בטיחות בתחבורה
בטיחות בתחבורה הוא שם כולל למאמצים להקטנת הסיכון לחיי אדם, בע"ח או רכוש, הנגרם או עלול להיגרם כתוצאה משימוש באמצעי התחבורה השונים בין אם בשוגג, ברשלנות פושעת, או כתוצאה מליקוי טכני מכל סוג ברכב או בתשתיות. הבטיחות בתחבורה, נחלקת לתחבורה יבשתית, תחבורה ימית ותחבורה אווירית.
תוכן עניינים |
[עריכה] בטיחות תחבורה יבשתית
 |
ערך מורחב – בטיחות בדרכים |
בטיחות תחבורה יבשתית כוללת את בטיחותם של רכבים דו גלגליים (אופנועים, קטנועים ואופניים), מכוניות פרטיות ומסחריות, רכב כבד, ציוד חקלאי ממונע, תחבורה ציבורית (אוטובוסים, מוניות ורכבות), תשתיות תחבורה (עיליות ותחתיות) והתנהגות אנשים (הולכי הרגל, רוכבי האופניים ונהגים).
ישנם מספר אמצעים להגן על הבטיחות באמצעות שינויים של הכבישים, לדוגמה פסי האטה ומעברי חצייה. ישנם חוקים רבים שנועדו להגביר את הבטיחות בדרכים כגון חוקי הגבלות מהירות. אמצעים אחרים נוגעים לנסיעה ברכב, למשל כרית אוויר, מושב בטיחות וחגורת בטיחות במקרה של תאונת דרכים.
[עריכה] בטיחות תחבורה ימית
דוגמה לניסיון להגביר את בטיחות התחבורה הימית היא האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, האמנה המרכזית להגנה על בטיחות אוניות סוחר. גירסתה הראשונה של האמנה התקבלה בשנת 1914 לאחר טביעתה של הטיטניק והיא קבעה את מספרן של סירות ההצלה הנדרשות על כל אונייה וציוד חירום אחר, וכן נהלי בטיחות, כולל הדרישה להאזנה מתמדת ברשת הקשר.
[עריכה] בטיחות תחבורה אווירית
דוגמה לנסיונות להגביר את הבטיחות בתחבורה אווירית היא בניית מטוסים מודרניים כך שאוויר חם ממנוע הסילון יוזרם אל המנועים, הכנפיים וזנב המטוס. הזרמת האוויר החם נעשית בכדי למנוע הצטברות קרח על כנפי המטוס. הקרח הצמוד לכנף פוגע ביכולת העילוי שלה, וגם כמות קטנה של קרח עלולה למנוע המראה בטוחה. קרח המצטבר על כנפי המטוס לקראת ההמראה עלול לגרום להתרסקות, וקרח הנוצר על כנפי המטוס בעת טיסה עלול לפגוע בפעולתם של המדפים, המאזנות, וחלקים נוספים בכנף המטוס, דבר שעלול להביא לאובדן שליטה במטוס ולהתרסקותו.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תכנון תחבורתי, אתר משרד התחבורה
