בילי איידול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בילי איידול
BillyIdolFist.jpg
בילי איידול בשנת 2003
מידע כללי
שם לידה ויליאם מייקל אלברט ברוד
תאריך לידה 30 בנובמבר 1955
מקום לידה סטאנמור, מידלסקס, אנגליה
שנות פעילות 1972 - היום
סוגה פאנק רוק, הארד רוק, גל חדש, פוסט-פאנק
כלי נגינה גיטרה, גיטרה בס
חברת תקליטים Chrysalis Records, EMI, Sanctuary Records
שיתופי פעולה בולטים Generation X
אתר אינטרנט האתר הרשמי

ויליאם מייקל אלברט ברודאנגלית: William Michael Albert Broad; נולד ב-30 בנובמבר 1955), הידוע יותר בשם הבמה שלו בילי איידול (Billy Idol), הוא מוזיקאי רוק אנגלי, שזכה להכרה לראשונה בעידן הפאנק רוק כחבר בלהקת "Generation X". לאחר מכן נהנה מקריירת סולו מצליחה, שלוותה במספר וידאו קליפים מסוגננים, שהפכו אותו לאחד מהכוכבים הראשונים שהצמיח ערוץ MTV.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות ו-"Generation X"[עריכת קוד מקור | עריכה]

איידול נולד בסטאנמור, מידלסקס. ב-1958, כשהיה בן שנתיים, היגרו הוריו לארצות הברית ועברו להתגורר בלונג איילנד. ארבע שנים מאוחר יותר חזרה המשפחה לאנגליה, כשבפרק זמן זה נולדה ג'יין, אחותו של איידול. ב-1971 עברה המשפחה להתגורר בברומלי, פרבר גדול של לונדון. איידול למד בבית ספר תיכון לבנים בלבד. באוקטובר 1975 החל ללמוד באוניברסיטת סאסקס, אך הפסיק את לימודיו בתום שנת הלימודים הראשונה. לאחר מכן הצטרף לחבורת מעריצים של להקת "הסקס פיסטולס", שנדדה עם הלהקה וליוותה אותה בהופעותיה ברחבי אנגליה.

ב-1976 הוא הצטרף ללהקת הפאנק רוק "סוזי והבנשיז" (עוד לפני שהלהקה החליטה לקרוא לעצמה בשם זה), אך עזב אותה לאחר זמן קצר וב-1977 הצטרף ללהקת הפאנק רוק "צ'לסי", כגיטריסט הלהקה. איידול וחברו ללהקה טוני ג'יימס פרשו ממנה והקימו את להקת הפאנק רוק "Generation X", כשאיידול עובר מתפקיד הגיטריסט לקדמת הבמה כסולן הלהקה. "Generation X" הייתה אחת מלהקות הפאנק הראשונות שהופיעו בתוכנית הפופולארית של ה-BBC "טופ אוף דה פופס". בניגוד ללהקות פאנק אחרות שפעלו באותה תקופה, הלהקה הושפעה גם מסגנון הפופ הבריטי של אמצע שנות השישים. הלהקה הייתה חתומה בחברת התקליטים "Chrysalis Records", והספיקה להוציא שלושה אלבומים עד לפירוקה ב-1981.

לאחר פירוק הלהקה, איידול עבר להתגורר בניו יורק והחל לפתח קריירת סולו. אלבום הבכורה שלו, שנשא את שמו, יצא ביולי 1982 והגיע ברבות השנים למעמד של אלבום זהב בארצות הברית ושל אלבום פלטינה בקנדה. הוידאו קליפים לסינגלים "Dancing with Myself" ו-"White Wedding" זכו להצלחה והוקרנו פעמים רבות בערוץ MTV, שהיה אז בראשית ימיו.

האלבום "Rebel Yell" וההצלחה בקריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הסולו השני של איידול, "Rebel Yell", שיצא בנובמבר 1983, זכה להצלחה מסחרית, במיוחד בארצות הברית ובקנדה, וביסס את מעמדו ככוכב רוק. בארצות הברית מכר האלבום כ-2 מיליון עותקים, והגיע למעמד של אלבום פלטינה כפולה. הסינגל המצליח ביותר מתוך האלבום היה "Eyes Without a Face", שיצא ביוני 1984 והגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים האמריקאי. שירים מתוך האלבום הופיעו בסרט "ביג" מ-1988 בכיכובו של טום הנקס.

בספטמבר 1986 יצא האלבום "Whiplash Smile", שכלל את הסינגלים "To Be A Lover", ‏"Sweet Sixteen" ו-"Don't Need a Gun". ‏"To Be A Lover" היה הסינגל המצליח ביותר מתוך האלבום והגיע למקום ה-6 במצעד האמריקאי. בארצות הברית האלבום מכר כמיליון עותקים והגיע למעמד של אלבום פלטינה, בבריטניה האלבום מכר כ-100,000 עותקים והגיע למעמד של אלבום זהב. האלבום הגיע ל"עשרת הגדולים" גם במצעדים של קנדה, גרמניה, ניו זילנד, שווייץ ושבדיה.

ב-1987 יצא אלבום רמיקסים בשם "Vital Idol", שזכה להצלחה מסחרית רבה והגיע למעמד של אלבום פלטינה בבריטניה, בארצות הברית ובקנדה. באלבום נכללה גרסת כיסוי בהופעה חיה לשירו של טומי ג'יימס "Mony Mony", שיצאה כסינגל שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי.

ב-1989 הופיע איידול על הבמה ביחד עם להקת The Who בתפקיד בן הדוד קווין באופרת הרוק "Tommy". ההופעה צולמה ושודרה כספיישל של HBO, ולאחר מכן יצאה גם בקלטות וידאו וב-DVD.

ב-6 בפברואר 1990 היה איידול מעורב בתאונת אופנוע קשה בהוליווד, שכמעט וגרמה לו לאבד רגל. האופנוע שבו נהג התנגש במכונית, לאחר שלא עצר בתמרור עצור. זמן קצר לפני התאונה, הבמאי ג'יימס קמרון בחר בו לגלם את דמותו של T-1000 בסרט "שליחות קטלנית 2: יום הדין", אך פציעתו בתאונה מנעה ממנו בסופו של דבר לגלם את התפקיד.

אלבום האולפן הרביעי של איידול, "Charmed Life", יצא במאי 1990. פציעתו הקשתה עליו להשתתף בקידום המכירות של האלבום ולהצטלם לווידאו קליפים. הסינגל המצליח ביותר מתוך האלבום היה "Cradle of Love", שהגיע למקום השני במצעד האמריקאי. בשל פציעתו, איידול צולם לווידאו קליפ של השיר רק מהמותניים ומעלה. הווידאו קליפ, שבוים על ידי דייוויד פינצ'ר, קיבל הקרנות רבות ב-MTV, וזכה בפרס הווידאו קליפ הטוב ביותר הן בטקס פרסי המוזיקה של MTV והן בטקס פרסי המוזיקה הבריטית.

איידול השתתף בהופעת קמע בתפקיד עצמו בסרטו של אדם סנדלר "זמר החתונות" ב-1998, וכמו כן היה לו תפקיד קטן בסרטו של אוליבר סטון "הדלתות" ב-1991.

המשבר וההתחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1993 הוציא איידול את אלבום הקונספט "Cyberpunk". האלבום נחשב לניסויי והוקלט באולפן ביתי תוך שימוש במחשב מקינטוש, דבר שנחשב באותו זמן כקונספט חדשני. איידול הקליט את האלבום ביחד עם הגיטריסט מארק יונגר-סמית' והמפיק רובין הנקוק. למהדורה המיוחדת של האלבום צורף תקליטון שהכיל שומר מסך. היה זה האלבום הראשון שבו צוינה כתובת הדואר האלקטרוני של האמן על גבי העטיפה. האלבום זכה לביקורות שליליות, ומבקרי המוזיקה האשימו את איידול ביומרנות ובניסיון נואש להישאר מעודכן בטרנדים החדשים. גם מבחינה מסחרית האלבום לא זכה להצלחה, בניגוד לאלבומיו הקודמים. לאחר כישלון האלבום, חלפו 12 שנים עד שאיידול הוציא את אלבומו הבא.

איידול בהופעה בהולנד בשנת 2010

באפריל 2001 הוקדש לאיידול פרק בסדרה הדוקומנטרית המצליחה של ערוץ VH-1, ‏"Behind the Music", ומספר ימים לאחר מכן שודרה באותו ערוץ הופעה שלו במסגרת התוכנית "Storytellers". בעקבות שידור התוכניות יצא איידול לסיבוב הופעות אקוסטיות, במהלכו החל לשלב גם חומרים חדשים. באותה שנה יצא גם אלבום האוסף "Greatest Hits", שזכה להצלחה מסחרית ובארצות הברית אף הגיע למעמד של אלבום פלטינה. באלבום נכללה גרסת כיסוי ללהיט "(Don't You (Forget About Me", שנכתב במקור עבור איידול, אך לאחר שזה סירב להקליט אותו בוצע על ידי להקת "Simple Minds" ב-1985.

האלבום "Devil's Playground" והמשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Devil's Playground", אלבום האולפן השישי של איידול, יצא במרץ 2005, כ-12 שנים לאחר אלבום האולפן הקודם שלו. האלבום הגיע למקום ה-46 במצעד האלבומים האמריקאי ולמקום ה-15 במצעד האלבומים הגרמני. באלבום נכללה גרסת כיסוי לשיר "Plastic Jesus".

ב-2008 הוציא אלבום אוסף נוסף, "The Very Best of Billy Idol: Idolize Yourself", שכלל 16 מלהיטיו הגדולים, ובנוסף שני שירים חדשים: "John Wayne" ו-"New Future Weapon". שיר חדש נוסף, "Fractured", זמין להורדה רק בגרסה המקוונת של האלבום. לאחר הוצאת האלבום הוא יצא למסע הופעות עולמי משותף עם "דף לפרד".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איידול היה מועמד לפרס גראמי שלוש פעמים בקטגוריית זמר הרוק הטוב ביותר - בשנים 1985, 1987 ו-1991 - אך לא זכה בפרס.

ב-1991 זכה בפרס המוזיקה הבריטית בקטגוריית הוידאו קליפ הבריטי הטוב ביותר, עבור הווידאו קליפ לשיר "Cradle of Love".

היה מועמד תשע פעמים לפרסי המוזיקה של MTV, וב-1990 זכה בפרס בקטגוריית הווידאו קליפ הטוב ביותר מתוך סרט קולנוע, עבור הווידאו קליפ לשיר "Cradle of Love".

דיסקוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן עם Generation X‏[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978 - Generation X (מקום 29 במצעד האלבומים הבריטי)
  • 1979 - Valley of the Dolls (מקום 51 במצעד האלבומים הבריטי)
  • 1979 - Sweet Revenge (הוקלט ב-1979 אך יצא לראשונה רק ב-1998)
  • 1981 - Kiss Me Deadly

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם האלבום מיקום שיא במצעדים הערות
בריטניה ארצות הברית
1982 Billy Idol - 45 ארצות הברית - אלבום זהב
קנדה - אלבום פלטינה
1983 Rebel Yell 36 6 בריטניה - אלבום כסף
ארצות הברית - אלבום פלטינה X‏ 2
קנדה - אלבום פלטינה X‏ 5
1986 Whiplash Smile 8 6 בריטניה - אלבום זהב
ארצות הברית - אלבום פלטינה
קנדה - אלבום פלטינה X‏ 3
1990 Charmed Life 15 11 בריטניה - אלבום זהב
ארצות הברית - אלבום פלטינה
קנדה - אלבום פלטינה
1993 Cyberpunk 20 48
2005 Devil's Playground 78 46
2006 Happy Holidays - - אלבום שירי חג המולד

אלבומי אוסף והופעה חיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם האלבום מיקום שיא במצעדים הערות
בריטניה ארצות הברית
1985 Vital Idol (מהדורה בינלאומית) 7 - אלבום אוסף
בריטניה - אלבום פלטינה
1987 Vital Idol (מהדורת ארצות הברית) 41 10 אלבום אוסף
ארצות הברית - אלבום פלטינה
קנדה - אלבום פלטינה X‏ 4
1988 Idol Songs: 11 of the Best 2 - אלבום אוסף
בריטניה - אלבום פלטינה
פינלנד - אלבום פלטינה
2001 Greatest Hits 171 74 אלבום אוסף
ארצות הברית - אלבום פלטינה
פינלנד - אלבום זהב
2002 VH1 Storytellers - - אלבום הופעה חיה
מקום 14 במצעד הגרמני

סינגלים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסינגל מיקום שיא במצעדים
בריטניה ארצות הברית
1983 Dancing with Myself - -
1984 Eyes Without a Face 18 4
1985 White Wedding 6 -
1985 Rebel Yell 6 -
1986 To Be a Lover 22 6
1987 Don't Need a Gun 26 37
1987 Sweet Sixteen 17 20
1987 (Mony Mony (live 7 1
1988 Hot in the City 13 48
1990 Cradle of Love 34 2

"—" מסמל סינגל שלא דורג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]