בוריס טאדיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוריס טאדיץ'

בוריס טאדיץ'סרבית: Борис Тадић, ; ב-15 בינואר 1958) היה הנשיא האחרון של סרביה כמדינה בתוך האיחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו והנשיא הראשון של סרביה העצמאית. הוא היה בתפקיד למשך שתי קדנציות, בין השנים 2004 - 2012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאדיץ' נולד בעיר סרייבו בבוסניה הרצגובינה לליובה טאדיץ' פילוסוף במקצועו ולנבנקה, פסיכולוגית. סביו נרצחו במלחמת העולם השנייה בקרואטיה על ידי האוסטאשה בשל מוצאם הסרבי ונחשבים לחלק מקורבנות השואה.

בנעוריו עבר לבלגרד, שם למד בבית הספר התיכון במגמת פסיכולוגיה. לטאדיץ' תואר בפילוסופיה ופסיכולוגיה. כמו כן לימד פסיכולוגיה בגמנסיה הראשונה בבלגרד. בשנים 1997-2000 כיהן כראש המכון לפוליטיקה, דמוקרטיה וכישורים.

כניסתו לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הצטרף למפלגה הדמוקרטית הסרבית בסרביה וכיהן במספר תפקידים בהם: מזכיר המפלגה, נשיא המפלגה (כיהן פעמיים, בפעם השנייה לאחר רצח הנשיא הקודם בתפקיד זוראן ג'ינג'יץ'). בשנת 2002 מונה כשר התקשורת של יוגוסלביה, בשנת 2003 נבחר לשר ההגנה של סרביה ומונטנגרו, במסגרת זו ביקר בישראל. בשנת 2003 נבחר גם לחבר הפרלמנט בסרביה ומונטנגרו מטעם המפלגה הדמוקרטית ושם גם כיהן כיו"ר גוש האופוזיציה הדמוקרטית ושנה לאחר מכן מונה לנשיא המפלגה בעקבות הירצחו של ג'ינג'יץ'.

נשיא סרביה במסגרת האיחוד המדיני עם מונטנגרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נבחר לנשיא סרביה כשזו הייתה חלק מן האיחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו, וזאת לאחר שלסרביה לא נתמנה נשיא במשך כשנתיים. הוא גבר על מועמד הימין הקיצוני טומיסלב ניקוליץ' לאחר שני סיבובים, עם 27.3% בסיבוב הראשון ו-53.24% בסיבוב השני, והחל לכהן כנשיא ב-11 ביולי 2004.

ב-1 בדצמבר 2004, אירעה תאונה במהלך נסיעתו בשיירת הנשיא, כאשר סרבי עובד שגרירות ארצות הברית פגע במכוניות בשיירה ונמלט. המקרה הזכיר את ניסיון ההתנקשות בראש הממשלה הסרבי זוראן ג'ינג'יץ' שבועות ספורים לפני הרצחו. חקירה העלתה כי ההתנגשות בשיירה הייתה תאונה ולא הייתה כלל כוונה להתנקש בטאדיץ'.

טאדיץ' היה ראש המדינה הראשון של סרביה שנפגש עם האפיפיור, מפגש זה אירע ב-28 בספטמבר 2005 עת שנפגש עם בנדיקטוס השישה עשר.

נשיא סרביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2006 הכריזה סרביה בראשותו על עצמאותה, לאחר פרישת מונטנגרו מהאיחוד המדיני של שתיהן. טאדיץ' אף הניף את דגל סרביה ליד האומות המאוחדות לאחר מכן.

ב-3 בפברואר 2008 נבחר שוב לנשיא סרביה, לראשונה כמדינה עצמאית.

ב-4 באפריל 2012 התפטר טאדיץ' מנשיאות סרביה כדי לשפר את סיכויי מפלגתו בבחירות לפרלמנט, והכריז כי יתמודד על תפקיד הנשיא גם בבחירות הקרובות‏[1]. בבחירות, שהתקיימו ב-6 במאי 2012, העפיל טאדיץ' לסיבוב השני. בסיבוב השני, שהתקיים ב-20 במאי 2012, הובס טאדיץ' על ידי טומיסלב ניקוליץ'.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאדיץ' נשוי ואב לשניים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]