בילי אליוט - המחזמר
 | |
| כרזת המחזמר בווסט-אנד | |
| מילות השירים |
לי הול  |
|---|---|
| מבוסס על | סרט הקולנוע "בילי אליוט" מאת לי הול |
| ליברטיסט | לי הול |
| מוזיקה | אלטון ג'ון |
| מקום ההתרחשות | מחוז דרהאם |
| תקופת ההתרחשות | 1984-1985 |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| סוגה | מחזמר |
| הצגת בכורה | 2005–2016 |
| מספר מערכות | 2 |
| שפה | אנגלית |
| פרסים | 10 פרסי טוני, 10 פרסי שולחן הכתיבה, 4 פרסי לורנס אוליבייה |
|
billyelliotthemusical | |
  | |
בילי אליוט – המחזמר (באנגלית: Billy Elliot the Musical) הוא מחזמר בריטי המבוסס על סרט הקולנוע "בילי אליוט". המוזיקה נכתבה על ידי אלטון ג'ון, והמחזה והשירים נכתבו על ידי לי הול, שגם כתב את התסריט לסרט. העלילה סובבת סביב בילי, נער הממיר את כפפות האגרוף בנעלי בלט. סיפור מאבקו האישי והגשמתו באים על רקע מאבקי משפחתו וקהילתו במסגרת שביתת הכורים 1984–1985 במחוז דרהאם, בצפון-מזרח אנגליה. המחזמר משלב יחד קטעי ריקוד, מוזיקה, תפאורות מתחלפות ווידאו קליפים על מנת להמחיש את רצונותיו של בילי אל מול שביתת הכורים. התסריט של הול הושפע מהרומן של ארצ'יבלד ג'וזף קרונין מ-1935 "הכוכבים מסתכלים למטה", המדבר על שביתת כורים. שיר הפתיחה של המחזמר מהווה מחווה לקרונין[1].
המחזמר הועלה לראשונה בווסט אנד בלונדון בשנת 2005, היה מועמד לתשעה פרסי לורנס אוליבייה וזכה בארבעה (כולל למחזמר החדש) וסיים את הצגותיו בלונדון ב-2016, עם כניסתו של תיאטרון "ארמון ויקטוריה" להליך שיפוץ. ההצלחה הביאה להפקות באוסטרליה, ברודוויי, טורונטו, שיקגו, ברזיל ובמקומות אחרים. בניו יורק הוא רץ במשך 1,312 הופעות וזכה בעשרה פרסי טוני ועשרה פרסי שולחן הכתיבה, ובכלל זה, בשני המקרים, כמחזמר הטוב ביותר. בישראל הוא עלה לראשונה בקיץ 2016 בתרגומו של אלי ביז'אווי, בבימויו של אלדר גרויסמן, בניהולו המוזיקלי של בן זיידמן ובכיכובם של שון זילברשטיין וארנון הרינג בתפקיד בילי, אבי קושניר, דפנה דקל, אושרי כהן ודינה דורון[2].
המחזמר זכה לביקורות חיוביות: צ'ארלס ספנסר מדיילי טלגרף קרא לו "המחזמר הבריטי הטוב ביותר שראיתי אי פעם" והדיילי מייל חשב שהוא "יצירת מופת תיאטרלית"[3].
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה I[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחוז דרהאם, שביתת כורי הפחם רק החלה. בילי, נער יתום מאם בן 11, נדרש להישאר לאחר שיעור האגרוף שלו, מוצא את דרכו לשיעור בלט המנוהל על ידי גברת וילקינסון ונמשך לקסם הריקוד. הסוד נשמר בתחילה בקלות, כשהאדם היחיד שנמצא בביתו היא סבתו. היא חושפת את מערכת היחסים האלימה שהייתה לה עם בעלה המנוח, ואת העובדה שגם היא אוהבת לרקוד.
בעוד אחיו, אביו ושכניו נמצאים בשביתה ומתנגשים במהומות עם המשטרה, בילי ממשיך לקחת שיעורי ריקוד, כשהוא שומר על כך בסוד ממשפחתו, וממיר את המציאות האלימה של השביתה בבלט הרגוע.
בסופו של דבר, מר אליוט מגלה את בילי בשיעור הבלט ואוסר עליו בכעס להשתתף בשיעורים. גברת וילקינסון, שמכירה בכישרונו של בילי, מציעה לו להיבחן לבית הספר המלכותי לבלט בלונדון. כדי להתכונן לאודישן, היא נותנת לו שיעורים פרטיים ללא תשלום. בילי לא בטוח שזה מה שהוא רוצה לעשות ומבקר את חברו הטוב מייקל. הוא מוצא את מייקל לובש שמלה. מייקל משכנע את בילי שיהיה כיף להתלבש בבגדי נשים וכי עליהם להתעלם מהעכבות המגבילות של קהילתם (בני מעמד הפועלים הבריטי).
בילי מגיע לשיעור הפרטי הראשון שלו ומביא עמו את הדברים כדי לערוך ריקוד מיוחד לאודישן. הוא מתחיל ללמוד ומדביק בהתלהבות את גברת וילקינסון בזמן שהוא מפתח ביצוע מרשים לאודישן שלו. דבי, בתה של הגברת ווילקינסון, מנסה להרתיע את בילי מכיוון שהיא מאוהבת בו. בינתיים, אביו של בילי ואחיו טוני עוסקים בקרבות יומיומיים עם המשטרה, במהומות שלעיתים קרובות עקובות מדם. הם נאבקים כדי לפרנס את המשפחה בדוחק רב באמצעות תשלומי האיגוד, משימה קשה שנמשכת קרוב לשנה.
כאשר יום האודישן בבית הספר לבלט המלכותי מגיע, המשטרה נכנסת לעיירה וטוני נפגע על ידה. מכיוון שבילי לא הגיע לאולם על מנת לנסוע לאודישן, גברת וילקינסון הולכת לבית משפחת אליוט. בני משפחתו של בילי וחלק מחברי הקהילה מתאספים. היא נאלצת לחשוף שהיא מלמדת את בילי בלט כהכנה ליום הזה. ידיעה זו מרגיזה את אביו של בילי ופורץ ויכוח בין טוני לבין הגברת וילקינסון, שבסופו מנסה טוני לכפות על בילי לרקוד על השולחן לעיני כולם. כשהמשטרה מגיעה וכולם בורחים, בילי אומר לאביו כי אמו הייתה נותנת לו לרקוד, אך אביו מסרב לקבל זאת, ואומר לו: "אמא שלך מתה!". בילי זועם ויוצא לרקוד ברחוב על רקע המהומות והשוטרים. במשך קרוב לשנה הוא נשאר רחוק מכל דבר הקשור לבלט.
מערכה II[עריכת קוד מקור | עריכה]
במופע חג המולד השנתי של הכורים שישה חודשים מאוחר יותר, הם מחקים באופן נלעג את ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, שנתפסת כיריבת כורי הפחם. אביו של בילי משתכר ושר שיר עממי ישן שמעורר אצלו זכרונות מאשתו המנוחה, והאיש המאופק הזה יוצא החוצה בדמעות. מייקל נשאר לבד עם בילי במרכז הקהילתי ומגלה לו שיש לו רגשות כלפיו, אולם בילי מסביר לחברו כי העובדה שהוא אוהב בלט לא אומרת שהוא הומו, ובתגובה, מייקל נותן לו נשיקה על הלחי. מייקל מנסה להראות לבילי כמה ריקודים, אך בילי עצוב ואומר לו פשוט לעזוב.
מייקל יוצא, אבל משאיר נגן מוזיקה. בילי, בפעם הראשונה מאז אותו היום המר של האודישן, מרגיש רצון לרקוד ומבצע את "אגם הברבורים" תוך כדי חלום להיות רקדן בוגר. הוא רק לא שם לב שאביו מגיע ורואה אותו רוקד. אביו הנרגש הולך לביתה של גברת וילקינסון לדון בסיכוייו של בילי כרקדן. היא מאשרת את הכישרון של בילי, אבל לא בטוחה לגבי סיכוייו להתקבל לבית הספר המלכותי לבלט. גברת וילקינסון מציעה לעזור לשלם עבור הנסיעה לאודישן בלונדון, אך מר אליוט מסרב. הוא זונח את גאוות מעמד הפועלים שלו ואת עתידו המקצועי לטובת בנו.
מר אליוט מחליט שהדרך היחידה לעזור לבילי היא לחזור לעבודה. כאשר טוני רואה את אביו מפר שביתה, הוא מתרתח ושניהם מתווכחים מה חשוב יותר: אחדות הכורים או לעזור לבילי להגשים את חלומו. הוויכוח אף מגיע למכות ובילי נפגע בטעות. אחד הכורים נוזף בהם ואומר כי הדבר החשוב ביותר הוא הדאגה לילד. אחד אחד, נותנים הכורים כסף כדי לעזור לשלם עבור הנסיעה לאודישן, אבל לבילי אין עדיין מספיק כסף לנסיעה ללונדון. מפר-שביתה מגיע ומציע לו מאות פאונד. טוני זועם ומנסה לדחות את תרומתו, אך אף אחד אחר לא תומך בו. כעת, חסר תקווה, טוני מהרהר אם יש עוד טעם להילחם על משהו בחיים, ויוצא.
בילי ואביו מגיעים לבית הספר המלכותי לבלט לצורך אודישן. בעוד מר אליוט מחכה בחוץ, לונדוני מהמעמד הגבוה מדגיש את הניגוד בין אליוט לבין משפחותיהם של המועמדים האחרים. מר אליוט פוגש רקדן בעל מבטא צפוני כבד, שמתוודה שאביו אינו תומך בקריירת הבלט שלו. הוא מייעץ באופן ברור למר אליוט לעמוד מאחורי בנו. בילי עצבני ומסיים את האודישן בתחושת נרפות שהוא לא עשה אותו טוב. בעודו אורז את חפציו, הוא מאפשר לרגש לגבור עליו ומכה מתמודד אחר שניסה לנחם אותו. ועדת האודישן מזכירה לבילי את התקנים המחמירים של בית הספר. הם קיבלו מכתב נלהב מגברת וילקינסון המסביר את הרקע ואת מצבו של בילי, ומבקשים ממנו לתאר איך הוא מרגיש כשהוא רוקד. בילי מגיב בהצהרה מעומק הלב המבהירה את תשוקתו לריקוד.
בחזרה לדרהאם, משפחת אליוט מנסה לשרוד, אך הזמנים קשים והכורים מפעילים בית תמחוי כדי להבטיח תזונה לכולם. בסופו של דבר, בילי מקבל מכתב מבית הספר לבלט. המום ומפוחד מהידיעה שהוא עשוי להתבשר על סיום החיים שהוא מכיר, הוא מודיע למשפחתו שלא התקבל. טוני מרים את המכתב מפח האשפה ומגלה שאחיו כן התקבל. במקביל, איגוד הכורים נכנע והפסיד את השביתה. בילי מבקר את גברת וילקינסון בשיעור הריקוד שלה על מנת להודות לה על כל מה שעשתה עבורו. בתה דבי עצובה על כך שבילי מוכרח לעזוב.
בילי אורז את חפציו לנסיעה לבית הספר לבלט, ונפרד מהכורים המובטלים שחוזרים בצער לעבודה. הוא אומר שלום גם לאמו המתה, שלעיתים קרובות מבקרת אותו בדמיונו. מייקל מגיע להיפרד ובילי נותן לו נשיקה על הלחי, לוקח את המזוודה שלו ויוצא. לאחר מכן, כל צוות השחקנים יוצא לבמה וקורא לבילי לחזור כדי לחגוג את העתיד המזהיר שמצפה לו.
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מערכה | מס' | שם השיר במקור | שם השיר בתרגום לעברית | ביצוע |
|---|---|---|---|---|
| מערכה ראשונה |
1 | The Stars Look Down | מחר אחר | הלהקה |
| 2 | Shine | לזהור | בנות הבלט, גברת וילקינסון, ברני | |
| 3 | Grandma's Song | שירה של הסבתא | סבתא של בילי | |
| 4 | Solidarity | כמו אגרוף ברזל | בנות הבלט, בילי, גברת וילקינסון, כורים, שוטרים | |
| 5 | Expressing Yourself | חופשי להיות עצמי | בילי, מייקל, אנסמבל | |
| 6 | (Mum's Letter) The Letter | המכתב (המכתב של אמא) | גברת וילקינסון, אמא, בילי | |
| 7 | Born to Boogie | רק לרקוד | גברת וילקינסון, בילי, ברני | |
| 8 | Angry Dance | ריקוד הזעם | בילי, בני האנסמבל | |
| מערכה שנייה |
1 | Merry Christmas, Maggie Thatcher | חג מולד שמח, מגי תאצ'ר | טוני, בליינים |
| 2 | Deep Into the Ground | עמוק באדמה | ג'קי | |
| 3 | Swan Lake | אגם הברבורים | בילי הנער, בילי המבוגר | |
| 4 | He Could Be a Star | הוא יכול להיות כוכב | ג'קי, טוני | |
| 5 | Electricity | כלום לא מחזיק אותי | בילי | |
| 6 | Once We Were Kings | ארוכה היא הדרך אל האור | אנסמבל | |
| 7 | (Billy's Reply) The Letter | המכתב (תגובתו של בילי) | אמא, בילי | |
| 8 | Finale | פינאלה | להקה |
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הדמות | אודות הדמות | משתתפים בולטים בלונדון/ניו יורק | משתתפי המחזמר המצולם (2014) (אנ') | משתתפי המחזמר בישראל 2016-17 |
|---|---|---|---|---|
| בילי אליוט | ילד בן 11 שחולם להיות רקדן בלט | טום הולנד דין צ'ארלס צ'פמן ג'וזפה באוסיליו |
אליוט האנה | ארנון הרינג שון גרנות-זילברשטיין |
| גברת וילקינסון | המורה לבלט של בילי | היידן גווין | רותי הנשל (אנ') | דפנה דקל |
| ג'קי | אביו של בילי, אלמן כבן 40, כורה פחם בצפון אנגליה | דקה ואלמסלי | אבי קושניר | |
| טוני | אחיו הגדול של בילי | כריס גרהמסון | אושרי כהן אבירם אביטן | |
| סבתא | סבתא של בילי | אן אמרי (אנ') | דינה דורון | |
| מר בריית'ווייט / ברני | נגן הפסנתר של גברת וילקינסון | דוד מוסקט | ארז וייס | |
| ג'ורג' | חברו של ג'קי, מאמן האיגרוף של בילי | הווארד קרוסלי | דידי גת | |
| אמא | אמו המנוחה של בילי | קלאודיה בראדלי | יעל יקל נעה גודל | |
| בילי המבוגר | בילי (בשנות ה-20 לחייו) | ליאם מאוור (אנ') | גל מחזרי איגור פטשנצ'וק | |
| מייקל | חברו הטוב של בילי | בראד קבאנה | זאק אטקינסון | סהר לב-שומר (עד 24 בפברואר 2017) טימוטי סניקוב עמית ברנר |
| דבי | בתה של גברת וילקינסון | דמי לי | נאיה פדרמן (עד 7 באפריל 2017) סשה בזרוקוב מיה מינץ נריה זהבי |
המחזמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
| כרזת המחזמר בישראל | |
| בימוי | אלדר גרויסמן |
|---|---|
| הפקה |
פנינה ומשה אדרי - אן אם סי פרדי זיסקרוט ושוקי גור - גלים הפקות ירון פלד |
| מילות השירים |
לי הול נוסח עברי: אלי ביז'אוי |
| מבוסס על |
בילי אליוט |
| מוזיקה |
אלטון ג'ון |
| מדינה | ישראל |
| הצגת בכורה | 2016 |
| שפה |
אנגלית |
| פרסים |
פרס אוליבייה |
|
billyelliotthemusical | |
| | |
בקיץ 2016, לאחר כ-10 חודשים של הכנות וחזרות, עלה לראשונה המחזמר בישראל בתרגומו של אלי ביז'אווי, בבימויו של אלדר גרויסמן, בניהולו המוזיקלי של בן זיידמן ובכיכובם של שון זילברשטיין וארנון הרינג בתפקידי בילי, אבי קושניר, דפנה דקל, אושרי כהן ודינה דורון[4]}. ב-31 באוגוסט 2017, לאחר 115 הצגות, ירד המחזמר מהבמות[5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בילי אליוט - סרט משנת 2000
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בילי אליוט - המחזמר (באנגלית)
בילי אליוט - המחזמר, ברשת החברתית פייסבוק
בילי אליוט - המחזמר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בילי אליוט - המחזמר, סרטונים בערוץ היוטיוב- דני שדה, שואוטיים: 10 מחזות הזמר הכי שווים בלונדון, באתר ynet, 27 בספטמבר 2015
- לירון זייד, כוכבי בילי אליוט בישראל: "החלום הוא להגיע ללהקת הרויאל בלט", באתר מאקו, 26 במרץ 2016
- אתר בילי אליוט ישראל (אורכב 31.05.2016 בארכיון Wayback Machine)
- מיכאל הנדלזלץ, "בילי אליוט המחזמר": הלילה טוב לרקוד, באתר הארץ, 8 ביוני 2016
בילי אליוט המחזמר - מאחורי הקלעים, סרטון באתר יוטיוב- נולד לרקוד: מאחורי הקלעים של המחזמר "בילי אליוט", באתר וואלה!, 31 במאי 2016
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bill and Lee’s excellent adventures. The Scotsman (Edinburgh), 2 January 2002
- ^ מרב יודילוביץ', "בילי אליוט": יוצא מהלב וחודר אל הלב, באתר ynet, 7 ביוני 2016
- ^ Official Website - West End press reviews billyelliotthemusical.com
- ^ דניאל שירין, עכבר העיר, כולם רוקדים עכשיו: מיהו בילי אליוט הישראלי?, באתר הארץ, 13 במרץ 2016
- ^ תוכן שיווקי, המחזמר שריגש את העולם יוצא לסיבוב פרידה, באתר מאקו, 29 ביולי 2017