ביגין היל (בסיס חיל האוויר המלכותי)

ביגין היל
London Biggin Hill Airport
נתוני השדה
תקופת הפעילות	1917–הווה (כ־107 שנים)
קואורדינטות	51°19′51″N 0°01′57″E / 51.330833333333°N 0.0325°E
	https://bigginhillairport.com/ האתר הרשמי
מסלולי טיסה
	(למפת לונדון רגילה) קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס BQH
מספר הנוסעים	4,002 (נכון ל־2022)

שדה התעופה ביגין היל (באנגלית: Biggin Hill) היה בסיס טיסה של חיל האוויר המלכותי הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה סמוך ללונדון. המטוסים שהוצבו בשדה זה מילאו תפקיד חשוב בהגנת לונדון ודרום אנגליה במהלך הקרב על בריטניה בקיץ וסתיו 1940. כיום משמש הבסיס כשדה תעופה אזרחי ורק חלק קטן ממנו נמצא עדיין ברשותו של חיל האוויר המלכותי.

מלחמת העולם הראשונה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הוקם על ידי חיל התעופה המלכותי (Royal Flying Corps) – החיל שקדם לחיל האוויר המלכותי - במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא נמצא כ-22 קילומטר מדרום מזרח למרכז לונדון (כיום הוא מצוי בתחומו של רובע ברומלי בלונדון רבתי). הוא הוקם בראשה של גבעה, כקילומטר מצפון לכפר ביגין היל, בגובה של כ-180 מטר מעל פני הים.

בתחילה נערכו בבסיס ניסויים בתקשורת אלחוטית, וב-1917 הוא היה לחלק מאזור ההגנה האווירית של לונדון, שהיה מופקד על הגנתה מפני התקפות של צפלינים (Zeppelin) ומפציצי גותה (Gotha bomber) גרמנים. במסגרת זאת הוצבה בו טייסת 141 של החיל, שהייתה מצוידת במטוסי קרב מדגם בריסטול F.2.

במהלך השנים שבין שתי מלחמות העולם פעלו בבסיס יחידות שעסקו בפיתוח מתקני הגנה נגד מטוסים ותחום טיסות הלילה. בשנים 1929 עד 1932 נעשו בבסיס עבודות בינוי, כולל בנייה של מוסכי מטוסים חדשים.

במהלך שנות השלושים נבנו בבסיס שני המסלולים הקיימים בו היום. לא ידוע מה היו אורכיהם המקוריים (אורכו של המסלול הראשון כיום הוא 1,800 מטר ואורכו של השני הוא 790 מטר). כיוונו של האחד הוא לערך צפון-דרום (כיווני מצפן 03/21), וכיוונו של השני הוא לערך מזרח-מערב (כיווני מצפן 11/29). המסלולים מחוברים בקצותיהם הדרומי והמערבי בהתאמה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הקרב על בריטניה במלחמת העולם השנייה שימש ביגין היל כאחד הבסיסים העיקריים של מטוסי הקרב אשר הגנו על לונדון ודרום מזרח אנגליה מפני התקפות המפציצים הגרמנים. במהלך המלחמה כולה השמידו מטוסים שהיו מוצבים בבסיס 1,400 מטוסי אויב, במחיר חייהם של 453 אנשי צוות אוויר.

טייסות רבות הוצבו בבסיס, והפעילו ממנו מטוסי ספיטפייר והוריקן. אחת הטייסות שהוצבו בו ב-1943 הייתה טייסת 341 של חיל האוויר המלכותי (טייסת אלזס), שאוישה על ידי טייסי צבא צרפת החופשית.

בשל חשיבותו של הבסיס להגנת לונדון הוא היה בעצמו למטרה להפצצות גרמניות. הבסיס הותקף שתים-עשרה פעמים בתקופה שבין אוגוסט 1940 לבין ינואר 1941. בהתקפה החמורה ביותר, ב-30 באוגוסט 1940, נהרסו בבסיס מוסך מטוסים, סדנאות, מחסנים, בנייני מטה ומגורים, ונהרגו 39 מחייליו. ההפצצות על הבסיס גם גרמו נזקים למסלולים בו. למרות הנזקים נמשכה הפעילות המבצעית מהבסיס, אם כי לעיתים פחת היקפה.

לאחר שהצטמצמו ההתקפות האוויריות על בריטניה, במיוחד לאחר תחילת הפלישה הגרמנית לברית המועצות, החל פיקוד הקרב של חיל האוויר המלכותי ליזום פעולות התקפיות מעל שמי מערב אירופה, ומטוסי בסיס ביגין היל השתתפו בהן.

ביוני 1944 החלו הפצצות המעופפות הגרמניות – V-1 – לנחות בבריטניה. בשל מיקומו נמצא בסיס ביגין היל בנתיבן של הפצצות שכוונו אל לונדון. כמה מהן פגעו בתחומיו ואחרות נחתו בקרבתו.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה שימש הבסיס למשך זמן קצר את פיקוד התובלה של חיל האוויר המלכותי, ולאחר מכן פעלו ממנו טייסות סדירות וטייסות מילואים, שהפעילו מטוסי ספיטפייר, גלוסטר מטאור והוקר האנטר.

ב-18 ביוני 1951 אירעו בבסיס שתי תאונות חמורות, שבהן התרסקו שלושה מטוסי מטאור ונספו שלושת טייסיהם. המטוס הראשון התרסק לתוך מבנה על הקרקע זמן קצר לאחר שהמריא, ומיד לאחר מכן התנגשו שני המטוסים האחרים, שעמדו לנחות, בגובה של כ-600 מטר.

בין השנים 1980 ל-2009 אירעו בתחומי שדה התעופה שש תאונות אוויריות נוספות – רובן של מטוסים מדגמים צבאיים שהתרסקו במהלך תצוגות אוויריות – שבהן נספו 18 אנשים ואחד נפצע.

ב-1958 חדל שדה התעופה לשמש כבסיס מבצעי של חיל האוויר המלכותי והפך למרכז מיון לאנשי צוות אוויר של החיל. לאור סגירתו המתוכננת של נמל התעופה קרוידון הסמוך הועבר חלק גדול מהתעבורה האווירית האזרחית של נמל זה אל ביגין היל החל מ-1956. כאשר נסגר השדה בקרוידון סופית ב-1959 כבר היה ביגין היל בעיקרו לשדה תעופה אזרחי, ורק טיסות צבאיות מעטות נערכו בו.

ב-1974 רכשה מועצת רובע ברומלי את השדה מידי חיל האוויר המלכותי. ב-1992 הועבר בסיס המיון של חיל האוויר המלכותי מן השדה, אך הוא לא פינה את השדה לגמרי.

בשנים 1963 עד 2010 נערך בשדה יריד תעופה אזרחי בינלאומי שנתי.

שדה התעופה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משמש שדה התעופה כמתקן אזרחי. למרות שלא פועל במסגרתו קו תעופה סדיר, נערך בו מספר רב של טיסות (69,000 תנועות מטוסים ב-2007) - בעיקר טיסות עסקים במטוסים קטנים, טיסות מסוקים ושיעורי טיסה. כמו כן נערך בו מדי שנה מופע אווירי (Biggin Hill International Air Fair).

בסיס חיל האוויר המלכותי בשדה הוא כיום מובלעת קטנה בצידו המערבי, ושוכנת בו מפקדה של טייסת מלהק האימונים של החיל. בסמוך אליה נמצאת קפלת הזיכרון סנט ג'ורג' (St. George’s Chapel of Remembrance). זהו מבנה לבנים, משובץ בחלונות ויטראז', שנבנה ב-1951 במקומה של קפלה אחרת שנהרסה בשריפה ב-1946. הקפלה משמשת כאנדרטה לאנשי צוות האוויר שנספו במהלך גיחות מבסיס ביגין היל. סביב הקפלה נמצא גן זיכרון, ובשעריו מוצבים שני דגמי מטוסים (במקום מטוסים אמיתיים שהיו מוצבים שם בעבר) – של מטוס ספיטפייר ושל מטוס הוריקן.

מספר בניינים נוספים של חיל האוויר המלכותי עדיין ניצבים על תילם בשדה. חלקם עומדים ריקים מאז פונה בסיס ההדרכה של חיל האוויר המלכותי מן השדה, ובהם בניין מפקדת הבסיס וחדר האוכל של הסמלים, שנבנו בשנות השלושים. בניינים אלו בנויים מלבנים אדומות בסגנון הנאו-ג'ורג'יאני שהיה טיפוסי למבנים צבאיים שנבנו בבריטניה בין שתי מלחמות העולם. הם כלולים ברשימת המבנים שבסיכון של הרשות לשימור אתרים בבריטניה (English Heritage). בניינים ומוסכים אחרים של חיל האוויר המלכותי שעדיין קיימים בשדה משמשים כיום את שדה התעופה האזרחי.

ב-2010 אמור להיפתח בשדה התעופה מרכז מבקרים שיציע בין השאר ספרים ומזכרות אודות ההיסטוריה של בסיס חיל האוויר המלכותי בביגין היל.