בוניפציוס הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בונפיציוס הקדוש)
בוניפציוס הקדוש
Bonifatius
לידה 675?
קרדיטון (אנ'), ממלכת וסקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביוני 754 (בגיל 79 בערך)
דוקום, האימפריה הפרנקית עריכת הנתון בוויקינתונים
חג 5 ביוני, 5 ביוני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוניפציוס הקדושגרמנית: Bonifatius, בלטינית: Bonifacius; סביבות 675?5 ביוני 754) הוא מבשר הנצרות בגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוניפציוס נולד כווינפריד או וינפרית' בעיירה קרדיטון, כיום במחוז דבון שבאנגליה ויצא משם, כחלק מקבוצת הנזירים שליוו את ויליברורד (אנ') למסע מיסיונרי להפצת הנצרות ברחבי האימפריה הפרנקונית במאה ה-8. את שמו הרומי "בוניפציוס" קיבל מהאפיפיור גרגוריוס השני.[1] ב-719 קיבל מינוי לשליחותו מאת האפיפיור, ב-723 קיבל חסות מאת קרל מרטל. ב-722 קיבל מינוי כבישוף ללא דיוקסיה מוגדרת ועשור לאחר מכן לארכיבישוף בתואר "הארכיבישוף של הגרמנים".

בוניפיציוס דיווח לאפיפיור כי הצליח לנצר כ-100,000 עובדי אלילים גרמאנים. וכי בהגיעו לבוואריה, מצא שם רק בישוף אחד – את ויוילו. לכן מינה וקידש עוד שלושה בישופים, וזאת בהסכמתם של דוכס בוואריה אודילו ואצילי הארץ. וכי חילק את בוואריה לארבע פרוכיות כך שלכל אחד מהבישופים יהיה מחוז משלו.

בשנים 742747 השתתף כשליחו של האפיפיור בשלוש ועידות כנסייתיות שעסקו בנוהלי חייהם של נזירים, כמרים וחילונים. ב-742 הציע להחיל על כל המנזרים בממלכה הפרנקית את תקנון הנזורה של בנדיקטוס. משנת 751 ישב במנזר פולדה שבפרנקוניה ומשם ניהל את פעולתו. בשנת 753, אחרי מותו של נותן חסותו – קרלומן (Carloman), החליט בוניפציוס לצאת למסע לפריזיה, שם נרצח בידי עובדי אלילים שלפי גרסה אחת זעמו על ניסיונו לבטל את דתם ולפי גרסה אחרת חשבו שהשיירה נושאת איתה חפצי ערך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוניפציוס הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורה לימור, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 6, עמ' 71.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנשי דת נוצרים ובנושא קדושים נוצרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.