בזיירות
בַּזְיָירוּת (נקראת גם: בזאות) היא אומנות השימוש בבזים או בדורסי יום חזקים אחרים לציד עופות ויונקים. השימוש בבזים לשם ציד היה נהוג כבר למן העת העתיקה. התלמוד, למשל, מספר על דוד המלך כי כאשר יצא לצוד, היה נוהג לשכור לעצמו בַּזְיָיר.[1]
מיני הבזים בהם משתמשים לציד הם הבז הנודד, בז הציידים הגדול ובז הציידים הקטן, הנקרא גם בז צוקים. השימוש בבזים לציד אינו למטרות מסחריות, אלא לשם הספורט שבדבר.
ראשיתו של ספורט זה הייתה במסופוטמיה, והתיעוד המוקדם ביותר שלו היה בימי סרגון השני (705 עד 722 לפנה"ס). בימי הביניים היה הספורט מקובל ביותר באירופה, והיווה סמל מעמד בקרב שכבת האצילים. הבזיירות הובאה לאירופה ידי ההונים. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה למד על בזיירות ערבית במהלך מסעותיו במסע הצלב השישי, ותרגם את ספר ההדרכה הערבי לבזיירות של מֻאְמִן (מואמן).
כיום מקובל ספורט הבזיירות בעיקר בארצות המפרץ הפרסי,[2] באנגליה ובארצות הברית.[3] באנגליה משתמשים בבזי ציד מאולפים כדי להבריח להקות ציפורים המאיימות להישאב למנועי מטוסים. בישראל מקצוע הבזיירות הוא בלתי חוקי.[2]
[עריכה] אילוף הבז
הליך אילוף הבז הוא יקר ביותר, אינו חד-פעמי, ויש להמשיך בו לאורך כל חיי העוף, שאם לא כן, הבז נוטה תוך זמן קצר לחזור לטבעו.
השלב הראשון באילוף הוא הרעבת הבז, והרגלתו לקבל את מזונו מידי האדם מבלי לפחד ממנו. לאחר מכן, מוּצא הבז לשטח, כאשר הוא יושב על ידו של המאמן העטויה בכסיית עור כהגנה מפני ציפורניו החדות של הבז. שרשרת קלה מחברת את הכסייה לרצועת עור העטויה סביב רגלו של הבז, ומסווה מעין כובע מכסה את עיניו, כדי למנוע ממנו לראות ציפורים בשעת האימון ולהתפרע.
[עריכה] הציד
הבז מטיל את עצמו על טרפו מלמעלה, כאשר הוא מצמיד את כנפיו לצדי גופו. בדרך זו הוא מגיע למהירות עצומה והורג את טרפו באמצעות חבטה. את הבז המאולף מרעיבים יומיים לפני שיוצאים לציד. על ציפורניו מרכיבים מעין חרוזים ממתכת או פלסטיק על מנת שלא יקרע את הטרף. ברגע שמופיע טרף מתאים מסירים את המסווה מעל עיניו ומעיפים אותו לאוויר. אם הציד נכשל מחזירים את הבז באמצעות יונה מעופפת וקשורה בחוט לידיו של המאלף.
בטכניקה זאת צדים כרונים, חוברות, צבאים וארנבות.
[עריכה] הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ^ תלמוד בבלי, דף צ"ה, ע"א - הסיפור על אודות המלך דוד שיצא לצוד, נחטף על ידי יִשְׁבִּי אחיו של גוליית, ואבישי בן צרויה הִצילוֹ.
- ^ 2.0 2.1 אלי אשכנזי, בז ציידים מאולף נמצא בעמק החולה, חדשות וואלה, 25 בנובמבר 2005.
- ^ האנציקלופדיה העברית, כרך ח', עמ' 119–120.
