בילבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בילבי בת גרב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט המפרט את השמות השונים שניתנו לדמות ברחבי העולם.

בילבי גרב-ברך או בילבי בת-גרבשבדית: Pippi Långstrump) היא גיבורת סדרת ספרי הילדים הנושאים את שמה שנכתבו על ידי סופרת הילדים השבדית אסטריד לינדגרן ואוירו במקורם על ידי אינגריד ואנג ניימן. הספר הראשון בסדרה, שיצא לאור ב-26 בנובמבר 1945, היה רב מכר בשבדיה וברחבי העולם, לרבות בישראל, תורגם לשפות רבות, עובד למספר סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה והועלה פעמים רבות כמחזה. לספר יצאו שני ספרי המשך. דמותה של בילבי נחשבת לאחת הדמויות המצחיקות והאהובות בספרות הילדים העולמית.‏[1]

שמה של בילבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור השבדי נקראת בילבי "פיפי גרב-ברך ארוך" (Pippi Långstrump) – שמה המלא הוא "Pippilotta Viktualia Rullgardina Krusmynta Efraimsdotter Långstrump", הכולל מספר משחקי מילים כגון "קרוסמינטה" שהוא דג המקרל ומנטה ותורגם בצורות שונות: "גילגיגונדה ויקטואליה וילונונת פטרוזיליה בת אפרים גרב-גור" בתרגומה של תמר שלמון, ובתרגומה של דנה כספי משנת 2009: "בילבילוטה צידניה וילון-גלילה נענע-מסולסלה בת אפרים גרב-ברך". בשמה המקוצר ידועה הילדה כ"בילבי גרב-ברך" או "בילבי בת-גרב". בתרגום לעברית של סדרת הטלוויזיה השבדית משנות ה-70 כונתה "בילבי לא-כלום".

ההקשר השלילי בעברית של המילה "פיפי", שבשבדית משמעה ציוץ של ציפור, חייב את המתרגמים לשנות את שמה של הילדה. בתרגום הראשון לעברית של אביבה חיים שיצא לאור בשנת 1956 כונתה הילדה "גילגי". כאשר הופק סרט, היה צורך בשם הנהגה באופן דומה ויזואלית – באמצעות עיצורים דו-שפתיים, כך שיהיה דומה לתנועת השפתיים של הדמויות. לכן, במהדורות הספר שיצאו בתרגומים שונים משנות ה-70 ואילך, עבר השם שינוי נוסף, לשם "בילבי".‏[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וילה וילקולה", ביתה של בילבי, כפי שהופיע בסדרת הטלוויזיה. על המרפסת עומד הסוס הידוע של בילבי.

בילבי היא ילדה כבת תשע, בעלת הופעה חיצונית יוצאת דופן – שערה ג'ינג'י, ואסוף בשתי צמות כה הדוקות עד שהן בולטות מצדי ראשה. פניה מנוקדות בנמשים, שמלתה מטולאת, והיא גורבת שני גרביים שונים זה מזה, ונועלת נעליים הגדולות בהרבה מכפי מידתה.

בילבי חיה בכפר שבדי קטן, בבית ישן המכונה על ידה "וילה וילקולה" (Villa Villekulla) (ומוכר כ"בית קונדס" בתרגום של אביבה חיים ו"וילה מצחיקולה" בתרגום של סדרת הטלוויזיה).‏[2] יחד עמה חי קוף קטן מסוג גנון, ושמו מר נילסון, וסוס, המתגורר במרפסת. לבילבי אין כל קרובים מבוגרים הגרים עמה. אמהּ מתה בילדותה, ואיש אינו יודע היכן אביה. היא אומרת שאמה היא מלאך, ואביה הוא רב חובל של ספינה המפליגה בים הדרומי ומלך של ילידים. בילבי היא ילדה עשירה מאוד. היא מחזיקה בארגז גדול מלא מטבעות זהב, ובשידה עם מגירות רבות שבתוכן חפצים מיוחדים ויוצאי דופן.

היא מתיידדת עם ילדי השכנים, טומי ואניקה סטרגרן. השלושה מבלים בהרפתקאות רבות. אמם של טומי ואניקה, גב' סטרגרן, מסתייגת בתחילה מהתנהגותה יוצאת הדופן והבוטה של בילבי, המורדת בסמכות ולועגת למבוגרים, בהם גב' סטרגרן וחברותיה, אך לבסוף היא מבינה כי בילבי לא תסכן את ילדיה, וכי היא מעריכה את ידידותה עם ילדי משפחת סטרגרן מעבר לכל דבר שבעולם.

בילבי אינה הולכת לבית הספר ואינה נתונה למשמעתו של איש. כאשר טומי ואניקה משדלים אותה להגיע אל הכיתה ולנסות ללמוד שם, היא אינה מסתדרת עם הכללים הנהוגים בכיתה. עם זאת היא ניחנה בהיגיון בריא ובחוש צדק מפותח. היא מראה כבוד למבוגרים המתייחסים אליה ואל חבריה בכבוד ובהוגנות, אך מזלזלת ובזה למבוגרים המפעילים את סמכותם מבלי לכבד את הילדים. בילבי נוהגת להפליג בגוזמאות, אך רבות מהן מתבררות כאמת לאמיתה בסופו של דבר. כך, היא טוענת כי היא הילדה החזקה בעולם, אך כשמגיע הקרקס לעיירה היא מנצחת את "אדולף החזק", הקורא לכל תושבי העיירה להתמודד עמו. היא מנצחת גם גנבים שחדרו לביתה על מנת לגנוב את אוצרה, משחקת תופסת ומנצחת את השוטרים שבאו לקחת אותה לבית היתומים, ורוכשת את אמונם של המבוגרים כשהיא מצילה ילדים משריפה שפרצה בעיירה.

אביה של בילבי הוא רב החובל אפרים גרב-ברך, ממנו ירשה את חוזקה הרב. הוא היחיד בעולם המסוגל להתמודד עמה בתחרות של כוח. הוא רכש את וילה וילקולה על מנת שיהיה לבילבי בית לגור בו, בעודו מפליג בימים עם ספינתו. על אף שבילבי היא גם מלח מעולה, היא הסכימה לגור בבית, ולא לחיות חיי יורדת ים, לאחר שאביה אבד בים. בילבי האמינה תמיד כי הוא עדיין חי, כי נסחף לאי בודד, ושם נהיה למלכם של הילידים, וכי יום יבוא והשניים ייפגשו.

בספרי ההמשך מסתבר כי אכן, אביה של בילבי נסחף לאי בודד, ושם הפך ל"צ'יף הלבן השמן" ומלך על הילידים. הוא שב לשבדיה על מנת להביא עמו את בילבי אל הים הדרומי, אך היא גילתה שהיא קשורה לבית ולידידיה החדשים טומי ואניקה, והחליטה להישאר ולגור בבית, על אף שלעתים היא מפליגה בחברת ידידיה ואביה בספינתו של האב.

נסיבות כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא ספרה הראשון של לינדגרן. לפני פרסום הספר עבדה כקצרנית בסטוקהולם, וזאת לאחר שגדלה בחווה באזור הכפרי של שבדיה. כתיבת הספר החלה כשבתה של לינדגרן, קארין, ביקשה ממנה, בשנת 1941, שתספר לה על "פיפי גרב-ברך", כששכבה חולה בדלקת ריאות[3]. לינדגרן החלה לספר סיפורים על הדמות הדמיונית שהמציאה בתהּ, וראתה כי תגובות הילדה וחבריה, להם סופר הסיפור, היא חיובית, והחליטה לנסות ולהוציאו לאור. בשנת 1944 העלתה את הסיפור על הכתב ושלחה אותו לאחד המוציאים לאור הגדולים בשבדיה, בונייר. לאחר זמן מה שב אליה הספר בדואר בלוויית מכתב דחייה סטנדרטי. לינדגרן לא אמרה נואש. לאחר שסיפור נוסף שכתבה זכה בפרס שני בתחרות ספרותית שארגן מוציא לאור בשם ראבן וסיוגרן (Rabén & Sjögren), ערכה מחדש את הספר, קיצצה ממנו קטעים, ושבה ושלחה אותו לתחרות בשנה שלאחר מכן (1945). הספר זכה במקום הראשון, יצא לאור בהוצאת ראבן וסיוגרן והיה להצלחה מיידית.‏[4]

ניתוח ספרותי וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בובה בדמותה של בילבי.

בילבי שבתה את לבם של ילדים בזכות עצמאותה והרפתקנותה. היא ממשיכה בכך מסורת של ספרי ילדים המציגים דמות חיובית של יתום עצמאי, מוטיב ספרותי המאפשר לסופר כתיבת עלילה שבה הילד משוחרר ממגבלות עולם המבוגרים ומהמציאות הרגילה.

בילבי היא ילדה חופשית, משוחררת ממשמעת וממחויבות, החיה חיים עצמאיים מבלי שאיש יאמר לה מה לעשות. בכך היא מסמלת את תשוקתו הטבעית של הילד לעוצמה ולשליטה בעולם הסובב אותו. בילבי, בעלת המשאבים הכספיים הבלתי מוגבלים והכוח הפיזי הרב, היא התגשמות החלום הילדותי. היא אינה מודל לחיקוי, אלא הימלטות דמיונית מהכבלים והמגבלות שבעולמו של הילד.‏[4] משמעות רבה יש לעובדה שניצחונותיה של בילבי, הילדה, הם לרוב על דמויות גבריות חזקות‏[5].

בילבי הושוותה לדמויות יתומים אחרים, שהופיעו בספרות הילדים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כגון אן שרלי, גיבורת "האסופית", או ג'רושה אבוט, הגיבורה של "אבא ארך רגליים". בניגוד להן בילבי מורדת בסמכות, אינה מקבלת את חוקי החברה, וגאה בהופעתה החיצונית יוצאת הדופן.‏[1] היא הושוותה פעמים רבות לגיבורים אהובים אחרים בספרות הילדים כפיטר פן או תום סויר, אך לעתים קרובות היא מושווית לאליס, גיבורת "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". כאליס, היא אדם המגיע לעולם זר ומוזר לו, ועליו ללמוד את כלליו. אך בניגוד לאליס הקונפורמיסטית והמחונכת, המגיעה לעולם שכלליו כאוטיים, מביאה בילבי התנהגות כאוטית לעולם השואף לסדר. בכך, למעשה, בילבי היא אליס במהופך.‏[4]

עם הופעתו בדפוס התקבל הספר בהתלהבות על ידי המבקרים המובילים בשבדיה. הספר נמכר במהדורות רבות, ובסמוך להופעתו הוקרא ברדיו והומחז. ב-1946 אף קיבלה לינדגרן פרס מטעם העיתון החשוב "סבנסקה דאגלבדט". באוגוסט 1946 נשמע קול בודד של מבקר חשוב בשם פרופסור יוהאן לדנקוויסט, שכתב בעיתון אפטונבלאדט כי הספר הוא מגעיל, לא טבעי ופוגעני, ואין לחשוף אליו ילדים. הביקורת זכתה לפרסום רב בדיוק בעת שהספר השני יצא לאור. אך לאחר צאת הספר השלישי הוכרע הוויכוח, וסדרת הספרים התקבלה כיצירת מופת בתחום ספרות הילדים.‏[4]

הספרים שנכתבו והצלחתם המסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדגרן כתבה בשנות ה-40 שלושה ספרי "בילבי", המהווים את הבסיס לסדרה. ספרים אלו אוירו בידי המאיירת אינגריד ואנג ניימן שאיוריה הפכו למזוהים עם הסדרה:

  • "בילבי גרב-ברך" (Pippi Långstrump), ‏1945
  • "בילבי גרב-ברך מפליגה" (Pippi Långstrump går ombord) ‏ 1946
  • "בילבי גרב-ברך בים הדרומי" (Pippi Långstrump i Söderhavet) ‏ 1948

במהלך השנים יצאו ספרי תמונות רבים של בילבי, המבוססים לרוב על שלושת הספרים הראשונים, ומיועדים לקהל קוראים צעיר מאוד. ספר חדש, בשם "בילבי גרב-ברך ושוד עץ חג המולד" (Pippi Långstrump har julgransplundring) המיועד לקוראים בני 6 - 9 הנמצאים בראשית הקריאה, יצא לאור בשנת 1979.

הספרים תורגמו ליותר מ-60 שפות, ובהן עברית.‏[6] נתונים שמסר המו"ל הגרמני של הספרים, בשנת 1988, מעלים כי הספרים נמכרו עד לשנה זו ב-4 מיליון עותקים בגרמניה ובלמעלה מ-40 מיליון בעולם כולו.‏[1] בשנים שחלפו מאז לא דעכה הפעילות המו"לית סביב הספרים, והם ממשיכים להיות מופצים בשפות רבות. מהדורה חדשה, שבה החליפו ציוריה של המאיירת לורן צ'יילד את ציוריה ה"קלאסיים" של ואנג ניימן, יצאה לאור באנגלית בשנת 2007, ולאחר מכן יצאה לאור בשפות שונות נוספות, ובהן בעברית בשנת 2009.

תרגומי הספרים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הגרסה המקוצרת של הספר, "מי מכיר את בילבי בת-גרב?" בהוצאה העברית. האיור מאת אינגריד ואנג ניימן.

הספר הראשון בסדרת "בילבי" תורגם מספר פעמים לעברית, כאשר התרגום הראשון, משנת 1956 של אביבה חיים, בו כונתה הגיבורה "גילגי", כלל אף מספר פרקים מספרי ההמשך, "בילבי עולה על הסיפון" ו"בילבי בים הדרומי".‏[6] ספרי "בילבי" שיצאו בשנות ה-70 היו למעשה קטעים מהספר הראשון, שפורק לכמה ספרים קטנים‏[7]. תרגומה של דנה כספי משנת 2009 הוא תרגום מלא ורציף של הספר הראשון בסדרה, ללא השמטות או תוספות. תרגום זה לווה באיוריה של לורן צ'יילד, שהחליפו את איוריה הקלאסיים של אינגריד ואנג ניימן שליוו את הספרים הקודמים.

להלן רשימת התרגומים השונים לעברית של ספרי אסטריד לינדגרן העוסקים בבילבי:

בטלוויזיה, בקולנוע, בתיאטרון וברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה של לינדרגן עובדו לסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מחזות ותסכיתי רדיו.

הסרט "בילבי גרב-ברך" משנת 1949[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 צילם הבמאי השבדי פר גונוואל גרסה לסיפורה של בילבי, בה כיכבה ויוויקה סרלשיוס בת ה-26 כבילבי. הסרט כמעט שאינו מוצג בשבדיה, אם בשל הסתייגותה של לינדגרן ממנו, שכן גונוואל מצא לנכון להוסיף סצינות שלא היו במקור הספרותי, ואם בשל סצינות הנתפסות כגזעניות, למשל הסצנה בה מגיע אביה של בילבי מאי הילידים, ועמו ילידים כהי עור‏[8].

בול דואר גרמני המציג את אינגר נילסון בתפקיד בילבי בסדרה משנת 1969

הסדרה "בילבי" משנת 1969[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 החל שידורה של סדרת טלוויזיה העוסקת בעלילותיה של בילבי. לינדגרן, שלא הייתה מרוצה מהתסריט של הסרט מ-1949, כתבה בעצמה את התסריט, ונעזרה בבמאי אולה הלבום, שעיבד בעבר סיפורים רבים של לינדגרן למסך. ההפקה הייתה גרמנית-שבדית משותפת, וחלק מהשחקנים הם גרמנים. בתפקיד הראשי הופיעה השחקנית אינגר נילסון המזוהה עם תפקיד זה, והייתה בת 10 בעת שהחלו צילומי הסדרה.

לאחר סיום שידור הסדרה היא נערכה מחדש והוצגה בקולנוע בארבעה סרטים, שמהווים חיבור של סצינות מהסדרה עצמה:

  • "בילבי גרב-ברך" (Pippi Långstrump) ‏1969
  • "הנה באה בילבי גרב-ברך" (Här kommer Pippi Långstrump) ‏ 1969
  • "בילבי גרב-ברך מפליגה בשבעת הימים" (Pippi Långstrump på de sju haven) ‏ 1970
  • "במנוסה עם בילבי גרב-ברך" (På rymmen med Pippi Långstrump) ‏ 1970

ב-1973 שודרו פרקי הסדרה בטלוויזיה הישראלית. הסדרה שודרה בשעה המיועדת לילדים, כשהיא מדובבת, דבר שלא היה מקובל באותה התקופה, שבה שודרו סדרות ילדים זרות כשהן מלוות בכתוביות. את שיר הפתיחה "אני בילבי לא-כלום, אני מקפצת הופה היי" שרה שולה חן. את בילבי דיבבה נורית לפקוביץ-אמיר, וכן השתתפה כמדבבת שפרירה זכאי. הסדרה זכתה לפופולריות רבה.

עיבודים נוספים למסך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי בילבי הומחזו והועלו על הבמה כמעט מהיום בו נכתבו. בישראל עלו מספר הפקות, ובין היתר הפקה של "תיאטרון פילפלון ירוק" בשנת 1963 בשם "גילגי", בכיכובה של רינה נתן בת ה-11‏[9], וגרסה שעלתה בחנוכה 2005 בהפקת ציפי מייזלר ובכיכובה של דנה דבורין.

תסכיתי רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60, בין 1961 ל-1967, שידר קול ישראל מספר תסכיתים על פי הספר "גילגי", ובין היתר שודרו התסכיתים במסגרת "התוכנית לאם ולילד" שהייתה פופולרית מאוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Eva-Maria Metcalf, "Tall Tale and Spectacle in pippi Longstocking", children's Literature Association Quarterly, vol. 15, No. 3, Fall 1990, pp. 130 - 135
  2. ^ 2.0 2.1 דורון חלוץ, בילבי בת 60 והיא עדיין גיבורת תרבות, פמיניסטית בועטת ומוזה אומנותית, באתר הארץ, 20 במרץ 2009
  3. ^ אחרית דבר לספר בילבי גרב-ברך, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2009
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Ulla Lindquist, "The child of the century: The phenomenon of Pippi Longstocking and its premises", The lion and the Unicorn, vol. 13, No.2, Dec 1989, pp. 97 - 102.
  5. ^ Laura Hoffeld, "Pippi Longstocking: The Comedy of the Natural Girl, The Lion and the Unicorn. Vol. 1 No. 1 1977 pp. 47 - 53
  6. ^ 6.0 6.1 יעל דרג'ינג'ית אמיתית, באתר הארץ, 1 באפריל 2009
  7. ^ לינדגרן אסטריד באתר הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר
  8. ^ Christine Holmund, "Pippi and her pals", Cinema Journal, vol. 42 No. 2 (Winter 2003) pp. 3 - 24.
  9. ^ ממטולה עד אילת, מעריב, 4 באוקטובר 1963
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg