בוררות וינה הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בוררות וינה הראשונה הייתה בוררות, שהתקיימה ב-2 בנובמבר 1938, בווינה וקבעה מחדש את הגבולות בין הונגריה ובין צ'כוסלובקיה: חלק גדול מדרום סלובקיה הועבר לריבונות הונגרית. התכתיב ניתן בנובמבר 1938 על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה: תקופת העוצרות ומלחמת העולם השנייה#בוררות וינה הראשונה

מטרתה המרכזית של מדיניות החוץ ההונגרית, מאז 1920 עד לתום מלחמת העולם השנייה, הייתה להחזיר לידיה את השטחים שהפסידה במסגרת חוזה טריאנון. במחצית השנייה של שנות השלושים היו בהונגריה כאלה שראו בגרמניה הנאצית את הכלי באמצעותו יושבו להונגריה השטחים שאבדו לה. ואכן כבר בנובמבר 1937 הבטיח היטלר להונגרים כי יקבלו חלק מצ'כוסלובקיה, זאת במסגרת התוכנית הנאצית להשתלט על צ'כולובקיה ולפרק אותה.
בנספח שצורף להסכם מינכן, שנחתם ב-30 בספטמבר 1938, נקבע כי על צ'כוסלובקיה לשאת ולתת עם הונגריה על פתרון המחלוקות הטריטוריאליות שביניהן. באוקטובר אותה שנה הונגריה פתחה בדיונים עם צ'כוסלוקיה. לאחר מספר ימי דיונים הודיעו הצדדים על כישלון השיחות. ב-29 באוקטובר ביקשו הונגריה וצ'כוסלובקיה מאיטליה וגרמניה להיות לבוררים בסכסוך ביניהן, והודיעו מראש כי יכבדו את תוצאות הבוררות.

הבוררות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוררות התקיימה בטירת בלוודרה בווינה, ב-2 בנובמבר 1938. הבוררים היו שר החוץ הגרמני ריבנטרופּ ושר החוץ האיטלקי גליאצו צ'אנו. במשלחת הגרמנית השתתף גם הרמן גרינג. בראש המשלחת ההונגרית עמד שר החוץ קלמן קניה והשתתף בה גם פאל טלקי שמונה זמן קצר לאחר מכן לראש הממשלה. בראש המשלחת הצ'כוסלובקית עמד שר החוץ František Chvalkovský.
הבוררות הייתה קצרה ביותר: החלה בצהריים, ופסק הבוררות ניתן בשעה שבע באותו ערב.

פסק הבוררות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוק צ'כוסלובקיה ב-1938. באדום: השטחים שהועברו להונגריה בנובמבר 1938,בעקבות הבוררות

בפסק הבוררות נקבע כי צ'כוסלובקיה תעביר להונגריה שלושה מחוזות בסלובקיה, וכן שטחים נרחבים בסובקרפטיה, בסך הכל 12,000 קמ"ר. בשטחים שהועברו היו יותר ממיליון תושבים, מהם כ-60% הונגרים וכ-35% סלובקים.