בז צוקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Information-silk.svgבז צוקים
Lanner Falcon 800.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: בזיים
סוג: בז
מין: בז צוקים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Falco biarmicus

בז צוקים (שם מדעי: Falco biarmicus) הוא עוף דורס ממשפחת הבזיים הנפוץ באמריקה הצפונית, בבלקן ובמזרח התיכון. בית הגידול הטבעי של בז הצוקים הוא שטחים פתוחים כולל מדבריות. בז צוקים מקנן בכוכי צוקים, ומכאן שמו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופו של בז הצוקים 34-50 ס"מ, והוא אחד ממיני הבזים הגדולים בארץ ישראל. דומה לבז הנודד, אך רוב צבעי גופו בהירים וראשו בהיר ביחס לראשו הכהה של הבז הנודד.
אורך זנבו 15-20 ס"מ. משקלה של הנקבה 850 גרם ומשקלו של הזכר 700 גרם. מוטת כנפי הנקבה 115-124 ס"מ ומוטת כנפי הזכר 103-112 ס"מ.
בבסיס המקור עור חשוף ורך, הקרוי דונגית, שצבעו צהוב. ה"שפם" צר וארוך מזה של הבז הנודד.
דו-צורתיות זוויגית מתבטאת בכך שהנקבה גדולה מן הזכר ובעלת צבעים דהויים ממנו. המקור שחור, אנקולי, עבה וחזק. עינו כהה, כשל רוב הבזיים. בסביבת עינו, צבע ראשו של הבז שחור, אך כיפה חומה מכסה את שאר ראשו.
הכנפיים כהות, צבען שחור, וסוככותיהם בהירות יותר, בגוון לבן. רגליו ארוכות וחזקות. בסופן, הן מכוסות בטפרים שחורים, מעוקלים וחזקים, שאורכם 1-3 ס"מ. חלקו העליון של הגחון מכוסה בפסים דקים מאוד שצבעם חום דהוי, והמשך גחונו מנוקד נקודות שחורות. כנפיים מוארכות וצרות. הגרון לבן. בצידי הלחיים כתמים כתמתמים.

תזונה וציד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בז הצוקים ניזון בעיקר מציפורי שיר ויונקים קטנים, אך כאשר אלו לא זמינים הוא יכול לטרוף מגוון אחר של בעלי חיים: פרוקי רגליים גדולים כנדלים ועקרבים, לטאות, נחשים, צבים ודו-חיים. 35% ממזונו זרזירים. יונקים קטנים מהווים 28% מהמזון, עופות (שאינם זרזירים) 17%, פרוקי רגליים 10% וזוחלים מהווים 10% ממזונו של הבז.
מבין מגוון היונקים הוא נצפה צד ארנבות, מכרסמים, עטלפים, חדפים, סמורים, גיריות וחמוסים.
העופות שצד בז הצוקים הינם דררות, זרזירים, דרורים, חוחיות, פרושים, ירקונים, חצוצרנים, סבכים, סבכונים שחורי כנף, תפוחיות, קאקים, יונים, חוגלות, בולבולים, ירגזים, נחליאלים, סנוניות, סיסים, עפרונים וקיכלים.
יונקים קטנים נוהג הבז לגלות ממארב על עץ, ולאתרם באמצעות עיניו החדות פי 8 מעיניו של האדם. לאחר מכן, הוא מגיע לגובה של 105-120 מ' ולמרחק של 20 מ' מן הטרף. בשלב זה מגיע הבז בדאייה מהירה אל מעל הטרף (בגובה 200 מ', גבוה יותר מהגובה שהיה בו לפני הגעתו אל הטרף), כשסוככות כנפיו הבהירות מסוות אותו, וצולל אל הקורבן צלילה מדהימה במהירות עד 89 קמ"ש.
עופות נוהג הבז לאתר באוויר וליירט אותם במקום דומה.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם כולו, מצב שימורו מוגדר "אין חשש" ועל פי כך, תפוצתו רחבה: ממרכז אפריקה עד צפון אפריקה, סביב הים התיכון (עד איטליה בצפון, עיראק במזרח, ישראל במערב ומצרים בדרום), בארצות הבלקן ובדרום אירופה.
בית גידולו מגוון: נופים הרריים חסרי צומח, אזורים ערבתיים ושטחים פתוחים (בתנאי שבאלה נמצא מזון מספק, מקומות קינון ועמדות תצפית). כאתרי קינון הוא מעדיף מצוקים גבוהים, אך הוא יכול להסתפק בבניינים ובעצים.
נמצא בישראל בסכנת הכחדה ועתידו בסכנה. חיים בישראל כ-5 זוגות יציבים ומזדמנים לעתים 1-2 פרטים בעונת הנדידה. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קיננו בארץ כ-30 זוגות בנגב המערבי, בקניונים, במצוקים ובערבה. היום מספר הזוגות המקננים עומד על 5, בעיקר בשל הרעלות מכרסמים. תת-המין אשר מצוי בארץ הוא Falco biarmicus tanypterus.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בז הצוקים אינו בונה קן של ממש, בתחילת עונת הרבייה, המתרחשת באביב, אוספים הזכר והנקבה זרדים עדינים כריפוד (13-20 מספרם) ומסדרים אותם על מצוק. לעתים הוא מקנן גם בבניינים או בעצים.
בז הצוקים אינו עוף חברותי, אך בין הזכר והנקבה קשרים מונוגמיים חזקים. גודל התטולה נע בין 3 ל-5 ביצים לבנות המנומרות בכתמים עדינים שצבעם אדמדם. הנקבה דוגרת על הביצים לבדה במשך 32-35 ימים.
בתקופת הרבייה בני הזוג משתפים פעולה בציד: אחד מבני הזוג עומד בנקודת תצפית, בעוד השני מאתר קורבנות ומבריחם לעבר האורב, שדורס את הקורבן.
הגוזלים פורחים מהקן בגיל 43-47 ימים וכעבור 4-6 חודשים כבר יכולים לצוד בעצמם. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה והנקבות בגיל 10 חודשים. תוחלת חייו 3-4 שנים.