בורגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בּוּרגָס
Бургас
Burgas-coat-of-arms.svg
סמל העיר
Burgas flag.png
דגל העיר
Bay of Burgas.jpg
מפרץ בורגס בלילה
מדינה / טריטוריה בולגריה
מחוז בורגס
ראש העיר דימיטאר ניקולאב
שטח 218.828 קמ"ר
גובה 30 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

207,925‏  (נכון ל-2010)
קואורדינטות 42°30′N 27°28′E
אזור זמן UTC +2
http://www.burgas.bg
(למפת בולגריה רגילה)
מיקום בורגס במפת בולגריה
 
בורגס
בורגס
בורגס כפי שצולמה ממעבורת חלל
התיאטרון העירוני בבורגס

בורגסבולגרית: Бургас) היא עיר נמל בדרום מזרח בולגריה השוכנת לחופי הים השחור, בירת מחוז בורגס ומרוחקת 389 קילומטרים מהבירה סופיה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] העת העתיקה וימי הביניים

ראשית התיישבות אנושית באזור העיר מתוארכת לתקופת האבן החדשה והתיישבות מאורגנת מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת. בסמוך לעיר נמצאו שרידי התיישבות מהמאה ה-6 לפנה"ס עידן הממלכה התראקית. השרידים הארכאולוגיים מעידים על מערכת סחר חליפין מפותחת עם תרבויות מאזור הים השחור והים התיכון. במהלך המאה ה-1 נכבש המקום על ידי האימפריה הרומית ובמקום נבנו ישוב ומצודה בשם דֶאוּלְטוּם שמוקמו כ-20 קילומטרים מהעיר המודרנית. עם הפיצול באימפריה עבר היישוב לחזקת האימפריה הביזאנטית ובמהלך המאה ה-5 הוחרב בידי ההונים.

לאחר קריסת האימפריה הבולגרית הראשונה הקימו הביזנטים כ-10 קילומטרים מבורגס המודרנית ישוב ומצודה בשם פִּירְגוֹס, אשר שרידיה תועדו בידי גאוגרפים אירופים במהלך המאה ה-19. במחצית השנייה של המאה ה-14 נכבש האזור בידי צבא האימפריה העות'מאנית.

[עריכה] התקופה העות'מאנית

במהלך המאה ה-17 מאוזכר לראשונה בתעודות עות'מאניות שמה המודרני של העיר שנקראה בעת ההיא אָחֶלוֹ בורגס. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828-1829) עזבו חלק מתושבי העיר ביחד עם הכוחות הרוסים הנסוגים והתיישבו באזור בסרביה, אוקראינה ומולדובה. ב-6 בפברואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה העיר בידי צבא האימפריה הרוסית ואוכלוסייתה מנתה 2,950 נפשות. לאחר המלחמה הוכללה בורגס מתוקף סיכומי קונגרס ברלין בשטח המחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית.

[עריכה] לאחר עצמאות בולגריה

ב-6 בספטמבר 1885 הכריז באופן חד צדדי אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה, על איחוד בין רומליה המזרחית לנסיכות בולגריה. לאחר האיחוד וסיום מלחמת בולגריה-סרביה (1885) בוצע טרנספר לאוכלוסייה המוסלמית שנאלצה להגר לשטחי האימפריה העות'מאנית. ב-18 במאי 1903 נפתח לפעילות הנמל בבורגס, שהביא להאצת הפעילות הכלכלית בעיר ולגידול בכמות האוכלוסין. לאחר מלחמת הבלקן השנייה בוצע טרנספר אוכלוסיות הדדי בין ממלכת בולגריה לממלכת יוון, אלפי פליטים בולגרים נאלצו להגר מתראקיה המזרחית לשטח בולגריה ורבים התיישבו בבורגס. בעידן הקומוניסטי של הרפובליקה העממית הבולגרית הפכה העיר למרכז תעשייתי אזורי בעיקר בתחום זיקוק נפט ותעשיות פטרוכימיות.

[עריכה] דמוגרפיה

בשנות ה-90 חל קיטון באוכלוסיית העיר בשל הגירה שלילית, שנעה מהמשבר הכלכלי החריף שחוותה בולגריה לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי. בין 1992 ל-1999 קטנה כמות האוכלוסין ב-3.6%. בעשור הראשון של המאה ה-21 חלה התאוששות כלכלית מסוימת, בעיקר בחציו הראשון ובמהלכו גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 2.18%.

[עריכה] כלכלה ותחבורה

בורגס היא העיר הרביעית בגודלה בבולגריה, אחרי סופיה, פלובדיב ווארנה. מיקומה הגאוגרפי הופך את נמל העיר לנמל החשוב ביותר של בולגריה על חוף הים השחור. נופיה ורצועת החוף הארוכה הצמודה אליה הפכו אותה ליעד אטרקטיבי לתיירים. כלכלת העיר מושתתת הן על תיירות והן על תעשייה. בבורגס קיים מפעל זיקוק הנפט הגדול ביותר בבלקן המצוי בבעלות לוקאויל. כמו כן קיימות תעשיות נלוות לנפט כמו פולימרים ותעשיות כימיות. בנוסף, יש ליד העיר מכרות מלח וברזל ומספר מפעלים לעיבוד עץ.

בורגס מצויה על תוואי עורק מספר 8 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. העיר מחוברת לרשת מסילות הרכבת הפנים בולגריות המקשרות אותה לערי בולגריה המרכזיות. נמל העיר הוא הגדול בבולגריה ונפח תעבורות הסחורות דרכו מהווה 60% מכלל תעבורות הסחורות בדרך הים בבולגריה. בפרברי העיר, כ-10 קילומטרים ממרכזה ממוקם נמל התעופה הבינלאומי של העיר, אשר ב-2008 בוצעו בו 16,952 המראות ונחיתות ועברו בו 1,936,853 נוסעים בעיקר לאירופה. חברת סאן דור מפעילה קו טיסה עונתי לבורגס. באוקטובר 2009 עמד שיעור האבטלה בעיר על 4.36%, מהנמוכים בבולגריה.

[עריכה] אקלים

בבורגס שורר אקלים סובטרופי גשום עם השפעה מסוימת מכיוון הים השחור המעניקה לו מאפיינים של אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 12oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-2oc בינואר ועד 22oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 550 מילימטרים[1].

[עריכה] הקהילה היהודית

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – יהדות בולגריה
בית הכנסת הישן בבורגס, שבו שוכנת בימינו גלריה לאמנות

[עריכה] יסוד הקהילה

תיעוד ראשון בכתב לקהילה יהודית בבורגס מצוי מ-1828 בהקשר פגיעות חיילי צבא האימפריה הרוסית בבני הקהילות היהודיות בבולגריה במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828-1829)[2]. ב-1899 עזבו כמה עשרות משפחות יהודיות את העיר והתיישבו באזור איזמיט. בשל קשיים כלכליים חזרו רבים מהם לעיר בהדרגה, רובם במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. ב-1900 נכללה קהילת בורגס ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית ומנתה 800 נפשות‏[3].

[עריכה] בממלכת בולגריה

ב-29 באוגוסט 1920 יוצגה קהילת בורגס בכנס הקהילות היהודיות שהתקיים בסופיה, על ידי שמואל יולזארי, חיים פרחי וביטוש סידי ראשי הקהילה‏[4]. בבורגס הייתה פעילות ציונית ענפה לצד קומוניסטית לא מבוטלת. בבחירות לוועדי הקהילות היהודיות שנערכו ב-4 במרץ 1923 זכו הציונים ב-67.2% מהקולות והקומוניסטים ב-32.8% ובבחירות שנערכו ב-1932 זכו הציונים ב-65% והמתנגדים ב-35%‏[5].

ב-1920 למדו במערכת החינוך היהודית 106 תלמידים שהיוו 96% מכלל התלמידים היהודים. התלמידים למדו בכיתת גן ילדים אחת ו-4 כיתות בית ספר יסודי. הממשלה הבולגרית מימנה 9.6% מתקציב מערכת החינוך היהודית ועיריית בורגס עוד 13.4%. ב-1926 ירד מספר התלמידים ל-86‏[6]. במהלך שנות ה-20 וה-30 פעל בעיר בנק יהודי, ששימש גם כקופת מלווה (קאסה) ופעל בסיוע ארגון הג'וינט[7]. בראשית שנות ה-30 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-3,000 נפשות[8].

[עריכה] מלחמת העולם השנייה ולאחריה

ב-16 בספטמבר 1939 פרסם מפקד המשטרה הבולגרית הקולונל אטאנאס פאנטב צו גירוש ל-4,000 נתינים זרים המצויים בשטח ממלכת בולגריה, רובם ככולם יהודים, פליטי המלחמות השונות בבלקן, שנותרו ללא אזרחות. היהודים גורשו לשטחי יוון וטורקיה ומי שלא התקבל במדינות אילו נאלץ להגר למדינות אחרות ובכלל זה לארץ ישראל. אין נתונים מדויקים לגבי מספר המגורשים מבורגס, אך במרץ 1943 העריך משרד הפנים הבולגרי שבעיר מתגוררים כ-2,000 יהודים. מבין מנהיגי הקהילה בעת ההיא ניתן למנות את ד"ר יוסף בן-ריי, חיים וצ'ליבי ברוך וחיים ישעיה.

בית חב"ד בבורגס

ב-10 במרץ 1943 תוכנן לגרש 6,365 מקרב יהודי "בולגריה הישנה", כמכסה ראשונית לקראת גירוש כל הקהילה למחנות ההשמדה. ברישומי משרד הפנים הבולגרי צוינו 422 יהודים מבורגס שנכללו במכסה זו. הגירוש לא יצא לפועל‏[9]. ב-17 ביוני 1943 גורשו יהודי וארנה ובורגס לכפרים וערי שדה מרוחקות בתוך בולגריה. רבנים ומנהיגי קהילה נשלחו למחנה הריכוז בסומוביט. היהודים שוחררו בתחילת אוקטובר 1943, להוציא את עצורי מחנה הריכוז, אשר בינואר 1944 הועברו לכפר טאבאקובה צ'שמה ליד פלבן ומאוחר יותר למחנה הריכוז בקאייליקה, ממנו שוחררו רק בספטמבר 1944‏[10]. לאחר מלחמת העולם השנייה נימנו בעיר 1,100 יהודים, רובם עלו למדינת ישראל בגל העלייה מבולגריה בין 1948 ל-1949. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובבורגס נמנו 175 יהודים‏[11].

[עריכה] הקהילה היהודית כיום

בראשית המאה ה-21 התגוררו בבורגס כמה עשרות יהודים ‏[8], אך בעיר אין קהילה ממוסדת ובעלת מוסדות פעילים. בסמוך לאתר הנופש סאני ביץ' פועל בית חב"ד ובו מתקיימות תפילות וסעודות שבת, הוא משמש כמרכז יהודי המעניק גם שירותי דת עבור הנופשים המעוניינים בכך המגיעים לאתר וכן מפעיל מסעדה.

[עריכה] ערים תאומות

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ האקלים בעיר בורגס, באתר weatherbase.com (באנגלית).
  2. ^ קשלס, חיים, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 52.
  3. ^ קשלס, חיים, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
  4. ^ רומנו, אלברט.א, תקנון הקהילות והקונסיסטוריון, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 439.
  5. ^ רומנו, אלברט,א, תקופת המשבר והפילוג 1930-1940, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1968, עמודים 583-588.
  6. ^ לוחות סטאטיסטיים, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 645-662.
  7. ^ גלבר, נ.מ, חיי היהודים בבולגריה, עמוד 689.
  8. ^ 8.0 8.1 הקהילה היהודית בבורגס, באתר "כולנו יהודים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
  9. ^ קשלס, חיים, תעודות ומסמכים, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.
  10. ^ קשלס חיים,המצב אחרי הגירוש, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
  11. ^ קשלס, חיים, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר בורגס בוויקישיתוף
Burgas09.jpg


Panorama of Burgas.jpg


רשויות מקומיות וערי מחוז בורגס שבבולגריה
בורגסאובזורנסבראייטוסקמנוקרנובטמלקו טרנובופומורייהפרימורסקורואןסוזופולסרדץסונגורלרהצארבו מחוז בורגס

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא