בורה קוסטיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורה קוסטיץ'
Бора Костић
מידע אישי
לידה 14 ביוני 1930
אוברנובץ' שבממלכת יוגוסלביה
פטירה 10 בינואר 2011 (בגיל 80)
בלגרד, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא בוריבויה קוסטיץ'
גובה 1.84 מטרים
עמדה קשר התקפי/חלוץ
מועדוני נוער
רודניצקי אוברנובץ'
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1951 - 1961
1961 - 1962
1962 - 1966
1967
סה"כ
הכוכב האדום בלגרד
לנרוסי ויצ'נזה
הכוכב האדום בלגרד
סנט לואיס סטארס
160 (117)
7 (2)
97 (41)
28 (12)[1]
292 (172)
נבחרת לאומית כשחקן
1956 - 1963 יוגוסלביה 33 (26)
מאזן מדליות
מתחרה עבור יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
המשחקים האולימפיים
זהברומא 1960כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוריבויה "בורה" קוסטיץ'סרבית: Бopивoje Kocтић ;‏ 14 ביוני 1930 - 10 בינואר 2011) היה כדורגלן יוגוסלבי ממוצא סרבי. קוסטיץ', שהיה מקשר שמאלי,אשר גולדברג, זיכרון צילומי, באתר הארץ, 21 ביולי 2002 עשה את עיקר הקריירה שלו במועדון הכוכב האדום בלגרד. הוא שיחק במדי המועדון בשנים 19511961 ואז עבר לשחק בלנרוסי ויצ'נזה שבליגה האיטלקית הראשונה. לאחר פציעה ארוכה ושנה לא מוצלחת בקבוצה האיטלקית (עונת 1961-1962), שב לכוכב האדום בלגרד ושיחק בה עד 1966. ב-1967 שיחק עונה אחת בליגה האמריקאית, NASL, בקבוצת סנט לואיס סטארס ואז פרש.

יחד עם מועדונו, הכוכב האדום בלגרד, הוא זכה ב-7 אליפויות של ליגת העל היוגוסלבית וב-3 גביעי יוגוסלביה. הוא היה מלך השערים בשתי עונות: 1958-1959 (25 שערים) ו-1959–1960 (19 שערים). בסך הכל כבש 158 שערים במדי הכוכב האדום בלגרד, שיא מועדון.

נבחרת יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסטיץ' החל לשחק בנבחרת יוגוסלביה בכדורגל בספטמבר 1956, במשחק מול אינדונזיה (4:2 ליוגוסלביה). הופעותיה הבולטות של יוגוסלביה בתקופתו היו:

קוסטיץ' סיים לשחק בנבחרת הלאומית ב-1963. ב-33 משחקים בהם נטל חלק כבש 26 שערים.

קוסטיץ' היה ידוע בבעיטותיו החזקות ובשנות השיא שלו היה הבועט הקבוע של בעיטות העונשין של הכוכב האדום בלגרד ושל נבחרת יוגוסלביה.[2]

המפגשים מול נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הקדם אולימפיים לקראת אולימפיאדת רומא (1960), שובצה נבחרת ישראל בבית שכלל גם את נבחרות יוון ויוגוסלביה. באוקטובר 1959, באצטדיון רמת גן, סיימו ישראל ויוגוסלביה בתיקו 2:2. כבשו סטלמך לישראל וקוסטיץ' ליוגוסלביה, כל אחד שני שערים. באפריל 1960 שיחקו שתי הנבחרות בבלגרד וישראל הפתיעה בניצחון 2:1 ועלתה לראשות הבית. אולם, יוגוסלביה ניצחה את יוון במשחק המכריע 5:0 (שער אחד לקוסטיץ') ועלתה לטורניר האולימפי.

הניצחון הישראלי על יוגוסלביה, שנחשבה באותה עת כאחת הקבוצות הטובות באירופה ובעולם, הביא לגל של התרוממות רוח ספורטיבית ולאומית. אחד הביטויים לרוח זו היה ספר הילדים שכתב שרגא גפני, "בעט אלון בעט". הצלחת הספר הביאה לסדרת ספרים שלמה שנקראה "הספורטאים הצעירים" שזכתה לפופולריות רבה גם בשנים שלאחר מכן. גיבורי סדרת הספרים היו השוער והחלוץ המרכזי של נבחרת ישראל (בני דמותם של יעקב חודורוב ורפי לוי) ושתי חברותיהם. הדמות הבולטת בנבחרת יוגוסלביה בספרים הראשונים בסדרה הייתה של החלוץ המרכזי האימתני שנקרא "קוסטיץ'". דמותו צוירה ככדורגלן שאין לעצור את בעיטותיו האדירות (מלבד כמובן השוער הישראלי). דמותו הספרותית של קוסטיץ' חזרה והופיעה בקובץ סיפורים שנושאם כדורגל שערך אבי מלר, "ההולנדי של עכו".[3] בסיפור הקצר "רננה", פרי עטו של אסף גברון, מתוארים גיבורי "הספורטאים הצעירים" הנפגשים לאחר שנים רבות ונאספים להלווייתו של השוער הישראלי. בין הדמויות בסיפור נמצאת גם דמותו של קוסטיץ'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בורה קוסטיץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bora Kostic
  2. ^ יאיר שטרן, שימע'לה כהן קבע "היסטוריה" בארצות הברית: המורחק הראשון..., מעריב, 5 במאי 1967
  3. ^ אבי מלר, ההולנדי של עכו, הוצאת גלורי, 2004