בטא-קרוטן
 | |
| מבנה מולקולת בטא־קרוטן | |
 | |
| מראה תלת־ממדי | |
| שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
|---|---|
| כתיב כימי | C40H56 |
| מסה מולרית | 536.87 גרם/מול |
| מראה | גביש בצבע כתום כהה |
| מספר CAS | 7235-40-7 |
| צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | לא מסיס במים |
| ממסים | CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול |
| טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
| מקדם שבירה | 1.565 |
בטא־קרוטן (β-Carotene) הוא קרוטנואיד צבען אדום־כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
בטא־קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטנים – הם חומרי מוצא לוויטמין A, ביניהם בטא־קרוטן הוא השכיח ביותר. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
צריכה ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צריכה יומית של בטא־קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.
בטא־קרוטן נספג בתריסריון בלבד. הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא־קרוטן הוא חומר הידרופובי ליפופילי.
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא־קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) – תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא־קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות.
תפיסה שגויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לתפיסה השגויה המקובלת, הוויטמין בטא־קרוטן המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה מעבר ליכולות הרגילות של אנשים המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A.[1] מקור התפיסה השגויה הוא בדיסאינפורמציה שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Fact sheet for health professionals: Vitamin A". Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. 3 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2008. נבדק ב-18 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Maron DF (23 ביוני 2014). "Fact or Fiction?: Carrots Improve Your Vision". Scientific American. נבדק ב-18 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.