בייקריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בייקריט
Bakerite.jpg
דוגמת בייקריט
תכונות המינרל
הרכב כימי (Ca4B4(BO4)(SiO4)3(OH)3•(H2O
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש הגבישים פריזמתיים מעוינים דקים משופעים באורך של עד 0.2 מ"מ, אבל בדרך כלל במקבצים של גבישים זעירים דמויי פקעת הדומים לחרסינה בלתי מזוגגת.
צבע לבן, אפור או חסר צבע
ברק זגוגי כגבישים, עמום בגושים.
שקיפות שקוף למחצה עד אטום
פצילות אין
שבירה בלתי שווה עד דמוית קונכייה
קשיות 4.5 בסולם מוס
משקל סגולי 2.88
שרטוט לבן
מינרלים נלווים סלסטיט, דטוליט, האוליט, קלציט, נתרוליט, תומסוניט, דנבוריט, סטילביט, קוורץ

בייקריט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) מיומם של בורון, סידן, והידרוקסיל, השייך לקבוצת המינרלים "קבוצת הגדוליניט" (הקרויה לעתים גם קבוצת הדטוליט על שם המינרל דטוליט או קבוצת הדטוליט/גדולוניט).

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של בייקריט היא (Ca4B4(BO4)(SiO4)3(OH)3•(H2O. קבוצת הגדוליניט, אליה משתייך הבייקריט, היא קבוצה של מינרלים הקרויה על שם המינרל גדוליניט ושחבריה מאופיינים במבנה המשלב יריעות הבנויות מארבעונים של סיליקה (Sio4) ושל בוראט (B(O,OH)4), כשבין היריעות מחברים קטיונים מתכתיים. הקטיון במקרה של הבייקריט הוא סידן.

הבייקריט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" 2/m\ , וחבורת סימטריות מרחבית P21/c. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=4.85‏, b=7.60Å‏, c=9.659Å, וגודל זווית β הוא 90.255°.

הבייקריט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים של גבישים זעירים דמויי פקעת הדומים לחרסינה בלתי מזוגגת. הגבישים נדירים, פריזמתיים דקים קצרים באורך של עד 0.2 מ"מ. הבייקריט נשבר באופן בלתי שווה עד דמוי קונכייה. הקשיות של המינרל נמוכה, 4.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 2.88.

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של הבייקריט נע בין 1.624 ל-1.654. גבישי הבייקריט שקופים למחצה עד אטומים, וצבעם הוא בדרך כלל לבן, אפור או חסר צבע.

המינרל נתגלה לראשונה ב-1903 על ידי ריצ'רד בייקר (Richard C. Baker), אנגלי מנטפילד (Nutfield) שבמחוז סארי שהיה מנהל הכרייה של חברת פסיפיק קואסט בורקס (Pacific Coast Borax). בייקר הביא דגימות של המינרל לוויליאם ג'יילס (William B. Giles) שקרא את המינרל על שמו של בייקר במאמר שפרסם ב-Mineralogical Magazine. בייקר סיפר לג'יילס את הדגימה גילה במכרה של החברה שלו באזור מדבר מוהאבי במקום הקרוי כיום בוראט (Borate). בדיקות שנעשו אחר כך באזור לא גילו במקום בייקריט כלל. ההשערה המקובלת היא שבייקר טעה לגבי המקור ממנו הביא את דגימה לג'יילס וכי מקורה האמיתי היא ממכרה קורקסקרו (Corkscrew) במחוז פרנס קריק (Furnace Creek borate area – "ערוץ הכבשן") שבעמק המוות שבמחוז אינויו (Inyo) בקליפורניה שגם בה היה לחברה בה עבד בייקר מכרה. במקום זה נמצא בייקריט בפקעות ובעורקים בתוך סלעי הפרץ שעברו התמרה של ההרים השחורים מעל מרבצי הבוראט.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש היחיד הוא כמינרל במכירה לאספנים.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבייקריט מצוי בדרך כלל בפקעות ובעורקים בתוך סלעי הפרץ שעברו התמרה של מעל מרבצי בוראט או שהם ממלאים חללים בסלעי חרסית יחד עם גבישי סלסטיט.

הבייקריט הוא מינרל נדיר מאוד. מקומות בהם ניתן למצוא בייקריט כוללים את מכרה קורקסקרו (Corkscrew) במחוז פרנס קריק (Furnace Creek borate area – "ערוץ הכבשן") שבעמק המוות שבמחוז אינויו (Inyo) (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), ובמכרה סטרלינג בוראקס (Sterling Borax mine), קניון טיק (Tick Canyon) מחוז לוס אנג'לס, שניהם בקליפורניה שבארצות הברית; בבנקרופט (Bancroft) שבפרובינציית אונטריו שבקנדה; בצ'רקס (Charcas) במדינת סן לואיס פוטוסי (San Luis Potosí) במקסיקו; בסיוואס (Sivas ) בטורקיה ובסמוך לססטרי לוונטה (Sestri Levante) שבמחוז ליגוריה שבאיטליה.‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Perchiazzi, N., Gualtieri, A.F., Merlino, S., Kampf, A.R. (2004): The atomic structure of bakerite and its relationship to datolite. The American Mineralogist, 89, 767-776

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.