בייג'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בייג'ינג (מחוז עירוני)
北京
Beijing montage.pngפוטומונטז' של בייג'ינג
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg סין
מחוז בייג'ינג
ראש העיר Guo Jinlong
שטח 16,801.25 קמ"ר
גובה 43.5 מטרים
תאריך ייסוד 473 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ במחוז עירוני
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

7,817,968‏  (נכון ל-2009)
12,230,029‏  (נכון ל-2009)
1,037 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 39°54′20″N 116°23′29″E / 39.90556°N 116.39139°E / 39.90556; 116.39139קואורדינטות: 39°54′20″N 116°23′29″E / 39.90556°N 116.39139°E / 39.90556; 116.39139
אזור זמן UTC +8
http://www.beijing.gov.cn
מיקומו של המחוז העירוני בייג'ינג בסין
Hanzi (traditional).svg
בערך זה מופיע גופן מזרח אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

בתוך העיר האסורה, צולם ב-2010
ארמון הקיץ, בייג'ינג

בֵּייְגִ'ינְג (או פקינג; כתב סיני: 北京, פין-יין: Běijīng ‏- IPA: ; הגייה מקורבת: פֵּיְצִ'ינְג) היא מחוז עירוני ובירת הרפובליקה העממית של סין. העיר נמצאת בחלקה הצפוני של סין ומכאן, הפירוש המילולי של שמה: "בירה צפונית". בייג'ינג נחשבת לאחת מהערים הגדולות בעולם, ובשנת 2010 אוכלוסיית העיר מנתה 19,612,368 תושבים. המטרופולין שלה נשלט כעירייה, ישירות על ידי הממשלה הלאומית, ומכיל 14 מחוזות עירוניים ופרבריים, ושני מחוזות כפריים. מסביב לכל המחוז העירוני של בייג'ינג, נמצא מחוז חביי, למעט בדרום מזרח, ששם נמצא המחוז העירוני של טיינג'ין.

בייג'ינג היא העיר השנייה ברפובליקה העממית של סין במספר תושביה (אחרי שאנגחאי), ואחד ממרכזי המסחר (לצד שאנגחאי והונג קונג), והמרכז השלטוני, התרבותי והמנהלי של הרפובליקה העממית של סין. העיר הינה המטה של רוב החברות הממשלתיות הגדולות ביותר בסין, והינה מרכז עיקרי לכבישים הארציים ולכבישים מהירים. מגיעים אליה קווים של רכבות וכן של רכבות מהירות. ונמל התעופה הבינלאומי של בייג'ינג, הינו נמל התעופה השני בגודלו בתנועת נוסעים בעולם.

ההיסטוריה של העיר, מתוארכת כבר ללפני שלושת אלפים שנה, בייגינג הינה הבירה הרביעית במספר של סין, והמרכז הפוליטי של המדינה במהלך 700 השנים האחרונות. העיר ידועה בשל ארמונותיה המפוארים, מקדשיה, גניה, קברים מפורסמים, חומות ושערים, ובאוצרות האמנות שלה. האוניברסיטות בעיר, הפכו אותה למרכז התרבות והאמנות בסין, רק כמה ערים בעולם היו המרכז הפוליטי והתרבותי של אזור כה עצום לכל כך הרבה זמן.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים היו לעיר שמות רבים. בין 1928 ו־1949 הוחלף שמה לבייפינג (北平) או "שלום צפוני". השם שונה כיוון שג'ינג (京) פירושו בירה וממשלת הקוומינטנג שישבה בנאנג'ינג רצתה להדגיש שבייג'ינג אינה בירת סין וממשלת המצביא הצבאי של בייג'ינג לא הייתה לגיטימית. בין השנים 1937 ל־1945 נכבשה ביג'יינג על ידי יפן.

השם שונה בחזרה על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין ב־1949 כדי להדגיש שבייג'ינג היא בירת סין. הרפובליקה של סין בטייואן לא הכירה באופן רשמי בשינוי השם, ובמהלך שנות החמישים והשישים רבים בטיוואן קראו לבייג'ינג פאיפינג. כיום השם בייג'ינג נפוץ גם בטייואן, למרות שמספר מפות של סין מטיוואן עדיין משתמשות בשם הישן יחד עם גבולות המחוזות מלפני 1949.

במערב הייתה העיר מוכרת שנים רבות כפקין או פקינג (Peking). כתיבה זו משקפת את הגיית השם במאה ה-17, לפני שהתרחש מעתק הגאים במנדרינית מהעיצור [kʲ] (קְי) אל [tɕ] (בערך צ').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקבות הראשונות של מגורי אדם באזור בייג'ינג נמצאו במערות של גבעת עצמות הדרקון ליד הכפר ג'ואוקואודיין, שבמחוז פאנגשאנג, שבו חי אדם פקין. מאובני הומו ארקטוס שנמצאו במערות מתוארכים ללפני 230.000 עד 250.000 שנים. הומו ספיינס, הופיעו באזור לפני כ 27,000 שנים. ארכיאולוגים מצאו התיישבויות נאוליתיות לאורך כל המחוז העירוני, כולל בוואנגפוג'ינג, שבמרכז בייג'ינג. העיר הראשונה בעלת חומה, באזור בייג'ינג נקראה ג'י, עיר מדינה מהמאה ה-11 עד המאה ה-7 לפנה"ס. בתוך בייג'ינג המודרנית, ג'י ממוקמת דרומית לתחנת הרכבת המזרחית של בייג'ינג. מדינה זו, נכבשה מאוחר יותר על ידי מדינת יאן והפכה לבירתה. ובנוסף, שונה שמה ליאנג'ינג.

בתקופת סין הקיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילתה של מדינת יאן, בתקופת המדינות הלוחמות, השושלות הקיסריות הראשונות המשיכו להפעיל את העיר כעיר הבירה של האזור, תחת מספר שמות שונים. בתקופת השלוש הממלכות, העיר נוהלה על ידי גונגסון זן, ויואן שאו, לפני שנכבשה על ידי מדינת ווי.

אזור המטרופולין של בייג'ינג יושב באלף הראשון לפנה"ס ובירת ממלכת ין (燕) הוקמה שם ונקראה ג'י (蓟). ג'י מזוהה לעתים כראשיתה של בייג'ינג, אך העיר נזנחה במאה השישית לספירה. מיקומה המדויק של ג'י נותר עדיין בגדר תעלומה, למרות הנסיונות הרבים בעשורים האחרונים לזהות את המקום.

העיר שקמה במקום הידוע כבייג'ינג כיום נכבשה ב־1215 על ידי המונגולים בעת שכבשו את כלל סין. הם קבעו אותה כבירת המדינה. אלו היו ימי פריחתה. בסוף המאה ה-13 גרו בה כבר מיליון תושבים, והיא הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם. העיר הוקפה בחומה חיצונית באורך 18 ק"מ וחומה פנימית שהגנה על ארמון שושלת ג'ין שהיה לב העיר.

הנוסע המוסלמי אבן בטוטה היה בסין בשנת 1346, ובכתביו תיאר את המערכות הביורוקרטיות שראה בה: ביקורת גבולות ומכס. בכתביו ציין כי המערכת הביורוקרטית הסינית עובדת באופן מופלא.

עם מיגור הכובשים המונגולים נכבשה העיר בשנת 1368 על ידי שושלת מינג. בשנת 1403 העביר הקיסר השלישי בשושלת מינג, ג'וּ-די (朱棣), את הבירה מדרום סין לבייג'ינג שהייתה מרכז כוחו בצפון. הוא גם נתן לה את שמה, שפירושו הבירה הצפונית.

"העיר האסורה", מרכז השלטון הקיסרי, נבנתה לאחר הכרזתה כבירה בשנים 1406 עד 1420. בהמשך נבנו מספר מבנים בולטים אחרים כגון מקדש השמים. כיכר טְיֵן־אַן־מֶן (天安門) הסמוכה לעיר האסורה, נבנתה ונשרפה פעמיים במהלך שלטון שושלת מינג עד שלבסוף שופצה בשנת 1651. השלטון הקומוניסטי הקים בכיכר זו מאוזולאום שבו מוצגת גופתו החנוטה של מאו צה דונג, מייסדה של סין הקומוניסטית. כיכר זו הייתה מרכזה של מספר תנועות מחאה כנגד השלטון. האחרונה והמפורסמת שבהם התרחשה בשנת 1989 כאשר סטודנטים סינים הפגינו בתביעה לדמוקרטיזציה של השלטון ופוזרו בכח רב על ידי השלטונות.

בשנות ה-90 וה-2000 חלו בבייג'ינג תהליכי פיתוח מואצים במסגרתן שכונות ישנות רבות (המכונות "חוטונגים") פינו את מקומן לגורדי שחקים ואזורי מסחר מודרניים. הפיתוח הגיע לשיאו בעת ההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג שנערכה בעיר בשנת 2008.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייג'ינג ידועה בשכונות אשר נבנו בסגנון הסיני העתיק, הנקראות "חוטונג". בשכונות אלה רחובות המשתרעים מצפון אל דרום וביניהם בתים החוצים אותם ממערב אל מזרח. רובם של בתי החוטונג נהרסו לטובת הקמתם של גורדי שחקים מודרניים.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייג'ינג ממוקמת בצפון־מזרח סין. בצפונה, במערבה ובדרומה היא גובלת במחוז חביי, ובדרום-מזרחה גובלת בעיר-מחוז טיינג'ין. גובהה הממוצע מטרים ספורים מעל פני הים.

שטח העיר עצמה קרוב ל-5,000 קמ"ר. החבל העירוני של בייג'ינג משתרע על כ-17 אלף קמ"ר. בשטח זה מתגוררים כ-17.4 מיליון תושבים [1].

מצפון לעיר משתרעים הרי ין (Yan), המהווים מכשול ומגן טבעי לעיר. הדרכים הבודדות החוצות את ההרים מובילות אל בייג'ינג ומכאן חשיבותה כעיר על דרך מסחר.

העיר מחולקת לשני חלקים לא שווים בגודלם, העיר הטאטארית (הפנימית) שמכילה את העיר העתיקה והעיר החיצונית שכוללת כיום גם את כל הכפרים והערים שנבלעו על ידי בייג'ינג המתרחבת. מרכז העיר הוא כיכר טיין־אן־מן שממול לעיר האסורה. מסביב לכיכר, במעגלים גדלים והולכים, מוקפת העיר בכבישי טבעת, שהקצר שבהם באורך 43 ק"מ.

הקיץ הוא העונה הגשומה בבייג'ינג למרות שהוא גם החם ביותר, כ־25 מעלות. בחורף, שהוא העונה היבשה, יורדות הטמפרטורות עד כדי 4 מעלות מתחת לאפס. העיר סובלת לעתים מסופות חול המגיעות מן המדבריות המקיפות אותה מצפון ומצפון-מערב.

זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום האוויר מהווה בעיה חמורה בבייג'ינג, כמו גם בחלקים אחרים של סין. השיעור של הזיהום ביום ממוצע גבוה פי חמישה מהמותר בתקן של ארגון הבריאות העולמי. בעת ההכנות לאולימפיאדה עשו השלטונות הסיניים מאמצים רבים להקטין שיעור זה, והשקיעו למעלה מ17 מיליארד דולרים למטרה זו. מפעלים מזהמים רבים נסגרו וחוקקו חוקים שהגבילו תנועה של כלי רכב בעיר. כמו כן נפתחו קוים חדשים ברכבת התחתית, ומחירם הוזל על מנת להגביר את השימוש בהם.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון אונסק"ו הכריז על שלושה אתרים בבייג'ינג כאתרי מורשת עולמית (בסוגרים שנת ההכרזה):

אתרים מרכזיים נוספים בעיר:

בקרבת העיר מצויים גם מספר קטעים מן החומה הגדולה של סין (הידועים שבהם הם באדאלינג, שינשאלינג, סימאטאי ומוטיאניו).

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בירות מדינות אסיה

אוזבקיסטן: טשקנטאזרבייג'ן: באקואיחוד האמירויות הערביות: אבו דאביאינדונזיה: ג'קרטה 3איראן: טהראןאפגניסטן: קאבולארמניה: ירוואןבהוטן: טהימפהובחריין: מנאמהבנגלדש: דאקהברוניי: בנדר סרי בגוואןגאורגיה: טביליסי 1הודו: ניו דלהיהמלדיביים: מאלההפיליפינים: מנילההרפובליקה הסינית: טאיפיי2הרפובליקה העממית של סין: בייג'ינגוייטנאם: האנויטג'יקיסטן: דושנבהטורקיה: אנקרה 1טורקמניסטן: אשגאבטיפן: טוקיוירדן: עמאןישראל: ירושליםכווית: כווית סיטילאוס: ויינטיאןלבנון: ביירותמונגוליה: אולן בטורמזרח טימור: דילי 3מיאנמר: נייפידאומלזיה: קואלה לומפורנפאל: קטמנדוסוריה: דמשקסינגפור: סינגפורסרי לנקה: קולומבועומאן: מאסקטעיראק: בגדאדערב הסעודית: ריאדפקיסטן: אסלאמאבאדקוריאה הדרומית: סיאולקוריאה הצפונית: פיונגיאנגקזחסטן: אסטנה 1קטאר: דוחהקירגיזסטן: בישקקקמבודיה: פנום פןרוסיה: מוסקבה 1תאילנד: בנגקוקתימן: צנעא


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012)

משחקים עתידיים: ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)

הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים

איבדאןאיסטנבולבגדאדבואנוס איירסבוגוטהבייג'ינגבנגלורבנגקוקג'קרטהדאקהדלהיהונג קונגטהראןטוקיוטורונטויאנגוןכלכותהלאגוסלאהורלונדוןלימהמומבאימוסקבהמנילהמקסיקו סיטיניו יורקסאו פאולוסיאולסינגפורסנטיאגו דה צ'ילהקראצ'יקהירקינשאסהריו דה ז'ניירושאנגחאי