ביבליותיקה אלכסנדרינה

**ביבליותיקה אלכסנדרינה**
**مكتبة الإسكندرية**
	מראה כללי
מיקום	אלכסנדריה, מצרים
סוג	ספרייה ציבורית ומרכז תרבות
תאריך ייסוד	2002
גודל האוסף	למעלה מ-5 מיליון פריטים
מנהל	מנהל כללי:
קואורדינטות	31°12′32″N 29°54′33″E / 31.20889°N 29.90917°E
	https://www.bibalex.org/
	(למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום ביבליותיקה אלכסנדרינה

הביבליותיקה אלכסנדרינה (בלטינית: Bibliotheca Alexandrina; בערבית: مكتبة الإسكندرية) היא ספרייה ציבורית גדולה ומרכז תרבותי לחוף הים התיכון באלכסנדריה שבמצרים. בנוסף לתפקידיה אלה מבקשת הביבליותיקה אלכסנדרינה להנציח בעצם קיומה ובפעילותה את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, שהייתה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם בעת העתיקה, ולנסות ולהשיב לעיר את המעמד הרם שנודע לה בעבר כמרכז של תרבות ולימוד:

To be a center of excellence in the production and dissemination of knowledge and to be a place of dialogue, learning and understanding between cultures and peoples.^[1]

להיות מרכז למצוינות ביצירה ובהפצת ידע ולשמש מקום לדו-שיח, למידה והבנה בין תרבויות ועמים.

הביבליותיקה אלכסנדרינה נחנכה באופן רשמי בשנת 2002 והיא כוללת, נוסף על הספרייה עצמה, פלנטריום, מרכז כנסים, מוזיאונים, תערוכות קבועות ומספר מתקנים נוספים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לחדש את ימיה של ספריית אלכסנדריה עלה לראשונה בשנת 1974 וזכה עד מהרה לתמיכה רחבה. נשיא מצרים חוסני מובארכ התגייס למיזם וארגון אונסק"ו הצטרף גם הוא לפרויקט ויזם בשנת 1988 את התחרות הבינלאומית לעיצוב המבנה. מבין 500 הצעות שונות^[2] זכתה בשנת 1989 חברת האדריכלות הנורווגית "סנהטה" (Snøhetta) והחל תהליך שנמשך 6 שנים ושנועד להכשיר את תחילת הבנייה.

ב-12 בפברואר 1990 התקבלה הצהרת אסואן ששימשה כהצהרת כוונות לפרויקט, ואשר פתחה בשתי הפסקאות הבאות:

At the beginning of the third century before our era, a great enterprise was conceived in ancient Alexandria, meeting-place of peoples and cultures: the edification of a Library in the lineage of Aristotle’s Lyceum, transposing Alexander’s dreams of empire into a quest for universal knowledge.
On the eve of the third millennium and under the patronage of President Mohamed Hosni Mubarak, the Government of the Arab Republic of Egypt is seeking, in co-operation with UNESCO and with the financial support of UNDP and other public and private sources, to revive the Ancient Library of Alexandria by restating its universal legacy in modern terms.^[3]

בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס, התממש מפעל ענק באלכסנדריה העתיקה, מקום מפגש לתרבויות ולעמים; הקמתה של ספרייה ברוח הליקיאון של אריסטו, שהרחיבה את חלומו של אלכסנדר הגדול להקמת אימפריה לכדי חיפוש אחר ידע אוניברסלי.
לקראת האלף השלישי ובחסותו של נשיא מצרים מחמד חוסני מובארכ, מבקשת ממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים, בשיתוף עם אונסק"ו ובתמיכה כספית של תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות ומקורות פרטיים וציבוריים נוספים, להחיות את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה בדרך של חידוש מורשתה העולמית בעידן המודרני.

מכוחה של הצהרה זו גויס סכום ראשוני של 65 מיליון דולר, רובו ממדינות ערב, והיא נחתמה, בין היתר, בידי נור, מלכת ירדן, סופיה, מלכת ספרד, נשיא איחוד האמירויות הערביות, הנסיכה קרוליין ממונקו, נשיא צרפת פרנסואה מיטראן, סוזן מובראכ, אשתו של נשיא מצרים, מלינה מרקורי חברת הפרלמנט היווני ולשעבר שרת התרבות בממשלת יוון ומספר מנהיגים נוספים ואנשי אקדמיה.

בשנים ראשונות אלה, רכשה הספרייה את אוסף הכותרים הראשוני שלה שכלל 100,000 ספרים. בינואר 1995 החלה הנחת היסודות לבניין ועד 1996 נרכשו 60,000 כותרים נוספים. בשנת 1997 החלו עבודות הגימור של המבנה, עבודות נוף, ועיצוב הפנים, ובסופן הועבר האוסף שנאסף עד אז אל המבנה החדש. ב-16 באוקטובר 2002 נחנכה הביבליותיקה אלכסנדרינה באופן רשמי.

בנוסף לפרסומי האו"ם מתפרסמים בספרייה גם פרסומים של ארכיון האינטרנט.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה שוכן ברובע שטבי בסמוך מצפון לקמפוס הפקולטה לאומנות של אוניברסיטת אלכסנדריה, וצופה אל הים התיכון שצמוד לו מצפון. הביבליותיקה הוקמה סמוך לאתר בו שכנה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה בעת העתיקה, וממצאים מהתקופה היוונית והרומאית שנמצאו באזור מוצגים במוזיאון השוכן בתחומה.

המבנה המרכזי עגול וקוטרו 160 מטר. הוא מחקה את צורת הדיסקית השטוחה של השמש בתרבות מצרים העתיקה, ובהקשרה של הספרייה נושא דימוי השמש משמעות של הארת העולם והתרבות האנושית. המבנה מוקף בבריכה מלאכותית שצורתה כשל טרפז וזו מייצגת את השמיים שסביב גלגל השמש, בעוד שמימיה חוברים יחד עם השמש, האדמה וכחול השמיים ומייצגים את יסודותיו של הטבע. גגו של הבניין משופע לכיוון הים בצידו הצפון-מזרחי של המבנה, דבר המאפשר להשקיף מהחלונות הקבועים בו אל הים ולאור היום לחדור ישירות אל פנים הספרייה. צידו הנמוך של הגג שקוע מתחת למפלס הבריכה ומעבר עילי מקשר את המתחם אל הטיילת שלחוף הים מצד אחד ואל קמפוס אוניברסיטת אלכסנדריה מצידו האחר. החזית האחורית של המבנה מצופה בשכבת גרניט אפורה מאסואן שבה חקוקים 120 אותיות וטקסטים קליגרפיים מתרבויות שונות בעולם.

עלות הקמת המתחם הגיעה לסכום של 220 מיליון דולר, שרובו בסך 169 מיליון דולר הושקע במחיר הבנייה והיתר שימש לרכישת האוסף הכותרים הבסיסי וציוד. סכום זה אינו כולל את מחיר הקרקע, עלות הקמת מרכז הכנסים ומספר סעיפי הוצאות נוספים שערכם הכולל מגיע ל-182 מיליון דולר, סכום שנתרם על ידי ממשלת מצרים. שטחו הכולל של המתחם עומד על 45,000 מ"ר, והשטח הבנוי של בניין הספרייה לבדו משתרע על פני 11 קומות ו-85,405 מ"ר. על תכנון המתחם זכתה חברת סנופטה בפרס לאדריכלות.

המתחם כולל את הספרייה המיועדת לקלוט בין 4 ל-8 מיליון ספרים, מרכז חיבור לרשת האינטרנט וארכיון אינטרנטי, חמישה מכוני מחקר, שלושה מוזיאונים, מרכז כנסים המסוגל להכיל עד 3,200 איש בארבעה אולמות, בית ספר בינלאומי למדעי המידע, מכון לקליגרפיה, מעבדה לשחזור כתבי יד ופלנטריום.

הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסף המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביבליותיקה אלכסנדרינה היא ספרייה ציבורית, אם כי הכניסה אליה כרוכה בתשלום. האוסף עצמו משתרע על פני 7 מ-11 קומות הבניין, דבר המייצג באופן סמלי את "פירמידת הידע". האוסף מאורגן ומקוטלג על פי שיטת דיואי העשרונית, וחלקו המרכזי כלל בסוף שנת 2002 כחצי מיליון כותרים. לפי הצהרת הכוונות של הנהלת הספרייה, בכוונתה להשלים את האוסף כך שיכלול לפחות 5 מיליון כותרים עד שנת 2020‏,^[4] אולם רבים מטילים ספק באפשרות למימוש מטרה זו (ראו להלן בפרק הביקורת).

אוסף ההפקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביבליותיקה אלכסנדרינה היא ספריית הפקדה של האומות המאוחדות, האיחוד האירופי, הליגה הערבית ושל מספר ארגונים ממשלתיים נוספים. אוסף ההפקדה כלל בשנת 2007 כ-17,500 כותרים שונים. בספרייה אוסף הפקדה גם של מדיה דיגיטלית הכולל בין היתר את כל האמנות הרשומות במאגר האו"ם, מאגר מסמכי האו"ם מאז 1993, מאגר הסטטיסטיקה של האו"ם ומספר מאגרים אלקטרוניים של הבנק העולמי. בנוסף משמשת הביבליותיקה כספריית הפקדה לכל האוניברסיטאות במצרים, ובתחום זה כולל האוסף שבה (נכון ל-2007) 41,400 תזות ודיסרטציות.

אוסף האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה אוסף אמנות במדיה אלקטרונית ואנלוגית הכולל ציורים, תרשימים אדריכליים, מוזיקה, סרטים, הצגות תיאטרון ועוד וכן אוסף מודפס של ספרים, כתבי עת וגליונות תווים.

אוסף המפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף של 4,300 מפות וכן אטלסים. המפות הן בעיקרן מפות מודרניות מכל העולם, אך מושם דגש על מפות של אלכסנדריה, מצרים, המזרח התיכון ואגן הים התיכון. באוסף גם מפות ישנות שהמוקדמות שבהן הן מהמאה ה-15.

אוספים נוספים, תערוכות ומוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרייה לעיוורים ולמתקשים בראייה.
אוסף ובו כ-10,000 ספרים ומסמכים נדירים שמקורם בין המאה ה-16 למאה ה-20.
אוסף לילדים בני 6 עד 11 שכולל מעל ל-15,000 כותרים.
ספרייה לבני נוער בני 12 עד 16.
אוסף הספרייה העירונית של אלכסנדריה שנפתחה בשנת 1892 והכולל 6,000 ספרים וכתבי יד.
תערוכה קבועה - "מראות אלכסנדריה" - הכוללת תחריטים של העיר מהמאה ה-15 עד המאה ה-19 ותצלומים נדירים שלה עד אמצע המאה ה-20.
תערוכה קבועה המוקדשת ליצירתו של במאי הסרטים המצרי שאדי עבדל סלאם.
מוזיאון ארכאולוגיה ובו 1,079 ממצאים מתקופת מצרים הקדומה ועד לתקופה האיסלמית.
מוזיאון כתבי יד שנפתח בשנת 2001 ובראשותו עומד יוסף זידאן. המוזיאון כולל אוסף גדול של כתבי יד סרוקים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת הבסיסית^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} כנגד הפרויקט התייחסה לשאלה האם על מצרים להקים פרויקט כה שאפתני כאשר מצבה הכלכלי רעוע ועליה להתמודד עם בעיות קשות הקשורות באיכות חייהם הבסיסית של תושביה. עוד הקשו המבקרים^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} ושאלו האם תוכל ממשלת מצרים לספק את דרישות הספרייה לאורך זמן והאם היא תשכיל לעצב את האוסף בלא התערבות של צנזורה ממשלתית. אחרים יצאו כנגד ההתמקדות בעיצוב המבנה עצמו ולא בטיבו של האוסף שהוא יכיל. ואכן, בעת פתיחתה הרשמית של הספרייה הקיף האוסף שבה חצי מיליון ספרים בלבד, מספר כותרים קטן בקנה מידה בינלאומי, דבר שנגרם כתוצאה מקשיי מימון לרכישת ספרים נוספים ולהגדלת האוסף. למרות כוונתה של הנהלת הספרייה להשלים את איסוף הספרים עד שנת 2020, בקצב הרכש הנוכחי יחלפו שמונים שנים בטרם תכיל הספרייה את האוסף שהיא מתיימרת לכלול.^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}