ביורן דאהלי

ביורן דאהלי
Bjørn Dæhlie

לידה	19 ביוני 1967 (בן 56) אלוורום, נורווגיה
מידע כללי
מדינה
משקל	76 ק"ג
גובה	1.84 מטרים
www.dahlie.com/no-no/home
ספורט
ענף ספורט	סקי למרחקים
הישגים
פרסים והוקרה	Aftenposten Gold Medal (1997) הספורטאי הנורבגי של השנה (1995, 1998) פרס הספרות ע"ש פר גינט (1992) מדליית הולמנקולן (1997) Fearnley award (1992) People sport prize (1995)
מאזן מדליות סקי למרחקים מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב אלברוויל 1992 15 ק"מ מרדף חופשי זהב אלברוויל 1992 50 ק"מ חופשי זהב אלברוויל 1992 4x10 ק"מ שליחים זהב לילהאמר 1994 10 ק"מ קלאסי זהב לילהאמר 1994 15 ק"מ מרדף חופשי זהב נאגנו 1998 10 ק"מ קלאסי זהב נאגנו 1998 50 ק"מ חופשי זהב נאגנו 1998 4x10 ק"מ שליחים כסף אלברוויל 1992 30 ק"מ קלאסי כסף לילהאמר 1994 30 ק"מ כסף לילהאמר 1994 4x10 ק"מ שליחים כסף נאגנו 1998 15 ק"מ מרדף חופשי אליפות העולם זהב ואל די פיים 1991 15 ק"מ חופשי זהב ואל די פיים 1991 4x10 ק"מ שליחים זהב פאלון 1993 30 ק"מ קלאסי זהב פאלון 1993 15 ק"מ מרדף חופשי זהב פאלון 1993 4x10 ק"מ שליחים זהב תאנדר ביי 1995 4x10 ק"מ שליחים זהב טרונדהיים 1997 10 ק"מ קלאסי זהב טרונדהיים 1997 15 ק"מ מרדף חופשי זהב טרונדהיים 1997 4x10 ק"מ שליחים כסף תאנדר ביי 1995 10 ק"מ קלאסי כסף תאנדר ביי 1995 30 ק"מ קלאסי כסף תאנדר ביי 1995 50 ק"מ חופשי כסף טרונדהיים 1997 30 ק"מ חופשי כסף רמזאו 1999 4x10 ק"מ שליחים ארד פאלון 1993 50 ק"מ חופשי ארד טרונדהיים 1997 50 ק"מ קלאסי ארד רמזאו 1999 30 ק"מ חופשי

ביורן דאהלי (בנורווגית: Bjørn Dæhlie נולד ב-19 ביוני 1967), גולש למרחקים נורווגי, הנחשב לאחד מהגולשים למרחקים (גולשי הקרוס-קאנטרי) הגדולים בכל הזמנים. זוכה 8 מדליות זהב אולימפיות ו-12 מדליות בסך-הכל. בנוסף, עם 9 מדליות זהב באליפויות העולם בסקי נורדי, הוא הגולש הגבר המצליח ביותר, ביחד עם פטר נורתוג. בין השנים 1992 ל-1999, הוא זכה בגביע העולם בקרוס-קאנטרי 6 פעמים, וסיים במקום השנים ב-1994 וב-1998. הוא זכה בין 1991 ל-1999 ב-29 מדליות באליפויות העולם ובאולימפיאדות, ובכך הוא גולש הקרוס-קאנטרי המצליח ביותר בכל הזמנים. במהלך התחרויות הארציות, הוא ייצג את המועדון Bjerke IL ולאחר מכן את מועדון הסקי של נאנסטד.

ילדות וראשית הקריירה

דאהלי נולד באלברום, נורווגיה, ומאוחר יותר עבר לנאנסטד, שם הוא גר עד היום. הוריו היו מורים. בצעירותו עסק דאהלי בפעילויות רבות, כמו ציד, דיג, חתירה בקיאקים, כדורגל וגלישה, והוא טען שמגוון זה אחראי להצלחתו בספורט. דאהלי רצה בתחילה להיות שחקן כדורגל, אבל בגיל 14 החל להתאמן באופן רציני בסקי נורדי משולב. בעצתו של מאמן, עבר להתאמן בקרוס-קאנטרי בגיל 16. הצלחתו לא הייתה מיידית, אך הוא השתפר בעקביות עד שהצליח להגיע לתחרויות בינלאומיות.

קריירה אתלטית

דאהלי היווה חלק מהמשלחת הנורווגית לאולימפיאדת קלגרי (1988), אך לא השתתף שם באף מרוץ, אלא הגיע כדי ללמוד מהגולשים המבוגרים יותר. הוא טען מאוחר יותר שהכישלון הנורווגי במשחקים האלה (נורווגיה יצאה ללא מדליות זהב, לראשונה בתולדותיה) היווה נקודת מפנה לספורט החורף הנורווגי, ולקרוס-קאנטרי בפרט, ובעקבותיהם החלה ההצלחה הנורווגית הגדולה.

השתתפותו הראשונה בגביע העולם הייתה בינואר 1989, כשסיים במקום ה-11 במירוץ קלאסי ל-15 ק"מ בקאבגולובו. במשך העונה, לא עלה על הפודיום אף פעם, אבל צבר מספיק נקודות כדי לסיים את העונה במקום 14 בגביע העולמי. באליפות העולם בלאהטי (1989) סיים במקום ה-11 במירוץ ל-50 ק"מ בסגנון חופשי. בדצמבר של אותה שנה, זכה במירוץ גביע העולם הראשון שלו, במירוץ קלאסי ל-15 ק"מ בסולט לייק סיטי, במה שהיווה את המירוץ הראשון של העונה החדשה, ויהיה הראשון מבין 46 ניצחונותיו ו-81 מרוצים בהם יסיים על הפודיום, שיא שאף גולש קרוס-קאנטרי גבר עוד לא התקרב אליו.

באליפות העולם בסקי נורדי בואל די פיים (1991), זכה דאהלי במדליות הראשונות שלו באליפות העולם. הוא הביס את גונד סבאן, אגדת סקי באותה תקופה, במירוץ בסגנון חופשי ל-15 ק"מ. המדליה הייתה בלתי צפויה, מכיוון שהוא היה צעיר, ועדיין יחסית לא ידוע. זו הייתה מדליית הזהב האישית הראשונה לגולש נורווגי בקורס קאנטרי מאז שאודבר ברא זכה במדליית זהב באותו מרוץ באליפות העולם באוסלו, 1982. הוא גם גלש את החלק האחרון במירוץ השליחים, והוביל את הנבחרת הנורווגית לניצחון.

אולימפיאדת אלברוויל (1992)

תקופת הדומיננטיות של דאהלי החלה בעונה הבאה, 1992/1991. הוא זכה בגביע העולם בפעם הראשונה, דבר שיחזור על עצמו 5 פעמים ב-7 העונות הבאות. באולימפיאדת אלברוויל (1992), זכה דאהלי ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 כסף, ואלה היו המדליות האולימפיות הראשונות שלו. הוא זכה בזהב במירוץ המרדף בסגנון חופשי ל-15 ק"מ, במירוץ בסגנון חופשי ל-50 ק"מ, והיה חלק מנבחרת השליחים הנורווגית המנצחת. ניצחון זה של נבחרת השליחים היה מרשים במיוחד, כשהם זכו בפער של יותר מדקה וחצי. הוא זכה במדליית כסף במירוץ בסגנון קלאסי ל-30 ק"מ, וסיים רביעי במירוץ בסגנון קלאסי ל-10 ק"מ, כשבשניהם ניצח בן ארצו, וגארד אולבנג. דאהלי ואולבנג זכו יחדיו בכל חמש מדליות הזהב בקרוס-קאנטרי לגברים, כשכל אחד מהם זוכה ב-3 מדליות זהב ובמדליית כסף. לאור תוצאותיו באולימפיאדה זכה דאהלי בפרס האולימפי פרנלי, שמוענק לנורווגי בעל התוצאות הטובות ביותר באולימפיאדה.

שנה לאחר מכן, באליפות העולם בפאלון (1993), הוא זכה במירוץ המרדף ל-15 ק"מ (סגנון חופשי), במירוץ הקלאסי ל-30 ק"מ, והוביל את נבחרת השליחים הנורווגית לניצחון. בנוסף, הוא זכה במדליית ארד במירוץ הקלאסי ל-50 ק"מ, כשהוא מובס על ידי טורגני מורגן (שוודיה) והרבה בלאנד (צרפת). עם 3 מדליות זהב ומדליית ארד, היה דאהלי לגולש המעוטר ביותר של האליפות. בסוף העונה גם זכה בגביע העולם בפעם השנייה.

אולימפיאדת לילהאמר (1994)

באולימפיאדת לילהאמר (1994) שנערכה בנורווגיה, זכה דאהלי ב-4 מדליות, 2 מדליות זהב ו-2 מדליות כסף. במדליית זהב זכה במירוץ הקלאסי ל-10 ק"מ ובמירוץ המרדף בסגנון חופשי ל-15 ק"מ. הוא זכה בכסף במירוץ בסגנון חופשי ל-30 ק"מ, שם הובס על ידי בן ארצו, תומאס אלסגארד. מרוץ השליחים היה מרוץ צמוד בין נורווגיה לאיטליה. האיטלקים זכו בזהב לאחר שסילביו פונר הביס את דאהלי בספרינט לקו בסיום. החל מאז, אלסגארד החליף את דאהלי כגולש האחרון במירוץ השליחים (דאהלי הפך לגולש השלישי), מאחר שאלסגארד היה הספרינטר הטוב יותר.

אליפות העולם בת'אנדר ביי, קנדה (1995) הייתה חלשה יחסית עבור דאהלי. הוא השתתף בנבחרת השליחים הנורווגית הזוכה (כשליח מספר 3), אבל לא זכה באף תואר אישי. שלוש פעמים הגיע למקום השני, פעמיים כשהוא מפסיד לוולדימיר סמירנוב, אחד מיריביו הגדולים ביותר (מרוץ קלאסי ל-10 ק"מ ומירוץ קלאסי ל-30 ק"מ) ופעם אחת לסילביו פאונר (מרוץ בסגנון חופשי ל-50 ק"מ). למרות זאת, זכה דאהלי בגביע העולמי לשנת 95–1994, בפעם השלישית בקריירה. על הישגיו נבחר לספורטאי השנה בנורווגיה ל-1995.

אליפות העולם המוצלחת ביותר עבור דאהלי הייתה בטרונדהיים, ב-1997. לפני קהל ביתי נלהב הוא זכה במדליה בכל אחד מחמשת המרוצים, כשהוא מנצח במירוץ הקלאסי ל-10 ק"מ, במירוץ המרדף בסגנון חופשי ל-15 ק"מ, וביחד עם נבחרת השליחים הנורווגית. נוסף לכך, הוא זכה במדליית כסף במירוץ בסגנון חופשי ל-30 ק"מ, כשהוא מפסיד לאלכסי פרוקורורב (רוסיה) ובמדליית ארד במירוץ הקלאסי ל-50 ק"מ, בו ניצח מיקה מילילה (פינלנד). דאהלי הודה כי אליפות העולם עבורו הייתה כמו "לחוות את לילהאמר מחדש", ו"כי עבורי, זה מאוד מיוחד להתחרות בנורווגיה". בנוסף, זכה דאהלי בגביע העולם החמישי שלו בסוף העונה. על הישגיו באליפות העולם ובגביע העולם קיבל את מדליית הזהב של אפטנפוסטן.

אולימפיאדת נאגנו (1998)

דאהלי זכה ב-4 מדליות, שלוש מדליות זהב ומדליית כסף באולימפיאדה האחרונה שלו, אולימפיאדת נאגנו (1998). הוא זכה במירוץ הקלאסי ל-10 ק"מ, במירוץ בסגנון חופשי ל-50 ק"מ, וביחד עם נבחרת השליחים הנורווגית. במירוץ המרדף ל-15 ק"מ, הוא זכה במדליית כסף לאחר שנוצח על ידי אלסגארד בספרינט. דאהלי ניצח במירוץ ל-50 ק"מ בשמונה שניות בלבד לפני ניקלאס יונסון. שני הגולשים התמוטטו בהגיעם לקו הסיום, לאחר שהתאמצו עד קצה גבול היכולת במטרה לנצח. דאהלי תיאר את המירוץ כקשה בחייו. בסיום המירוץ ל-10 ק"מ, דאהלי חיכה 20 דקות למתחרה האחרון, פיליפ בויט מקניה בטענה כי בויט זכאי אף הוא לעידוד. בעקבות כך, בויט קרא לבנו הראשון דאהלי בויט. על הישגיו זכה דאהלי בפעם השנייה בתואר ספורטאי השנה בנורווגיה, כבוד המוענק לבודדים. רק גרטה וייץ זכתה יותר פעמים ממנו בתואר (4 פעמים).

מאליפות העולם ברמזאו (1999) יצא דאהלי, לראשונה מאז 1989, ללא מדליית זהב. הוא זכה במדליית ארד במירוץ בסגנון חופשי ל-30 ק"מ, ובמדליית כסף ביחד עם נבחרת השליחים הנורווגית, כשנבחרת השליחים האוסטרית זכתה בזהב (ההפסד יהיה להפסד היחיד של נבחרת השליחים הנורווגית מאז 1991 עד כה (2013)). העונה כולה הייתה מוצלחת עבורו, כשהוא זוכה בפעם השישית והאחרונה בגביע העולם.

דאהלי תכנן להשתתף באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002), אבל השתתפותו נמנעשה בשל תאונה במהלך אימון ברולר סקי באוגוסט 1999. בעקבות התאונה סבל מפציעת גב שאילצה אותו לסיים את הקריירה. במשך שנתיים ניסה דאהלי להשתקם מהפציעה בעזרת ניתוח ושיקום נרחב, עד שנאלץ להודיע על סיום הקריירה במרץ 2001. הודעתו הדהימה את נורווגיה, שם הפך במהלך שנות ה-90 לגיבור לאומי.

למרות הצלחותיו הרבות, דאהלי מעולם לא ניצח במירוץ בפסטיבל הסקי של הולמנקולן, אבל עדיין קיבל את מדליית הולמנקולן ב-1997 (ביחד עם ביארט אנגן ויק וסטפניה בלמונדו).

במהלך הקריירה שלו, לדאהלי נמדד ערך VO2-מקס' של 96 מ"ל/ק"ג/דקה, שהיווה שיא עד שאוסקר סוונדסן קבע 97.5 מ"ל/ק"ג/דקה. התוצאה נמדדה מחוץ לעונה, והפיזיולוג ארלנד הם, שערך את הבדיקה, הודיע שייתכן שדאהלי עבר 100 מ"ל/ק"ג/דקה בשיאו.

הערכה

הישגיו הרבים של דאהלי, ביניהם שיא המדליות במשחקי החורף האולימפיים (12) וגם שיא מדליות הזהב (8) הפכו אותו, לדעת רבים, לגדול ספורטאי החורף בכל הזמנים, ולאחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים, כל זאת למרות פרישתו המוקדמת מהספורט. הוא גם אחד מ-6 הספורטאים היחידים בתולדות משחקי החורף האוליפיים שזכו במדליית זהב ב-3 אולימפיאדות רצופות, והיחיד שזכה בלפחות שתי מדליות זהב. בטבלת המדליות של כל הזמנים נמצא דאהלי במקום השישי, ביחד עם בירגיט פישר.

דאהלי נבחר לאתלט המאה בענפים הנורדיים על ידי כתבי הספורט המרכז-אירופאים. ב-1999 היה מעמד לספורטאי החורף של המאה על ידי ארגון כתבי הספורט AIPS, אבל הגולש הצרפתי, ז'אן-קלוד קילי (סקי אלפיני), הקדים אותו. הפרס ניתן על ידי חואן אנטוניו סמראנש, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי דאז.

לאחר הפרישה

דאהלי הפך לגיבור לאומי ולסמל תרבותי בנורווגיה, לאחר שפרש מספורט תחרותי. לאחר פרישתו, הפך דאהלי לאיש עסקים מצליח בנדל"ן ובאופנה וייסד חברה לייצור ביגוד ספורטיבי. השקעותיו בנדל"ן הניבו לו רווחים של למעלה מרבע מיליארד קרונות נורווגיות (כ-190 מיליון ש"ח). הוא השתתף בקמפיינים פרסומיים והיה אחד מהמארחים של תוכנית הטלוויזיה Gutta på tur (בנים במסע). בנוסף, הוא המציא את קשרי הסקי של סלומון.

דאהלי תומך בארגונים ללא מטרות רווח, למשל לטרשת נפוצה. ב-2009 הוא השתתף במירוץ הבירקביינר האמריקאי, באורך 54 ק"מ בסגנון קלאסי, בשביל לגייס כספים לטיפול בחולי טרשת נפוצה. במירוץ עצמו הוא סיים במקום השני, 0.1 שניות אחרי המקום הראשון.

דאהלי נישא לוילדה פאלק-יטר, ולהם שני בנים, סיוורט וסאנדר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביורן דאהלי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ביורן דאהלי (בשפות מרובות)
• ביורן דאהלי, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• ביורן דאהלי, באתר olympedia.org
• ביורן דאהלי באתר התאחדות הסקי הבינלאומית
• ביורן דאהלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)