים בשנת 632. בסביבות שנת 660 הוביל, עם בניו, את שבטי הבולגרים להתיישבות בבולגריה של הוולגה.

אחרי מותו של קובראט התפצלו הבולגרים לחמש חטיבות בהנהגת חמשת בניו. הבן הבכור, בתבאיאן, המשיך להנהיג את בולגריה הישנה, קוטראג, את בולגריה של הוולגה, קובר הוביל את אנשיו להתיישבות במקדוניה ומזרח אלבניה, אלטזק נדד על פני מרכז אירופה עד ששארית אנשיו בפיקודו של אמנצור התיישבו באיטליה, מצפון מזרח לנאפולי והצעיר בבניו, אספרוך, הוביל את הבולגרים שהתיישבו מעבר לדנובה, בבולגריה הבלקנית.

הבולגרים שהובלו על ידי אספרוך יצרו ברית עם שבטי הסלאבים המקומיים נגד האימפריה הביזנטית. הבולגרים היו חיל הפרשים והסלאבים, שמספרם היה גדול בהרבה, היו חיל הרגלים. עם הזמן נקלטו הבולגרים לתוך הסלאבים המקומיים וקיבלו את שפתם, אך שם העם נשאר בולגרים.

על מנהגי הבולגרים שחיו בבולגריה שעל הוולגה כתב הנוסע אחמד אבן פדלאן ברשמי המסע שלו. אבן פדלאן מספר שאם היה בין הבולגרים מישהו שבלט בפיקחותו, היו תולים אותו על עץ ומשאירים אותו שם עד שיירקב. לדעת המזרחן הטורקי זקי ולידי טוגאן, המנהג היה דרך ההתגוננות של אנשים ממוצעים בפני "גאונים" שעלולים להוביל את עמם להרפתקאות מסוכנות.