בולון-סור-מר

**בולון-סור-מר**
**Boulogne-sur-Mer**
סמל בולון-סור-מר סמל בולון-סור-מר	דגל בולון-סור-מר דגל בולון-סור-מר
	נוף בולון-סור-מר, בולט מימין מגדל הפעמון העתיק
מדינה	צרפת
חבל	או-דה-פראנס
מחוז	פה דה קאלה
ראש העיר	Frédéric Cuvillier
שטח	33.50 קמ"ר
גובה	110 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	40,910 (1 בינואר 2021)
‑ במטרופולין	135,116
‑ צפיפות	5,328 נפש לקמ"ר (1999)
קואורדינטות	50°43′32″N 1°36′50″E / 50.725555555556°N 1.6138888888889°E
אזור זמן	UTC+1
	www.ville-boulogne-sur-mer.fr
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; בולון

בּוּלוֹן-סור-מֵר (בצרפתית: Boulogne-sur-Mer) היא עיר במחוז פה-דה-קאלה בצפון צרפת. העיר, השוכנת לחוף מצר דובר שבתעלת למאנש, היא נמל הדיג הגדול במדינה. מיקומה באחת הנקודות הקרובות ביותר גאוגרפית לאי הבריטי הפך אותה במהלך ההיסטוריה למעוז בעל חשיבות צבאית ולאתר קרבות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הרומית נקראה העיר "בונוניה" והייתה בסיס חשוב של "הצי הבריטי" של הצי הרומי. בשנים 55 לפנה"ס ו-54 לפנה"ס שימשה את כוחותיו של יוליוס קיסר בניסיון הפלישה לבריטניה, ובשנת 43 לספירה היוותה ראש גשר לפלישת קלאודיוס אל האי הבריטי. בסוף המאה השלישית הגיע לאזור שבט מוריני, אחד מן השבטים הבלגיים שחדרו לשטחי האימפריה הרומית. בני השבטים התנצרו ב-633 על ידי הבישוף הקדוש אודמר.

בימי הביניים הותקף האזור בפלישות של ויקינגים, שלאחר התיישבותם במקום נקראו "נורמנים". בולון הייתה לבירת דוכסות של האימפריה הרומית הקדושה, בעלת זיקה לארצות השפלה. עם שליטיה נמנו גוטפריד מבויון ואחיו בולדווין מבולון, שניהם מראשי מסע הצלב הראשון ונשאו בתואר מלכי ירושלים. ככל סביבתה, הייתה גם בולון נתונה בשלטון האנגלים במשך רוב מלחמת מאה השנים, ואילו ב-1450 חזרה לשלטון צרפת. בין השנים 1544–1550 הושמה העיר תחת מצור אנגלי, שהיה חלק מהמלחמות האיטלקיות והסכסוך הבריטי בסקוטלנד. המצור הגיע לסיומו ב"שלום בולון", שסיים גם את הסכסוך הבריטי בסקוטלנד, והעיר חזרה לשלטון צרפתי בתמורה לכופר בסך 150,000 ליש"ט.

בתקופת המלחמות הנפוליאוניות ריכז נפוליאון בונפרטה 200,000 חיילים מן הגרנד ארמה במחנה ענק בשטח העיר, במסגרת מערכת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית, כדי להגן על צרפת מפני פלישה ולהיערך לפלישה אפשרית לבריטניה^[1].

בראשית מלחמת העולם הראשונה, בסתיו 1914, רוכזו בבולון כוחות בריטיים שנועדו לבלום את המירוץ אל הים של הגרמנים ולספק עתודה לחזית. בעת מתקפת האביב הגרמנית באביב 1918 תקפו כוחות גרמניים את העיר במסגרת מתקפת "ג'ורג'ט", שנבלמה בזכות מתקפת נגד משולבת של מדינות ההסכמה.

במלחמת העולם השנייה הוצב בעיר חיל מצב בריטי. הכוח נכנע להתקפה גרמנית מאסיבית שבוצעה במאי 1940 במסגרת המערכה על צרפת. חלק מן הכוח הצליח לסגת לדנקרק ופונה במבצע נועז. העיר נפגעה קשה בקרבות, היא בוצרה כחלק מהיותה מעוז של החומה האטלנטית והנמל שלה בוצר והפך לנמל צבאי גרמני רב-חשיבות בתעלת למאנש אל מול בריטניה. ב-15 ביוני 1944 הפציצו מטוסי חיל האוויר המלכותי הבריטי את נמל בולון בפצצות טולבוי בנות 5 טון והשמידו אותו כליל. באוגוסט 1944 נכבשה העיר על ידי כוח קנדי.

עקב ההרס הרב בעיר הוקמו בה בשנות החמישים והשישים מבנים מודרניסטיים וברוטליסטיים כצעד לשיקום העיר ותשתיותיה.

אתרים בעלי חשיבות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל התצפית המבוצר Belfry ("מגדל הפעמון"), השריד הקדום ביותר לעיר המבוצרת מן המאה ה-12. קומתו העליונה, בצורת מתומן, היא מן המאה ה-18^[2]. המגדל הוא חלק מאתר המורשת העולמית: מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת.
טירה מימי הביניים, בעלת יסודות מן התקופה הרומית. כיום מוזיאון אגיפטולוגי.
בזיליקת נוטרדאם שהוקמה באתר בו שכנה מימי הביניים ועד המהפכה הצרפתית קתדרלה. הבזיליקה הוקמה בין השנים 1827–1875, עם כיפה בגובה 100 מטרים וקריפטה רומנסקית מן הגדולות והעתיקות בצרפת. בקריפטה מצוין גם מקום נישואיהם של אדוארד השני, מלך אנגליה ואיזבלה מספרד שנערכו במקום ב-1308.
נאוסיקה (Nausicaä), אקווריום ציבורי, מן הגדולים באירופה. נפתח ב-1991 ומכיל תצוגת כרישים, פינגווינים, אריות ים, דגים טרופיים ועוד.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי התבססה כלכלת המקום על דיג. העיר היא נמל הדיג הגדול בצרפת וכ-7,000 מתושביה מתקיימים על תעשיית הדיג. במשך שנים רבות הופעל קו מעבורת בין בולון לדובר אך הוא הופסק ב-1995 לאחר פתיחת מנהרת התעלה.