בורנהולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום האי (מסומן באדום)

בורנהולם (דנית: Bornholm) הוא אי השייך לדנמרק. הוא ממוקם בחלק דרום-מערבי של הים הבלטי, במרחק של כ 35 ק"מ מחופי שבדיה. בורנהולם הוא השטח הדני המזרחי ביותר. באי מתגוררים כ 43,000 תושבים העוסקים בעיקר בדיג וגידול בקר לחלב. ענף הכנסות נוסף באי הוא תיירות. האטרקציה המרכזית של האי – שרידי מבצר האמרסהוס (Hammershus) הנחשב למבצר הגדול ביותר באירופה מתקופת ימי הביניים (המבצר נבנה בשנת 1260). מיקומו האסטרטגי של האי נותן למחזיק בו שליטה על נתיב הסחר מהים הצפוני אל הים הבלטי – במהלך ההיסטוריה התרחשו בשטח האי מספר קרבות , בהם הדנים , הגרמנים והשבדים נלחמו זה בזה על השליטה באי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-12 האי היה מחולק בין מלכי דנמרק לבין הארכיבישופים של לונד (Lund). המאבק ביניהם על השליטה המלאה באי התנהל עד לתחילת מאה ה-16. בשנת 1525 הצליח המלך הדני כריסטיאן השני לכבוש את כל שטחו של האי ולקחת את הארכיבישוף בשבי. אך שליטתו באי נמשכה חודשים ספורים בלבד, צבא שנשכר על ידי העיר הגרמנית ליבק נחת באי וכבש אותו. הגרמנים שלטו באי כ-50 שנה , אז הצליחו הדנים להחזירו לשליטתם.

בשנת 1645 נכבש האי על ידי הצבא השבדי , אך הוחזר לדנמרק בהתאם לתנאי הסכם השלום בין המדינות. בשנת 1658 , בעקבות מלחמה נוספת בין שבדיה לדנמרק, הועבר האי שוב לשליטת השבדים. בסוף אותה שנה פרץ באי מרד של התושבים המקומיים כנגד השבדים. התושבים הצליחו להרוג את המושל השבדי ולסלק את חייליו מהאי. משלחת של התושבים הגיעה למלך דנמרק פרדריק השלישי בבקשה לחזור להיות תחת שלטון דני תמורת הבטחה לא להימסר לשבדיה במקרה של הסכם שלום בין המדינות. שליטת דנמרק באי סוכמה בהסכם קופנהגן בשנת 1660. מאז ועד היום נמצא האי בשליטה דנית (למעט תקופת מלחמת העולם השנייה).

שרידי מבצר האמרסהוס באי

ב-9 באפריל 1940 נכבש האי ללא קרב על ידי הצבא הגרמני. הגרמנים מיקמו על האי תחנות האזנה וכמה סוללות של תותחי חוף. לא נערכה על האי פעילות מלחמתית עד לימים האחרונים של המלחמה. בתחילת מאי 1945 הופצץ האי על ידי מפציצים סובייטים כהכנה לקראת הנחתת כוחות על האי. מפקד חיל המצב הגרמני פנה מספר פעמים למפקדת הכוחות הבריטיים בקופנהגן (אשר שוחררה ב-4 במאי) בבקשה לשלוח לאי כוח סמלי של כמה חיילים, כדי שיוכל להיכנע לבעלות הברית המערביים ולא לצבא האדום. פניותיו לא נענו, ב-7 במאי הוא קיבל אולטימטום ממפקדת הצבא האדום להיכנע ללא תנאי. הוא סירב , האי הופצץ קשות ב-8 במאי ויום למחרת הנחיתו הסובייטים כ-50,000 חיילים על האי. לאחר קרב קצר נכנעו הגרמנים.

כוח צבאי סובייטי שהה על האי עד לאפריל 1946, אז נמסר האי לדנים. המסירה הותנתה בכך שאף כוח צבאי זר לא ימוקם באי. הובהר כי נוכחות צבאית לא דנית באי תחשב כמעשה תוקפני כלפי ברית המועצות. בכל מהלך המלחמה הקרה התעקשו הסובייטים על כך שהאי יישאר "נקי" מכוחות זרים, אם כי לאחר שדנמרק הצטרפה לברית נאט"ו, באופן פורמלי הפכו יחידות הצבא הדני באי לכוח צבאי עוין כלפי ברית המועצות.

נאט"ו מיקם על האי כמה תחנות מכ"ם למעקב אחר פעילות צבאית של כוחות ברית וורשה בים הבלטי ובמזרח גרמניה. התחנות אוישו על ידי חיילים דנים בלבד.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח האי 588 קמ"ר. למרות גודלו הקטן המבנה הטופוגרפי של האי אינו אחיד . החופים הצפוניים שלו סלעיים וקשים לגישה , לעומתם החופים הדרומיים הינם חופי חול מישוריים. החלק הפנימי של האי משופע בגבעות נמוכות (הגבוהה ביניהן - 126 מטר). כ 17% משטח האי מכוסה ביערות מחטניים. בקיץ עומדת הטמפרטורה על 13-20 °C ובחורף יורדת עד ל 2- °C.