בחיי בן אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי בחיי בן אשר אבן חאלווה
תאריך לידה ה'ט"ו
תאריך פטירה בסביבות ה'ק'
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
נושאים שבהם עסק תנ"ך, אמונה, מוסר, הלכה, אגדה
רבותיו רשב"א
חיבוריו "מדרש רבנו בחיי על התורה", "כד הקמח", "שלחן של ארבע", "פירוש על מסכת אבות"

רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא. חי בסראגוסה שבספרד.

היה מתלמידיו הידועים של הרשב"א. שלט גם בעברית ובערבית. בשנת ה'נ"א (1291) החל בכתיבת פירוש על התורה בצורת מדרשים שנודע בשם מדרש רבינו בחיי על התורה. המקור בכתב היד של חלק מהמדרשים שהביא רבינו בחיי אבד, ועל כן משמש ספרו כמקור היחידי הקיים כיום למדרשים אלו. אף שרובו של פירושו הוא מדרשי ולא הלכתי, פירושו על בגדי כהונה מהווה בסיס לדיון הלכתי בנוגע למבנה הציץ. בנוסף לפני כל פרשה מביא רבינו בחיי פסוק מספר משלי ועליו את פירושו של רבנו יונה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרש רבינו בחיי על התורה - פירוש על התורה, המפרש את התורה בארבעה אופנים - על דרך הפשט, על דרך הדרש ברובו (ולכן הפירוש נקרא "מדרש"), על דרך הסוד והקבלה, ועל דרך השכל האנושי (כמו מצוות שבת, שהוא מבאר שבני האדם צריכים יום אחד של מנוחה ושקט בשבוע). כעשרה פירושים נכתבו על ספר זה בהם נפתולי אלהים של ר' נפתלי בן אליעזר טריויש.
  • כד הקמח - נקרא גם חיבור הדרשות שהן 82 דרשות של מוסר ואמונה, אשר כוללים גם פירוש על ספר איוב בערך 'השגחה', פירוש על ספר יונה בערך 'כיפורים' ופירוש על מגילת אסתר בערך 'פורים'.
  • שולחן של ארבע - הספר מחולק לארבעה שערים, כאשר השלושה הראשונים עוסקים בדיני סעודה, והשער הרביעי עוסק בדיני סעודת הצדיקים העתידה לבוא, בה ישבו הצדיקים בסוכה מעורו של לוייתן.
  • פירוש על מסכת אבות.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון הקבר המיוחס לרבי בחיי בן אשר ותלמידיו בגליל

ציון הקבר של רבנו בחיי נמצא כמה עשרות מטרים מצפון לקבר חבקוק. המסורת על קברו בארץ ישראל יוחסה בתחילה למערת קבר ליד צפת ולמערת הקבר ליד יאקוק.‏[1] מחבר ספר "בעל הלבבות", ידע על קבר רבנו בחיי ליד צפת‏[2]. החוקר וילנאי הכיר מסורת זו ולא התייחס למסורת הקובעת אותו בשכנות לקבר חבקוק, שהייתה מצויה כבר בעדות ר' משה ירושלמי‏[3], כמובאה מספרו של גרשון בן אליעזר הלוי משנת ה'שצ"ה (1635) "גלילות ארץ ישראל". סביר כי גולי ספרד שעלו לארץ ונשתקעו בגליל , העתיקו את מקום הקבורה של אחד משני חכמים, שכונו בספרד רבנו בחיי, לאתר ליד צפת ושל הרב השני באותו השם, ליד קבר חבקוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים בן עטר (שנת ה'תפ"ד, 1724)
  2. ^ וילנאי, תשכ"ג, עמ' תכ"ז
  3. ^ יערי, חש"ו, עמ' (424-459)
תקופת חייו של בחיי בן אשר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן