בילי הולידיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בילי הולידיי ב-1949. צילום: קארל ואן וכטן

בילי הולידייאנגלית: Billie Holiday;‏ 7 באפריל 1915 - 17 ביולי 1959) הייתה זמרת ג'אז אמריקאית, מן החשובות במאה ה-20.

הולידיי הייתה זמרת בעלת קול יוצא דופן וסגנון שירה מקורי. היא הושפעה בסגנון שירתה מזמרים כלואי ארמסטרונג ומבסי סמית', הזמרת המצליחה של שנות ה-20, אשר התאפיין בקול מעט צרוד וטכניקה מרשימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אלינורה פאגאן (Eleanora Fagan) ומאוחר יותר כונתה "ליידי דיי". את שם הבמה הולידיי הרכיבה משם השחקנית שהעריצה בילי דוב (Billie Dove) וגיטריסט הג'אז קלארנס הולידיי, שייתכן והיה אביה. ילדותה הקשה, כבת שנולדה לאם בת 13 וצאצאית למשפחת עבדים מוירג'יניה, תמיד הייתה מעורפלת, כך גם באוטוביוגרפיה שכתבה טרם מותה.

בנעוריה עסקה, ככל הנראה ובעל כורחה, בזנות ואת קריירת השירה התחילה ב-1930 במספר מועדוני לילה בשכונת הארלם בניו יורק. החל מ-1932, עת התגלתה על ידי המפיק המוזיקלי ג'ון האמונד, החלה הקריירה המוזיקלית של הולידיי לשגשג והיא הופיעה במועדוני ג'אז רבים בניו יורק. ב-1933 שרה יחד עם הנגן המצליח בני גודמן ובאותה שנה גם הוקלט לראשונה אחד משיריה. מעט מאוחר יותר כיכבה באופן קבוע במספר מועדונים ברחוב 52 בעיר.

היא הופיעה עם כוכבי על בעולם הג'אז של שנות ה-30 וה-40 כלסטר יאנג, קאונט בייסי וארטי שו ואף ביצעה מאוחר יותר דואטים גם עם לואי ארמסטרונג. באוגוסט 1941 נישאה לטרומבוניסט ג'ימי מונרו.

ב-1954 ביצעה הולדיי את סיבוב ההופעות הראשון שלה באירופה, סיבוב שנמשך 5 שנים. היא חזרה לארצה זמן קצר לפני מותה.

במשך כל התקופה הזו צרכה הולידיי סמים. היא האמינה כי שימוש בסמים כדי לקבל השראה מוזיקלית היא הכרחית וצרכה מריחואנה כמו גם הרואין אשר גרם לה להדרדרות בריאותית ניכרת כבר ב-1950, בהיותה בת פחות מ-40. צריכת הסמים והאלכוהול הובילו בסופו של דבר למותה ב-1959.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוליידיי הקליטה שירים עם ארבעה אולפנים:

  • Columbia Records (1933-1942, 1958)
  • Commodore Records (1939, 1944)
  • Decca Records (1944-1950)
  • Verve Records (1952-1959)

הקלטות אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

(רשימה חלקית)

במארזי תקליטים:

  • Lady Day: The Complete Billie Holiday on Columbia (1933-1944)
  • The Complete Commodore Recordings (1939, 1944)
    • For collectors not interested in non-released studio takes, The Commodore Master Takes features only the released versions of Holiday's Commodore recordings.
  • The Complete Decca Recordings (1944-1950)
  • The Complete Billie Holiday on Verve (1945-1959)

הקלטות אולפן נוספות:

  • Lady in Satin (Columbia, 1958)
  • פסקול הסרט "ניו אורלינס" (1946) (Giants of Jazz, 1983)
  • The Sound of Jazz (Columbia, 1958)

הקלטות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות הקלטות רבות של הופעותיה, רובן אף זמינות באוספי מוזיקה שונים. להלן מקצת הקלטותיה:

  • At Monterey 1958 (1958)
  • Billie Holiday in Europe 1954-1958 (1954-1958)
  • The Complete 1951 Storyville Club Sessions (1951)
  • אלה פיצג'רלד ובילי הולידיי בניו-פורט (1957)
  • Lady Day: The Storyville Concerts [Vol. 1 and 2] (1951, 1953, 1959)
  • A Midsummer Night's Jazz at Stratford '57 (1957)
  • Summer of '49 (1948-1949)

מארז התקליטים של קולומביה כולל הקלטות חיות של הולידיי עם תזמורת קאונט בייסי (1937) ובני גודמן (1938) והופעותה בקונצרט הג'אז מ-1944.

מארז "The Verve" כולל עוד מספר הקלטות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]