בונים הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

בונים הֶלֶר (נהגה "בִּינֶם" בניב היידיש הדרומי; ביידיש: בינם העלער, לעתים בינעם; בכתיב סובייטי: בינעמ העלער; 25 בינואר 190812 במאי 1998‏‏[1]) היה משורר יהודי פולני בשפת היידיש, מן הבולטים במשוררי היידיש בגוש הסובייטי.‏[2] מ-1957 התגורר בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונים הלר נולד בעיר ורשה שבפולין ב-25 בינואר 1908 למשפחה יהודית דתית ענייה. עד גיל 14 למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן היה פועל. הלר החל לפרסם משיריו בשנת 1930, ואף עסק בעיתונאות. בשנים 19371939 התגורר בפריז, וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לוורשה. מאוקטובר 1939 עד דצמבר 1947 גר בברית המועצות (ביאליסטוק, אלמה-אטה, מוסקבה). ב-1948 חזר לוורשה, כעת בפולין הקומוניסטית, והיה לעורך הירחון הספרותי "יידישע שריפטן".

הלר נטש את הקומוניזם, התגורר תקופות קצרות בצרפת ובבלגיה ולבסוף עלה לישראל בפברואר 1957 עם משפחתו באונייה "ירושלים" (לאחר שביקר בה בספטמבר 1956).

בשנת תשל"ו זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש מטעם עיריית תל אביב, על ספריו "ביחידות" ו"בגטו ווארשה בחודש ניסן",‏[3] שראו אור בתל אביב בשנים שלפני כן.

הלר נפטר בשנת 1998 בתל אביב, בגיל 90.

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו המפורסם ביותר של הלר הוא "חודש ניסן בגטו ורשה" ("אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן"), שנכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. שניים משיריו בוצעו על ידי חוה אלברשטיין בתקליטיה "די קרעניצע" ו"לעמעלע", והיא אף ראיינה אותו לסרטו התיעודי של בן זוגה, נדב לויתן, "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר" (1995), שבו התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורך שטאכעטן (ורשה 1932)
  • אין אומרו פון טעג (ורשה 1933)
  • אויפן ווינט (ורשה 1936)
  • לידער (מינסק 1940)
  • די ערד האט געציטערט (מוסקבה 1947)
  • דער וועג אויף ווארשע (מוסקבה 1948)
  • דורך שאט און שיין (לודז' 1948)
  • פרילינג אין פוילן (ורשה 1950)
  • היימערד (ורשה 1951])
  • דאס ליד איז געבליבן - אנתולוגיה של מחברים יהודים בפולין בזמן הכיבוש הנאצי - עורך (ורשה 1951)
  • געקליבענע לידער (ורשה 1952)
  • אין אונדזער צייט (ורשה 1954)
  • דאס ערשטע ליד (ורשה 1956)
  • קלארקייט (ורשה 1957)
  • ביים ראנד (ירושלים 1957)‏[4]
  • נייע לידער (תל אביב 1964)
  • דור און דויער (תל אביב 1967)
  • א בוים אין אוונט (תל אביב 1971)
  • אין ווארשעווער געטא איז חודש ניסן (תל אביב 1973)
  • ביחידות (תל אביב 1975)
  • דאס צוגעזאגטע ווארט (תל אביב 1980)
  • זיי וועלן אויפשטיין (תל אביב 1984)
  • דער גייסט פונעם שטורעם (תל אביב 1992)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוליאן הירשהויט, 'בינם העלער: זיין דיכטונג פון ווייטיק און נאסטאלגיע', די צוקונפט 82 (1976), 177–179.
  • חיים גראדה, 'בינם העלער', ביי זיך 8 (תשל"ז), 28–30.
  • יצחק יונסוביץ', 'בינם העלער (צו זיין ווערן א בן-שבעים)', די גאלדענע קייט 100 (1979), 73–78.‬
  • יצחק יונסוביץ', 'המשורר בינם הלר', מאזנים נ, 6–5 (תש"ם), 408–412.
  • הירש אושרוביץ, 'וועגן בינם העלערס דיטונג', די צוקונפט 86, 2 (1980), 58–61.
  • יצחק יונסוביץ', 'אויף א העכערן שטאפל: בינם העלער, "דאס צוגעזאגטע ווארט" (1980)', די גאלדענע קייט 104 (1981), 192–196.
  • ישראל חיים ‬בילצקי, 'א פאר ווערטער: בינם העלער, "דאס צוגעזאגטע ווארט"', יידישע צייטונג 1583 (28.11.1980), 5, 11.
  • שלמה וורזוגר, 'דער פאעט בינם העלער', ביי זיך 25 (תשמ"ד), 100–103.
  • משה שקליר, 'דער שליח פון יידישן ווארט: צו דער ערשטער יארצייט פון בינם העלער', חשבון 133 (תשנ"ט), 13–23.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בונים הלר באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ "משורר יידיש הנודע... השריד האחרון מבין המשוררים היהודיים בעלי השם בארצות הגוש הסוואֶטי ['הסובייטי']" (י. ש., "ברורות", דבר, 8 בנובמבר 1955); "החשוב בין סופרי ומשוררי יידיש בפולין" (רחל אדיב, יומן פולני (3): מצבות יהודים והסברות, דבר, 24 בפברואר 1956).
  3. ^ פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש ע"ש שלום יעקב אברמוביץ: הזוכים בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש עד כה, באתר עיריית תל אביב.
  4. ^ ראו ביקורת: חיים רבינזון, בונים הלר, דבר, 7 במרץ 1958, המשך.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.