ביג אל
 | |
| לידה |
30 במאי 1974 הארלם, ארצות הברית  |
|---|---|
| נרצח |
15 בפברואר 1999 (בגיל 24) הארלם, ארצות הברית |
| שם במה |
Big L |
| מקום קבורה |
ניו ג'רזי |
| מוקד פעילות | הארלם, ניו יורק, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1992–1999 (כ־7 שנים) |
| סוגה | היפ הופ |
| שפה מועדפת |
אנגלית אפרו־אמריקנית |
| חברת תקליטים | Columbia, Sony, Flamboyant Entertainment, Rawkus |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
למונט קולמן (30 במאי 1974 - 15 בפברואר 1999), המוכר בשם הבמה ביג אל (Big L), היה ראפר אמריקני שפעל במהלך שנות התשעים. קולמן נרצח ב-15 בפברואר 1999 בשכונת הארלם, באותו הרחוב בו אחיו נרצח בשנת 2002. הרצח של קולמן מעולם לא פוענח. על אף הקריירה הקצרה, קולמן זכה לפרסום רב ונחשב לראפר בולט ומשפיע בתעשיית ההיפ הופ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולמן נולד בשנת 1974 בשכונת הארלם שבעיר ניו יורק. בצעירותו קולמן נהג להאזין לראפרים בולטים שונים בהם Run DMC ו-The Cold Crush Brothers ובמיוחד לראפר ביג דדי קיין. בגיל 12 קולמן החל לשיר בסגנון ראפ ולמד לחרוז בפינת רחוב סמוכה לביתו בה נהג לבלות שעות רבות יחד עם חבריו בכל יום בניסיון לשפר את יכולותיו. במשך הזמן הצליח קולמן לפתח את סגנון הראפ הייחודי לו.
את הכינוי "Big L" קיבל קולמן לראשונה בתיכון, על ידי חברתו לספסל הלימודים ג'וליה ריצ'מונד. הכינוי נבע מכינוי הילדות של לאמונט "Little Lamont" (לאמונט הקטן).
בשנים הבאות קולמן היה חבר בשתי הרכבי היפ הופ – D.I.T.C ו-"Children Of The Corn". ההצלחה המוקדמת ב- D.I.T.C ביססה את מעמדו של קולמן הצעיר ועזרה לו להתפרסם, בעיקר בזכות הופעות אורח מרובות באלבומי הסולו שהפיקו באותה העת חברי ההרכב ובזכות פרסום קלטת דמו שונות. לבסוף החליט קולמן לפרוש מההרכב ולהתמקד בקריירת סולו. בשנת 1993 חתם קולמן על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים קולומביה, ובשנת 1995 הוא הוציא לשווקים את אלבום הבכורה שלו "Lifestylez of da Poor and Dangerous". בשנת 1995 פרסם קולמן את אלבום הבכורה המצליח שלו "Lifestylez Ov Da Poor & Dangerous". האלבום נחל כישלון וכתוצאה מכך קולמן הודח מהלייבל. בהמשך קולמן הקים חברת תקליטים משלו בשם "Flamboyant" ובין השנים 1996 ועד למותו ב-1999 הוא עבד על אלבום האולפן השני שלו.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 בפברואר 1999 בשעה 20:30 קולמן נורה למוות ברחוב 139 שבהארלם, במרחק של כמה מטרים מביתו, על ידי מתנקש אלמוני שירה בו תשע יריות בחזה ובפנים מתוך מכונית חולפת. ההערכה הרווחת היא שקולמן נרצח בשל חובותיו של אחיו, לירוי פינאזי, אשר היה בכלא באותו הזמן. זמן קצר לאחר שאחיו של קולמן שוחרר בשנת 2002 מהכלא הוא נרצח באותו הרחוב. מקרה הרצח של קולמן פוענח 17 שנה לאחר מכן ב-2016 ככל הנראה על ידי חברו של אחיו "Gerard Woodley".
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 באוגוסט 2000, כשנה וחצי לאחר מותו של קולמן, הושק אלבום האולפן השני והאחרון של קולמן, "The Big Picture". האלבום כלל שירים רבים שקולמן הקליט בעבר ולא ראו אור מעולם וכן מספר אקפלות שביצע ונערכו מחדש. שני הסינגלים שפורסמו מתוך אלבום זה – "Ebonics" ו-"Flamboyant" – הגיעו למקום הראשון במצעדי הפזמונים באותה העת והאלבום עצמו זכה באלבום זהב לאחר חודש בלבד ממועד ההשקה.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1995 - Lifestylez ov da Poor & Dangerous
- 2000- The Big Picture
- 2010 - 139 and Lenox
- 2010 - Return of the Devil's Son
- 2011 - The Danger Zone
.svg){kind=logo}
