ביברס אל-ג'אשנכיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אל-מלכ אל-מוזפר רוכן א-דין בייברס אל-ג'אשנכיר אל-מנסורי (ערבית الملك المظفر ركن الدين بيبرس الجاشنكير المنصورى), הידוע גם כבייברס השני (מת ב-1310), היה סולטאן ממלוכי, השנים-עשר מבין הסולטאנים הבחרים, אשר שלט במצרים בשנים 1308-1309.

ביברס אל-ג'אשנכיר היה ממלוכ צ'רקסי בחצרו של הסולטאן קלאון, ושל שני בניו ח'ליל בן קלאון ומוחמד בן קלאון. הוא היה לאמיר, לג'אשנכיר (שר משקים) ולמשנהו של מוחמד בן קלאון בתקופת שלטונו השנייה (1299-1308). ב-1303 פיקד על הצבא הממלוכי והביס את קוטלושאה המונגולי בקרב מרג' א-סאפר ליד דמשק.

הממלוכים הבורג'ים התחזקו בתקופת שלטונו השנייה של מוחמד בן קלאון, והחלו להטיל דמי חסות, אשר כונו "חימאיה" (حماية, "מס שמירה") ברחבי קהיר. יריביהם של הממלוכים הבורג'ים היו ממלוכים מבית א-צאלח ואל-מנצור בהנהגת סלאר, וממלוכי "אשרפיה" בהנהגת ביברס אל-ג'אשנכיר. בשל חוסר היציבות במדינה, עזב מוחמד בן קלאון את קהיר ב-1308, ונמלט לכרכ שבעבר הירדן.

הסולטנות נכפתה על ביברס אל-ג'אשנכיר, והוא שלט במדינה כ-11 חודשים. בתקופת שלטונו נמשך חוסר היציבות במדינה, והוא נמלט לבסוף עם הממלוכים שלו מקהיר בשנת 1309. את מקומו שב ותפס מוחמד בן קלאון, אשר החל את תקופת שלטונו השלישית והאחרונה. ביברס אל-ג'אשנכיר נתפס והוצא להורג ב-1310.