בומילקר (שופט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בּוֹמִילְקָר (בלטינית: Bomilcar, ביוונית: Βομίλκας) היה אציל בן קרתגו, במאה ה-3 לפנה"ס.

בומילקר זה, שאין לטעות בינו לבין מצביא בעל אותו השם, היה נשוי לבתו הבכורה של חמילקרת ברקה, אביו של חניבעל. בנו, חנו היה אחד ממפקדי צבא קרתגו במהלך מסע המלחמה נגד רומא שניהל חניבעל במסגרת המלחמה הפונית השנייה.

בומילקר שימש כסוּפֵט (שופט בשפה הפונית) במהלך המלחמה הפונית השנייה, כלומר אחד משני שליטים בני קרתגו (בדומה למגיסטראטים ברפובליקה הרומית), אשר נבחרו על ידי העם לעמוד בראש המעצמה והיו כפופים למועצת הבכירים ולמועצת ה-104 של הסנאט. מתוקף תפקידו ריכז את כל הסמכויות הפוליטיות של הרפובליקה, פרט לניהול הצבא.