ביומימטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביומימטיקהיוונית, הלחם המילים ביוס, βίος שמשמעותה חיים ומימטיקה μίμησις/μιμεîσθαι שמשמעותה חיקוי) היא ענף בעולם המדע המחקרי (בעיקר בתחום הכימיה והפיזיקה). ענף זה מנסה לחקור את אופן פעילותו של הטבע (המודלים, מערכות, מבנה וכדומה) על מנת לחקותו (בצורה סינתטית) לצורך פתרון בעיה אנושית.

למעשה הרעיון ללמוד מהטבע לצורך המצאה ו/או פתרון בעיה אנושית היה קיים תמיד שכן נקודת המוצא היא שהטבע במהלך האבולוציה שלו פותח למעין מושלמות, כך שכל ייצור בטבע מתאים לסביבתו באופן מושלם, לדוגמה מבנה הציפור לתעופה, מבנה הקקטוס לאזור גידולו ורבות הדוגמאות לציון. אחת מעבודות הביומימיקרי המוקדמות ביותר המתועדות היא עבודתו של לאונרדו דה וינצ'י על תעופה מלאכותית. מאז ועד היום, חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית המאפשרת למדל ולבחון פתרונות טבעיים, כולל מבנים מיקרוסקופיים ומולקולריים. התפתחות טכנולוגית זו מאפשרות גישה לטבע ולפתרונות החבויים בו במקום להמציא את הגלגל מחדש.

ג'יין מ. בניוס מסבירה בספרה "Biomimicry: Innovation Inspired by Nature" שיצא לאור בשנת 1997, מדוע תחום זה מעורר עניין רב בקהילה המדעית: "חברנו בעולם (בעלי חיים, צמחים, מיקרובים) שיפרו למושלמות את כליהם למעלה מ-3.8 מיליארד שנים... איזה מודל לחיקוי טוב יותר יכול להיות לנו?"

דוגמאות [עריכה]

  • קורי העכביש נחשבים כחוטים החזקים ביותר על אדמות (חוזק החוט מקריעה ביחס לקוטרו), ונעשו ניסיונות מחקריים רבים לחקותם על מנת ליצור חוטים סינתטיים ברמת חוזק כזאת.
  • לצורך יצירה של רובוטים המסוגלים ללכת כבני אדם, היה צורך לחקות את תנועת המפרקים האנושית.
  • מחקר חדש בטכניון למד מרגלי זיקית כיצד ליצור יכולת של הליכה על קירות.
  • למידה מהיכולת של עטלף להתנועע בחשיכה (על ידי אקולוקליזציה) ולהתאים את היכולת הזאת ליצירת מקל הליכה לעיוורים.

חברות כמו גאפ ודוקרס למדו מפרח הלוטוס כיצד ליצור בגדים עמידים במים:

ראו גם [עריכה]

מקורות [עריכה]