בורסת היהלומים הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שניים מבנייני בורסת היהלומים הישראלית: "מגדל יהלום" (מימין) ו"מגדל שמשון" (משמאל), ברמת גן.

בורסת היהלומים הישראלית היא חברה פרטית, בעלת אופי ציבורי, אשר מאגדת גורמים רבים העוסקים בענף היהלומים בישראל, לרבות יבואנים, יצואנים, מתווכים, סוחרים, בוקעים, מנקדים, ממיינים, מנסרים, מלטשים ומעבדים.

בורסת היהלומים הישראלית היא מרכז סחר היהלומים הגולמיים הגדול והחשוב בעולם, כאשר למעלה מ-60 אחוז מהמחזור העולמי נעשה על ידה. ענף היהלומים מהווה כרבע מהייצוא של הייצור התעשייתי במדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למתחם הבורסה מדרך זאב ז'בוטינסקי

רקע היסטורי של ענף היהלומים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1905 ל-1936, נעשו ניסיונות שונים להקים ולפתח ענף יהלומים בארץ ישראל‏[1], אולם נסיונות אלו לא הצליחו.

בשנת 1933, החלו מאמצים מול שלטונות המנדט הבריטי לביטול המכס על יבוא יהלומי גלם, ובשנת 1936 ביטלו השלטונות את המכס על יבוא זה. רק לאחר מכן החלה להתפתח תעשיית היהלומים בארץ בצורה בת קיימא. בשנת 1937 הוקמה מלטשת היהלומים הראשונה בתל אביב, וכבר בשנת 1956, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נערך בה הקונגרס הבינלאומי של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB).

ב-2014 יזמה ישראל את תערוכת הגלם הבינלאומית הראשונה ליהלומים. בעשור השני של המאה ה-21 נחשבת ישראל למרכז סחר היהלומים הגולמיים הגדול ביותר, וגם ליטושם של מרבית היהלומים נעשה בישראל או על ידי חברות ישראליות הנמצאות ברחבי העולם. ענף היהלומים בישראל, מהווה כרבע מהיצוא של היצור התעשייתי בה.

תולדות הבורסה ליהלומים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית משה שניצר
מבט על מתחם הבורסה

בראשית ימי המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי קומות ברחוב אחוזת בית בתל אביב. ב-25 באוגוסט 1948, חל מיזוג בין שלושה גופים: "מועדון יהלומים א"י", "האגודה לפיתוח היהלום" ו"בורסת היהלומים". בעקבות המיזוג, קם גוף אחד מרכזי ומגובש לכל ענף היהלומים.

נעשו ניסיונות להקמת בורסות בנתניה ובירושלים. נסיונות שלא צלחו. בסוף שנות ה- 40, עת נתניה שימשה כמרכז לתעשייה ומלטשות היהלומים בארץ. ובעיר היו כעשרים מלטשות ואלפי עובדים במלטשות, החליט עובד בן עמי ראש העיר הראשון של נתניה ומזכירה הראשון של התאחדות בעלי מלטשות היהלומים, להקים בורסת יהלומים לעיר היהלומנים. באותה עת חל פילוג בהנהלת תעשיית היהלומים, והתעשיינים הגדולים החליטו להישאר בתל אביב העיר המרכזית וכך למעשה הבורסה בנתניה לא פעלה מעולם.

בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20 החלו דיונים על הקמת בניין חדש לבורסת היהלומים, ולאחר שעיריית תל אביב הערימה קשיים על מהלך זה, הציע ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, שהבניין יוקם ברמת גן, וב-14 בנובמבר 1961 נחתם חוזה לרכישת מגרש בן 3.5 דונם למטרה זו. במאי 1963 הוחל בחפירת היסודות לבניין‏[2] והוא נחנך ב-24 באוקטובר 1968[3] ונקרא "מגדל שמשון"‏[4].

עם התרחבותה של בורסת היהלומים הוקמו בסמוך ל"מגדל שמשון" מגדלי משרדים נוספים לשימוש הבורסה: "מגדל מכבי"‏[5] (די-מול) נבנה ב-1978 ומגדל יהלום (הגבוה מבין מגדלי בורסת היהלומים) נבנה ב-1989. במקביל התפתח המתחם, שזכה לשם "מתחם הבורסה", והוקמו בו מגדלי משרדים רבים שלא לשימוש הבורסה.

נכון ל-2014 מהווה קומפקס בנייני הבורסה ליהלומים כ-100,000 מטר רבוע, ומשמש כ-1400 חברות יהלומים שונות.

חברות בבורסת היהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להתקבל כחבר בורסה יש להגיש מועמדות ולעמוד במספר תנאים שנקבעו בתקנון החברה. החברות בבורסה אינה זולה, והיא נאמדת בעשרות אלפי דולרים, מאחר שהחבר רוכש זכויות בחברה/בבורסה, והדבר מקנה לו זכויות הצבעה והשפעה בדומה לשאר בעלי המניות. נכון ל-2014, מספר החברים בבורסה מגיע לכ-2800.

מוזיאון היהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון היהלומים במתחם הבורסה

בקומת הקרקע של מגדל יהלום נמצא "מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר" ובו תערוכה קבועה ותערוכות מתחלפות על תעשיית היהלומים בארץ ובעולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירה עמי, היהלום שבכתר : תולדות בורסת היהלומים הישראלית, הוצאת אוריין, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כבר בעת כינוס הקונגרס הציוני השביעי, שנערך בשנת 1905, כאשר יהודים מבלגיה ומהולנד הציעו ללמד את יתומי פרעות קישינב את מקצוע היהלומים בארץ ישראל, בניסיון לשקם את פליטי הקהילה שנפגעה בפרעות ברוסיה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1910, התארגנו יזמים מאנטוורפן, שרכשו מכונות ליטוש ושלחו אותן לירושלים. בעקבות לחץ על היזמים, נטשו את הרעיון להקים מרכז יהלומים שיתחרה באנטוורפן, והמכונות אוחסנו. שלושים שנה מאוחר יותר נמצאו המכונות והופעלו ב-1940 בתל אביב.
  2. ^ י. משולח, בורסת ענק ליהלומים מוקמת ברמת גן, דבר, 11 ביוני 1963
  3. ^ ישעיהו אביעם, קונגרסים במגדל הנוצץ, מעריב, 22 בספטמבר 1968
  4. ^ גיורא אוריין, קו לרקיע - אדריכלות מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן, בהוצאת עיריית רמת גן, 2008
  5. ^ המגדל נקרא בשם "מכבי" משום שקודם לבנייתו היה במקום מגרש הכדורגל של קבוצת הכח מכבי רמת גן.
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.