בילבורד הוט 100

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצעד הפזמונים השבועי בילבורד הוט 100
Billboard logo.svg

לפני אוגוסט 1958
1949-1940  •  1958-1950


אחרי אוגוסט 1958
1969-1958  •  1979-1970  •  1989-1980  •  1999-1990  •  2009-2000  •  2019-2010


מצעד הבילבורד הוט 100אנגלית: Billboard Hot 100), הוא מצעד פזמונים שבועי שמופק על ידי מגזין הבילבורד והוא מתפרסם באופן רשמי מדי יום חמישי באתר המגזין. דרוג המצעד מבוסס על נתוני השמעות ברדיו ועל נתוני מכירות. המצעד מתקיים מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 ועד היום פופולריות של שירים נמדדת, בין היתר, על פי הצלחתו במצעד ההוט 100.

היסטוריית המצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד הבילבורד הוט 100 פורסם לראשונה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20. בשנות הארבעים והחמישים, המצעד דירג את הסינגלים הפופולריים ביותר מכמה בחינות:

  • מכירות - דירוג של הסינגלים הנמכרים ביותר בחנויות שונות בארצות הברית, בהתבסס על דיווחים שנאספו מנקודות מכירה שונות.
  • השמעות - דירוג של הסינגלים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו השונות ברחבי ארצות הברית, בהתבסס על דיווחים שנאספו מתקליטנים ומתחנות רדיו ברחבי ארצות הברית.
  • השמעות במכשירי ג'וקבוקס - דירוג של הסינגלים שהושמעו הכי הרבה במכשירי ג'ובוקס ברחבי ארצות הברית. באותה העת, מצעד זה היווה את אחד האפיקים החשובים ביותר למדידת הפופולריות של שיר בקרב הדור הצעיר של המאזינים, וזאת בשל כך שבמשך שנים רבות תחנות רדיו רבות לא הסכימו לנגן מוזיקת רוק אנד רול ברשימות ההשמעה שלהם.

על אף שמבחינת חשיבות, רבים היו מייחסים לשלושת הנתונים חשיבות שווה, היו מספר מומחים שהיו מייחסים למצעד המכירות חשיבות יותר גדולה לגבי שיר.

לבסוף, המגזין בילבורד יצר מצעד נוסף, ששילב את כל ההיבטים של מדד הפופולריות לסינגלים בקרב הקהל האמריקני (מכירות, השמעות ברדיו וניגון במכשירי ג'וקבוקס). אף על פי כן, במצעד זה לשקלול נתוני המכירות הייתה התייחסות גבוה יותר במצעד החדש מאשר לנתוני ההשמעות.

ב-12 במאי 1955, פרסם לראשונה מגזין הבילבורד את מצעד ה"טופ 100" ("The Top 100"), במקביל לפרסום המצעדים האחרים. ב-17 ביוני 1957, הפסיק בילבורד לפרסם את מצעד השמעות במכשירי ג'וקבוקס, לאחר שהפופולריות של מכשירי הג'וקבוקס דעכה באופן משמעותי ולאחר שתחנות רדיו רבות החלו לשלב יותר ויותר שירי רוק בפלייליסט שלהם.

ב-28 ביולי 1958, נפסק באופן רשמי הפרסום של מצעדי הטופ 100 ומצעד השמעות במכשירי ג'וקבוקס, כשבפסגת אלו, הייתה גרסת הפלייבק של פרץ פראדו לשיר "Patricia". ב-4 באוגוסט 1958 החל המגזין הבילבורד לפרסם מצעד עיקרי אחד בשם "הוט 100" אשר הכיל שירים מכל הסוגות המוזיקליים. המצעד הפך למצעד המקובל ביותר בתעשיית המוזיקה בארצות הברית, וב-13 באוקטובר 1958, הפסיק מגזין הבילבורד לגמרי את פרסום מצעד המכירות. ב-2003, החל לפרסם מגזין הבילבורד, מצעד בשם "Hot Digital Tracks", אשר סיכם את ההורדות הדיגיטליות של שירים, מחנויות ה-iTunes, ‏Napster, ‏Musicmatch ו-Raphsody. במצעד, דורגו שירים בגרסאותיהם השונות (למשל, רמיקס, גרסה "נקייה", וכו') במקומות שונים, על פי מספר ההורדות של כל אחת בנפרד. מצעד זה היה נפרד ממצעד ההוט 100, ותוצאותיו לא שוקללו. ב-12 בפברואר 2005, החל הבילבורד לשקלל גם את תוצאות מצעד ההורדות במצעד ההוט 100. מאוחר יותר, מגזין הבילבורד הפסיק לפרסם את מצעד ה-Digital Tracks באתרם, וכיום הוא מפורסם באתר ה-billboard.biz. באתר המגזין, מפורסם מצעד בשם "Hot Digital Songs", אשר מדרג את כל הגרסאות של שיר מסוים באותו מיקום.

ב-11 באוגוסט 2007, מגזין הבילבורד החל לראשונה לשקלל במצעד ההוט 100 גם שירים מתוך שירותי הזרמת מדיה מרכזיים. שתי החברות הראשונות שסיפקו נתונים על כך באופן שבועי, היו אמריקה און ליין, ושירות Yahoo! Music.‏[1]

המצעד כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, הנתונים האלו מתפרסמים בשלושה מצעדים נוספים של המגזין:

  • מצעד ההשמעות (הוט 100) - מחושב על פי 998 תחנות רדיו שונות.
  • מצעד מכירות הסינגלים
  • המצעד הדיגיטלי - מצעד ההורדות הדיגיטליות, כשרובן מתבצעות מאתר iTunes (כ-80%), והשאר מחנויות קטנות יותר, כגון אמזון ואחרות.‏[2]

כיום המצעד מחושב על פי נתוני ההשמעות בתחנות הרדיו של ארצות הברית, שנאספים על ידי חברת "שידור מערכות המידע של נילסן" (Nielsen Broadcast Data Systems), על פי נתוני המכירות הדיגיטליות והפיזיות של השירים, על פי Nielsen SoundScan ועל פי נתונים של שירותי הזרמת מדיה שונים.

במצעד משוקללים נתוני ההורדות הדיגיטליות של כל שבוע מיום שני ועד ליום ראשון שאחריו ונתוני ההשמעות ברדיו נאספים מיום רביעי ועד ליום שלישי שאחריו.

שידור המצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מצעדי רדיו באמריקה עושים שימוש בנתוני מצעד ההוט 100. מצעד ה-American Top 40, ששודר עד ל-30 בנובמבר 1997 בתחנת הרדיו KIIS FM, שידר את נתוני ארבעים הגדולים ממצעד הבילבורד. מאוחר יותר, הפסיקה תחנת הרדיו לשדר את מצעד זה, והחלה לשדר את מצעד Top 40 Radio Monitor שבוסס על נתוני מצעד ההשמעות של הבילבורד.

מצעדי סוף שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין הבילבורד מפרסם בסוף כל שנה דירוג המסכם את דירוגי השירים במצעד ההוט 100 במהלך השנה. החישוב מתבצע על השירים שדורגו מתחילת דצמבר ועד לסוף נובמבר של השנה הבאה. בעבר, (על פי Nielsen SoundScan), נתוני המצעדים מחושבים בדרך הבאה: עבור כל שבוע של שיר במצעד ההוט 100, הוא מקבל את הניקוד ההפוך ממיקומו באותו שבוע. כל למשל, שיר שהיה במקום המאה בשבוע אחד, קיבל עבור השבוע הזה נקודה אחת. שיר שהיה במקום הראשון, קיבל מאה נקודות. בנוסף, מספר השבועות בהם השיר שהה במיקום הפסגה שלו מוסיפים גם הם לנקודות הסופיות. מצעדי סוף השנה, מדורגים על פי מספר הנקודות שקיבל כל שיר.

לאחרונה, שונתה דרך החישוב של השירים במצעדי סוף השנה. הניקוד שניתן כעת, ניתן בנפרד להשמעות ולהורדות. בנוסף, חישוב הנקודות, מושפע גם מתקופת ההצלחה. לדוגמה, שיר ששהה במשך שישה שבועות במקום הראשון של המצעד בתחילת השנה, יקבל ניקוד גבוה משיר ששהה תשעה שבועות במקום הראשון בחודש מרץ. שירים שהגיעו לשיאם בחודשים נובמבר או דצמבר, מועברים בדרך כלל למצעד של השנה הבאה, מכיוון שסיכויים רבים שהניקוד שלהם יחולק בין השנים, והם ידורגו במקום נמוך.

שינויי המדיניות במצעד ההוט 100[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין הבילבורד, ניסה במהלך ההתפתחות שלו, ליצור מצעד שמשקף את התרבות הפופולרית של תעשיית המוזיקה בארצות הברית. לשם כך, דרך איסוף הנתונים והשפעת גורמים שונים על המצעד השתנתה בזמנים שונים.

שיקלול הסינגלים לעומת ההשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו של המצעד, סינגלים פיזיים רבים נמכרו, והיו חלק רב משקלול תוצאות המצעד. עם הזמן, החלו להימכר יותר אלבומים מאשר סינגלים, ואמנים רבים הפיקו אלבומים מלאים במקום סינגלים. בעקבות השינוי, בתחילת שנות ה-90, החליט מגזין הבילבורד להגדיל את השפעתם של ההשמעות בתחנות הרדיו על תוצאות המצעד. לאחר זמן מה, החלו חברות תקליטים להפסיק לייצר סינגלים, ולמכור רק אלבומים. בהמשך, שינה הבילבורד את מדיניותו לגבי שקלול מכירת הסינגלים והשמעתם מספר פעמים.

איי-סייד ובי-סייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילבורד שינה את מדיניות המצעדים שלו גם בנושא האיי-סייד ובי-סייד. כשהפיק מגזין הבילבורד את מצעד "הנמכרים ביותר בחנויות", האיי סייד והבי סייד שוקללו ודורגו יחדיו, אך השיר שקיבל דירוג גבוה יותר במצעדים האחרים, דורג ראשון. גם המדיניות לגבי סינגלים מסוג זה שונתה מספר פעמים, אך לבסוף, עם הפסקת הפרסום של ה"טופ 100", שני הצדדים דורגו בנפרד.

עם תחילת הפרסום של מצעד ה"הוט 100", הוחלט, שאם שני צידי הסינגל דורגו במקומות גבוהים במצעדי ההשמעות, הם ידורגו יחדיו במצעד. פרט זה היה שנוי במחלוקת, כי חברות התקליטים החלו לשים את אותו השיר בשני צידי הסינגל שהגיעו אל תחנות הרדיו. בנוסף, מגזין הבילבורד נתקל בבעיות נוספות. למשל, כשהחלו לייצר סינגלים על גבי תקליטורי 12 אינץ', לפעמים היו יותר משני בי סייד, והדבר יצר בעיה בדירוג במצעד. מדיניות "חיתוך האלבומים" פתרה את בעיות אלו לצמיתות.

"מצעד סינגלים" לעומת "מצעד שירים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1998, אל מצעד הבילבורד הוט 100, יכלו להיכנס רק שירים שיצאו כסינגלים. במהלך שנות ה-90, חברות התקליטים החלו להפסיק לייצר סינגלים, מהטענה ש"זה גוזל ממכירות האלבומים".[דרוש מקור] בעקבות זה, החלו תחנות רדיו רבות לשדר שירים גם ללא יציאתם כסינגלים. לאחר זמן מה, חלק מחברות התקליטים הוציאו את השירים כסינגלים רק לאחר שהגיעו למקום גבוה במצעד ההשמעות, על מנת לגרום לסינגל להיכנס למקום גבוה יותר בשבוע הראשון ליציאתו. לאחר לחץ של מספר אמנים, החל הבילבורד להכניס אל המצעד גם שירים שלא יצאו כסינגלים.

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 וה-60, מיני אלבומים דורגו על ידי הבילבורד במצעד ההוט 100 והטופ 100. עם התפתחות האלבומים, והפיכתם לפופולריים יותר, הוחלט להעביר את המיני אלבומים אל מצעד האלבומים - בילבורד 200.

גרסאות שונות של שיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים, לשירים מסוימים, יצאו מספר גרסאות. גרסאות אפשריות לשיר הן גרסת רמיקס, גרסה "נקייה", גרסת סולו לדואטים, ומספר סוגים נוספים. מצעדי הבילבורד השונים, מתייחסים באופן שונה לגרסאות אלו, וישנם מצעדים המדרגים במקומות שונים אותן, וישנם כאלו שמדרגים אותם כשיר אחד. מצעד ה-"Hot Digital Tracks" (שאינו מפורסם באתר הבילבורד), מדרג במקומות שונים את הגרסאות השונות של השיר. לעומתו, מצעד ה-"Hot Digital Songs", מאחד בין הגרסאות השונות של השיר, ומדרג אותן במקום אחד וכך גם מצעד ההשמעות.‏[3]

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמנים בעלי המספר הרב ביותר של שירים בצמרת המצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, הגיעו אמנים רבים למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. להלן רשימה של האמנים, אשר נכון ל-30 בינואר 2014, בעלי המספר הגדול ביותר של שירים אשר הגיעו למקום הראשון במצעד:

האמנים בעלי המספר הכולל הרב ביותר של שבועות בצמרת המצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של האמנים, אשר נכון ל-2 בינואר 2014, בעלי המספר הכולל הרב ביותר של שבועות בצמרת המצעד:

  • 79 שבועות - אלביס פרסלי
  • 79 שבועות - מריה קארי
  • 59 שבועות - הביטלס
  • 51 שבועות - ריהאנה
  • 50 שבועות - בויז או מן
  • 47 שבועות - אשר
  • 37 שבועות - מייקל ג'קסון
  • 36 שבועות - ביונסה
  • 34 שבועות - אלטון ג'ון
  • 33 שבועות - ג'נט ג'קסון

השירים בעלי המספר הכולל הרב ביותר של שבועות בצמרת המצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של השירים, אשר נכון ל-11 באוקטובר 2013, בעלי המספר הכולל הרב ביותר של שבועות בצמרת המצעד:

  • 16 שבועות
מריה קארי ובויז טו מן - "One Sweet Day" (בשנת 1995)
  • 14 שבועות
וויטני יוסטון - "I Will Always Love You" (בשנת 1992)
בויז טו מן - "I'll Make Love to You" (בשנת 1994)
לוס דל ריו - "Macarena" (בשנת 1996)
אלטון ג'ון - "Candle in the Wind 1997" / "Something About the Way You Look Tonight" (בשנת 1997)
מריה קארי - "We Belong Together" (בשנת 2005)
בלאק אייד פיז - "I Gotta Feeling" (בשנת 2009)
  • 13 שבועות
בויז טו מן - "End of the Road" (בשנת 1992)
ברנדי ומוניקה - "The Boy Is Mine" (בשנת 1998)
  • 12 שבועות
סנטנה בשיתוף עם רוב תומאס - "Smooth" (בשנת 1999)
אמינם - "Lose Yourself" (בשנים 2002-2003)
אשר בשיתוף עם ליל ג'ון ולודאקריס - "Yeah!" (בשנת 2004)
בלאק אייד פיז - "Boom Boom Pow" (בשנת 2009)
רובין ת'יק בשיתוף עם T.I. ופארל ויליאמס - "Blurred Lines" (בשנת 2013)
  • 11 שבועות
אלביס פרסלי - "Hound Dog" / "Don't Be Cruel" (בשנת 1956)
אול-4-וואן - "I Swear" (בשנת 1994)
טוני ברקסטון - "Un-Break My Heart" (בשנת 1996)
פאף דדי ופיית' אוונס בשיתוף עם להקת 112 - "I'll Be Missing You" (בשנת 1997)
דסטיניז צ'יילד - "Independent Women Part I" (בשנת 2000)
  • 10 שבועות
האחיות מקגווייר - "Sincerely" (בשנת 1955)
פרז פראדו - "Cherry Pink and Apple Blossom White" (בשנת 1955)
דבי בון - "You Light Up My Life" (בשנת 1977)
אוליביה ניוטון ג'ון - "Physical" (בשנת 1981)
סנטנה בשיתוף עם להקת דה פראדאקט ג'י אנד בי - "Maria Maria" (בשנת 2000)
אשאנטי - "Foolish" (בשנת 2002)
נלי בשיתוף עם קלי רולנד - "Dilemma" (בשנת 2002)
קנייה וווסט בשיתוף עם ג'יימי פוקס - "Gold Digger" (בשנת 2005)
ביונסה - "Irreplaceable" (בשנת 2006)
פלו ריידה בשיתוף עם טי-פיין - "Low" (בשנת 2008)
ריהאנה בשיתוף עם קלווין האריס - We Found Love (בשנים 2011-2012)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: בילבורד הוט 100
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]