בוקסר (כלב)
| בוקסר | |
|---|---|
.jpg) כלבי בוקסר |
|
| קבוצה: | פינצ'ר, שנאוצר ודמויי דוגה |
| ארץ מקור: | גרמניה |
| משקל: | 30 ק"ג |
| גובה: | זכרים: 56-61 ס"מ
נקבות: 53-58 ס"מ |
| תוחלת חיים: | 9.6 שנים |
| תיאור: | הבוקסר הוא כלב מוצק, גדול, בעל שיער קצר וחלק בצבעים חום, מנומר, או לבן. לבוקסר גולגולת רחבה וקצרה, אפו מרובע, הוא בעל לסתות חזקות מאד ונשיכתו חזקה דיה כדי להיתלות בכוח לסתותיו על טרף גדול. |
| אופי: | אופיו העליז והשמח, הרצון לרצות את בעליו ותכונות ההתמדה והביטחון שהוא משרה על סביבותיו. מעמידים אותו כאחד מכלבי משפחה המוצלחים ביותר. |
| שימוש: | שמירה ומשטרה |
| אילוף: | הסתגלות בינונית |
הבוקסר הוא גזע השייך למשפחת הכלביים. הבוקסר הוא כלב מוצק, גדול, בעל שיער קצר וחלק בצבעים חום, מנומר, או לבן. לבוקסר גולגולת רחבה וקצרה, אפו מרובע, הוא בעל לסתות חזקות מאד ונשיכתו חזקה דיה כדי להיתלות בכוח לסתותיו על טרף גדול.
כלבי בוקסר הוצגו לראשונה בתצוגת כלבים במינכן בשנת 1895, ובשנת 1896 נוסד מועדון הבוקסר הראשון. על פי נתוני מועדון הכלבים האמריקאי, הבוקסר הוא גזע הכלבים השישי בתפוצתו בארצות הברית החל משנת 2008. מגדלי הבוקסר מבחינים בשלושה סוגים של בוקסר: אנגלי, אמריקאי וגרמני. הבוקסר הגרמני הוא הגדול ביותר במידותיו, בעוד האמריקאי הקטן מבין השלושה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה של הגזע
הבוקסר המוכר לנו כיום נוצר בסוף המאה ה-19 בגרמניה על ידי הכלאות מספר גזעים כדוגמת הבול מסטיף, הבולנביסר, והבולדוג. המטרה הייתה ליצור את כלב המשטרה האידאלי: פראי מצד אחד, אך גם נבון וניתן לשליטה. חזק אך לא כבד מדי על מנת שיוכל לקפוץ מעל מכשולים, ולרדוף במהירות אחר פושעים. בארץ מולדתו הוא עדיין עוזר לעבודת המשטרה. מחוץ לגרמניה הוא משמש בעיקר ככלב שמירה וחיית שעשועים.
[עריכה] מבנה כללי
גובה: זכרים 56-61 ס"מ, נקבות 53-58. משקל: כ-30-38 ק"ג.
פרוותו קצרה בצבע חום בהיר או מנומר בגוונים שונים, בעל כתמים לבנים או בלעדיהם. מבנה גופו ולסתו רחבים. לבוקסר אוזניים רחבות דקות ושמוטות שמקנות לו מראה חביב ושובב. כלב בעל מזג טוב ואחראי.
[עריכה] תפקיד וייעוד
למרות מקורו ההיסטורי של הבוקסר ככלב ציד, אין הוא עוסק בפעילות זו לפחות מאתיים שנה.
הבוקסר הינו כלב לוויה והגנה. אופיו העליז והשמח, הרצון לרצות את בעליו ותכונות ההתמדה והביטחון שהוא משרה על סביבותיו. מעמידים אותו כאחד מכלבי משפחה המוצלחים ביותר.
אמנם זהו כלב השייך לקבוצת כלבי העבודה ורבים מבני מינו משרתים בכוחות הביטחון מסביב לעולם, אך גודלו הבינוני-גדול אידאלי למרבית המשפחות. מרבית הכלבים ממין זה משמשים ככלבי משפחה. מבטו ה"אנושי" ורגישותו לילדים מאפשר השתלבותו בתא המשפחתי בצורה כמעט מושלמת.
[עריכה] בריאות
המחלות העיקריות להן חשופים כלבי הבוקסר הן סוגי גידולים ממאירים שונים, מחלות לב, חוסר בפעילות בלוטת התריס, ניוון מפרק הירך, ניוון עמוד השדרה, אפילפסיה, מחלות מערכת העיכול, אלרגיות, עיוות בעפעפיים. על פי סקר בריאות של מועדון הכלבים הבריטי, 38.5% ממקרי המוות של כלבי בוקסר הם מגידולים ממאירים, 21.5% מוות בזקנה, 6.9% ממחלות לב, ו-6.9% מבעיות במערכת העיכול. על פי סקר זה, תוחלת החיים הממוצעת של כלבי הבוקסר היא 9 שנים ו-8 חודשים[1]. בבתי גידול בעלי מודעות לחולשותיו של גזע זה נעשות בדיקות בריאות קפדניות לכלבים המועמדים לריבוי, זאת כדי להקטין ככל הניתן את תורשתת המחלות המאפיינות את הבוקסר.
ידוע כי כלבי הבוקסר רגישים באופן מיוחד ל-Acepromazine, אחד מסמי ההרדמה הנפוצים בתחום הרפואה הוטרינרית[2]. כגזע אתלטי קיימת חשיבות רבה בפעילות גופנית של כלבי הבוקסר לשם שמירה על בריאותם. יחד עם זאת פעילות גופנית יתרה בכלבים צעירים עלולה להזיק להתפתחות השלד. בגיל מבוגר כלבי בוקסר יכולים לשמש בני לוויה מצוינים בעת ריצה. בגלל מבנה הגולגולת הבוקסר רגיש לטמפרטורות גבוהות וללחות גבוהה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Summary results of the Purebred Dog Health Survey for Boxers, Kennel Club/British Small Animal Veterinary Association Scientific Committee.
- ^ Acepromazine and Boxers
