בידוד (בריאות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לבוש שמגן על הצוות הרפואי ומבקרים מהידבקות ומהעברת מזהמים.
התעטשות - דרך נפוצה להעברת מזהמים. אדם זה היה יכול להגן על הסביבה מפני מזהמים אם היה לובש מסכה רפואית. זוהי דוגמה לזיהום טיפתי.

בתחום הבריאות, בידוד הוא דרך שנועדה למנוע התפשטות זיהומים בין מטופל למטופלים אחרים, עובדי בריאות ומבקרים. אמצעי הבידוד נחלקים לשניים: אמצעי זהירות שגרתיים, שמיועדים ליישום בכל החולים, וכן אמצעי זהירות בבידוד עבור חולים חשודים או מאובחנים במחלות זיהומיות המועברות דרך האוויר, בצורה טיפתית או על ידי מגע.

נשאות זיהומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זיהום (רפואה)

זיהום מוגדר כחדירה והתרבות של מיקרואורגניזמים ברקמות הגוף, עם הופעת ביטויים קליניים אצל החולה. נשאות היא נוכחות והתרבות של מיקרואורגניזמים במאכסן, ללא סימנים קליניים או תגובה אימונית. מחוללים עלולים לעבור על ידי הצוות הרפואי גם מהחולים וגם מהנשאים, וכדי למנוע מצב זה נוקטים באמצעי זהירות שונים.

אמצעי זהירות שגרתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי זהירות שגרתיים ננקטים בעת טיפול בחולים, ללא קשר למחלתם או לסוג הזיהום שלהם, אם קיים. אמצעים אלו ננקטים לפני, אחרי ובכל מגע עם דם, נוזלי גוף והפרשות (למעט זיעה), רקמות ריריות, עור לא שלם וחפצים מזוהמים של חולה בחומרי גוף.

אמצעי זהירות אלו כוללים רחצת ידיים, כפפות, מסיכה, משקפי מגן, מגן פנים וחלוק. על פי משרד הבריאות הישראלי[1],

הפעולה החשובה ביותר למניעה של העברת זיהומים ממטופל למטופל היא הקפדה על היגיינת ידיים – רחיצת ידיים או חיטוין בתכשיר אלכוהולי לחיטוי ידיים מהיר – לפני ואחרי כל מגע עם מטופל, סביבתו המיידית או ציוד רפואי.

בישראל, משרד הבריאות מפרסם נוהל אמצעי זהירות שגרתיים במוסדות רפואיים, שמחייב את מוסדות הבריאות השונים להקצות משאבים לקידום יישומו במוסדם. אמצעי הזהירות המפורטים בערך מתייחסים לסטנדרט הנהוג בישראל.

סוגי בידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד אוויר (Airborne precautions), מתייחס לחולים הידועים או חשודים במחלות שמועברות על ידי חלקיקים הקטנים מ-5 מקרון. חלקיקים אלו נישאים באוויר למרחק רב מהחולה עצמו.

חולים אלו מאושפזים בבידוד, חדר עם לחץ שלילי עם דלת כפולה וסגורה, והמטפלים בהם משתמשים במסיכת N95. כאשר העברת החולה הכרחית מבצעים את ההעברה כאשר החולה ממוגן במסיכה כירורגית.

דוגמאות להתוויות לבידוד אוויר:

בידוד טיפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד טיפתי (Droplet precautions), מתייחס לחולים הידועים או חשודים במחלות שמועברות על ידי חלקיקים הגדולים מ-5 מקרון. טיפות אלו מועברות בזמן שיעול, עיטוש, דיבור, סקשיין (שאיבה) וכן ברונכוסקופיה. חלקיקים אלו אינם נשארים באוויר והם עוברים רק מרחק קצר.

חולים אלו מאושפזים בבידוד, אם לא ניתן להקצות להם חדר בנפרד - הם יאושפזו יחד עם חולים בעלי פתוגן זהה. אין צורך לשמור על דלתות סגורות בבידוד זה. המטפלים בהם משתמשים במסיכת Nas. העברת החולה מוגבלת להכרחית, וכשהוא ממוגן במסיכה כירורגית.

דוגמאות להתוויות לבידוד טיפתי:

בידוד מגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד מגע (Contact precautions), מתייחס לחולים הידועים או החשודים במחוללים המועברים במגע ישיר - מגע מעור לעור, או בלתי ישיר - מגע בפריטים ובמשטחים שהיו במגע עם החולה. מתייחס לחולים ולנשאים כאחד.

חולים אלו מאושפזים בבידוד, אם לא ניתן להקצות להם חדר בנפרד - הם יאושפזו יחד עם חולים בעלי פתוגן זהה. לפני כל מגע אתם או חפצים שהיו במגע איתם יש לרחוץ ידיים ולעטות כפפות נקיות, אך לא סטריליות. בנוסף, יש לעטות חלוק, ולחטא את הציוד שהיה בשימוש עם החולה. העברת החולה מוגבלת להכרחית.

דוגמאות להתוויות לבידוד מגע:

בידוד מניעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד מניעתי (Protective precautions) נועד למנוע חשיפתם של חולים נויטרופנים לזיהומים. חולים אלו מתקשים להתמודד עם זיהומים בגלל רמה נמוכה מאוד של נויטרופילים בגופם.

בבידוד זה יאושפז החולה בחדר נפרד ובדלתות סגורות. כל אדם שנכנס לחדר יעטה מסכה, יירחץ את ידיו וכן ילבש חלוק חד-פעמי. אנשים עם חשד לזיהום, כולל זיהום בדרכי הנשימה, לא ייכנסו לחדר. ככלל, חשיפתו של החולה לאנשים תוגבל, כאמצעי זהירות. בהעברת החולה הוא יעטה מסכה.

הסגר למניעת מגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למניעת הפצה של מגפה נשלחים להסגר (בידוד מהסביבה) אנשים שאינם חולים, אך יש חשש שבעקבות שהייה שלהם בחברת אדם חולה נדבקו אף הם, ומחלתם אינה גלויה. בעקבות מגפת הקורונה, נשלחו מאות אלפי ישראלים לבידוד בית למשך 14 ימים, כדי לוודא שלא חלו[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בידוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.