ביטיס גבוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןביטיס גבוני

מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: צפעיים
תת־משפחה: צפעונים
סוג: ביטיס
מין: ביטיס גבוני
שם מדעי
Bitis gabonica
דומריל וביברון ודומריל, 1854
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בלוטת הארס של ביטיס גבוני, השריר הדוחף את הארס החוצה מתוכה, וצינורית העברת הארס אל השן. מנגנון זה מאפיין את משפחת הצפעיים.

בִּיטִיס גַּבּוּנִי (שם מדעי: Bitis gabonica) הוא מין של נחש ארסי מסוג ביטיס ממשפחת הצפעיים, המצוי ביערות הגשם והסוואנות של אפריקה שמדרום לסהרה. זהו לא רק המין הגדול ביותר בסוג ביטיס, אלא הוא גם הצפע הכבד ביותר, בעל שיני הארס הארוכות ביותר ובעל כמות הארס הרבה ביותר בין כל הנחשים הארסיים. הוא קרוי על שם מדינת גבון שבה תואר לראשונה (בקרבת העיר ליברוויל).

קיימים שני תת-מינים:

  • ביטיס גבוני מזרחי (B. g. gabonica)
  • ביטיס גבוני מערבי או ביטיס גבוני קרנפי (B. g. rhinoceros)

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשים בוגרים מגיעים לאורך של 122–152 ס"מ. האורך המקסימלי שנמדד היה 205 ס"מ. ניתן להבחין בין זכרים לנקבות לפי יחס אורך הזנב לשאר הגוף: בזכרים הזנב מהווה בממוצע 12% מאורך הגוף ובנקבות רק 6%. פרטים בוגרים, ובמיוחד נקבות, כבדים מאוד. תת-המין המזרחי לרוב קטן יותר.

הראש גדול ובצורת משולש והצוואר צר, בערך שליש מרוחב הראש. צמד קרניים מזדקף באזור הנחיריים. הקרניים מזעריות בתת-המין המזרחי, אך גדולות בתת-המין המערבי. (מאפיין זה מצוי גם אצל קרובו הביטיס הקרנפי, אולם הביטיס הקרנפי הוא בעל צבעים בהירים יותר וראש צר יותר).

הניבים ארוכים יותר משל כל נחש ארסי אחר ועשויים להגיע לאורך של 55 מ"מ.

ארסם אינו נחשב לארסי מאוד, אך הכמות הרבה של הארס העולה על זו של כל נחש אחר גורמת לו להיות קטלני, ובשל ניביו הגדולים הארס יכול להתפשט לכלי דם עמוקים אליהם מגיעים הניבים. על אף שהם אינם ששים להכיש, גם הכשה על ידי נחש ממוצע באורכו יכולה להיות קטלנית ומחייבת טיפול בנסיוב במהירות האפשרית.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחש נפוץ בגינאה, גאנה, טוגו, ניגריה, קמרון, קונגו, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, דרום סודאן, אוגנדה, קניה, טנזניה, זמביה, מלאווי, זימבבואה, מוזמביק, דרום אפריקה, גבון, סיירה לאון, חוף השנהב וליבריה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוי בדרך כלל ביערות גשם ואזורי יער נמוכים, אך עשוי להימצא גם בגבהים של עד 1,500 מטר.

הביטיס הגבוני הוא חיית לילה הידועה כבעלת תנועות איטיות. הביטיס צד את טרפו מן המארב, ובדרך כלל מחכה פרקי זמן ארוכים ללא תנועה עד להופעת טרף מתאים. הוא נחשב נחש סבלני מאוד, גם כאשר מטפלים בו, ולעיתים נדירות מכיש או משמיע קולות אזהרה.

נחשי הביטיס ניזונים ממגוון סוגי בעלי חיים כמו יונים, מכרסמים למיניהם, שפנים ונמיות. ישנם גם דיווחים על סוגי טרף פחות מצויים כמו קופים, דרבניים קטנים ואף על אנטילופה מלכותית, הקטנה שבאנטילופות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביטיס גבוני בוויקישיתוף
  1. ^ ביטיס גבוני באתר הרשימה האדומה של IUCN