בילי שני כובעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בילי שני כובעים
Billy Two Hats
צילום מהסרטת "בילי שני כובעים" בישראל. יושב מימין: גרגורי פק
צילום מהסרטת "בילי שני כובעים" בישראל. יושב מימין: גרגורי פק
בימוי טד קוטצ'ף
הופק בידי נורמן ג'ואיסון
תסריט אלן שארפ
עריכה ת'ום נובל
שחקנים ראשיים גרגורי פק
דזי ארנז ג'וניור
ג'ק וורדן
מוזיקה ג'ון סקוט
צילום בריאן ווסט
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יוניטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1974
משך הקרנה 99 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בילי שני כובעיםאנגלית: "Billy Two Hats") הוא סרט אמריקאי מסוגת המערבון שיצא לאור ב-1974. את הסרט ביים טד קוטצ'ף ומככבים בו גרגורי פק, דזי ארנז ג'וניור וג'ק וורדן. הסרט, שהוא הפקה אמריקאית של המפיק נורמן ג'ואיסון, צולם כולו בישראל ב-1972.[1][2] הסרט, העוסק במרדף של שריף נחוש אחר שני פושעים נמלטים, היה כישלון מסחרי וביקורתי. זהו המערבון האמריקאי הראשון שצולם בישראל.[3]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בסוף המאה ה-19. במהלך שוד בנק בעיירה קטנה במערב הפרוע בו נהרג פקיד הבנק, נלכד אחד השודדים, בילי "שני כובעים" (דזי ארנז ג'וניור). שודד שני נהרג מיריות השריף, הנרי גיפורד (ג'ק וורדן), ומנהיג השודדים, ארצ' דינס (גרגורי פק), מצליח להימלט כששלל השוד, 420 דולרים, בידיו. בילי הוא בן תערובת (אנ') צעיר שאמו אינדיאנית ואביו לבן. השריף הגזען מכנה אותו בכל הזדמנות Breed (קיצור ל-Half-breed, כינוי גנאי לבן תערובת) ואיננו מאמין ששותפו של בילי ינסה לחלצו, הן בגלל שהשלל בידיו והן בשל נחיתותו הגזעית, לכאורה, של בילי. אולם בעת שהשריף מוביל את בילי למשפט, והם חונים בתחנת מסחר קטנה ומבודדת בלב המדבר, מגיע ארצ' ומחלץ את בילי תוך שהוא יורה בשריף ופוצעו בכתפו. בעת שהשניים נמלטים, שולף בעל תחנת המסחר את רובהו ארוך הטווח, יורה במדויק ופוגע בסוסו של ארצ' ובנפילת הסוס נשברת רגלו של ארצ'.

לאחר מספר ימי החלמה מהפציעה בכתף, יוצאים השריף ובעל תחנת המסחר למרדף אחרי ארצ' ובילי אשר מתנהלים באיטיות בשל פציעת ארצ'. בילי מאלתר מזחלת אינדיאנית (Travois) הנגררת על ידי הסוס הבודד שברשותם ועליה נישא ארצ' הפצוע. השריף ושותפו כמעט ומדביקים את ארצ' ובילי אך אלו מצליחים לחמוק בקושי. במנוסתם, פוגשים ארצ' ובילי בארבעה אינדיאנים רכובים וחמושים המבקשים לשדוד אותם, אך בילי, בהיכרותו את שפת ומנהגי האינדיאנים, מצליח להרחיקם ללא נזק. לאחר שהצליחו לחמוק מהשריף, מגיעים ארצ' ובילי לבקתה באזור פחות מדברי ומציעים לספנסר, בעל הבית, 100 דולר תמורת הבאת ארצ' לתחנת מסחר קרובה שם יטפל בפציעתו וישיג סוס נוסף, במטרה שימשיכו במנוסתם לעבר קליפורניה, שם הם מקווים, צפוי להם עתיד מבטיח. בעל הבית משתכנע ויוצא עם ארצ' על כרכרה. אשתו, אסתר, שנקנתה על ידו על פי קטלוג, מדוכאת על ידו באלימות פיזית ומילולית וסובלת מגמגום בזמן עקה, נותרת בחברת בילי האמור לשמור עליה ועל הבקתה מפני האינדיאנים.

אסתר מפתחת רגשות רומנטיים אל בילי הנוהג בה בכבוד ובהגינות. השריף אינו מוותר וממשיך לרדוף את ארצ' ובילי. ארבעת האינדיאנים החמושים תוקפים במארב הררי את ארצ' ואת בעלה של אסתר ולקראת סיום הסרט מגיעים כל גיבוריו אל אזור המארב ההררי ושם מוכרעים הגורלות.

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי "שני כובעים" מסביר לאסתר כי אינו יודע מי היה אביו הלבן וכי גם אמו האינדיאנית לא הכירה אותו היטב. אמו סיפרה לו כי אביו היה, כנראה, איש חשוב שכן על קיר חדרו היו תלויים שני כובעים; כובע לאירועים חגיגיים וכובע ליומיום. גם את בילי הדבר הרשים והוא בחר לכנות את עצמו בשם זה.[4] הסרט יצא בשנים מאוחרות בהוצאה מחודשת תחת השם, " The Lady and the Outlaw".[3]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפיק והבמאי, נורמן ג'ואיסון, שהה בישראל ב-1972 לרגל צילומי סרטו, "ישו כוכב עליון" (צולם בעיקר בעבדת) ומצא את הנוף המדברי בישראל כמתאים למערבון אותו עמד להפיק.[5] הסרט צולם כולו בישראל, החל באוקטובר 1972, במשך שמונה שבועות, בתקציב של 1.1 מיליון דולר.[5] רוב הסרט צולם באזור אילת כשברקע נראים הרי אילת, הרי אדום והערבה. הסצנה הפותחת של שוד הבנק בעיירה צולמה ב"עיר סרטים" שהייתה קיימת ליד פתח תקווה.[2][4] הסצנות הקשורות לבקתה של ספנסר ואסתר צולמו בנחל הבשור, סמוך לתל שרוחן.[6] זהו המערבון האמריקאי הראשון שצולם בישראל. התסריט הוא של הסקוטי, אלן שארפ, שבחר לתת לאחד מגיבורי הסרט, ארצ' דינס (גרגורי פק) מוצא סקוטי המתבטא גם במבטאה הסקוטי של הדמות וגם בטקסט כשארצ' מתגעגע מספר פעמים לנופים הירוקים של סקוטלנד העומדים בניגוד גמור לנוף המדברי בסרט.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נתקל בביקורות קשות ביציאתו למסכים. המבקרת ג'ודית' כריסט טענה שהוא מגוחך בכל היבטיו ויומרני ללא כיסוי. כדוגמה, היא מביאה את הסצנה בה התמונה עוברת מספר פעמים בין גרגורי פק המוטל תחת לכרכרה וסביבו גוויות ובין דזי ארנז וסיאן ברברה אלן החולקים את מחשבותיהם הכמוסות במיטה לאחר שתינו אהבים.[4] ברבות השנים נעשה היחס אליו מעט יותר סלחני והמבקר רוי פרומקס רואה בו הפתעה נעימה.[7]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן השתתפו בסרט השחקנים הישראלים: זאב ברלינסקי (בתפקיד אינדיאני) ונתן כוגן.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב בר-און, עושים קולנוע באילת, דבר, 9 באוגוסט 1973
  2. ^ 1 2 שאול שיר-רן, הוליווד במדבר יהודה, מעריב, 24 באוגוסט 1979
  3. ^ 1 2 Hal Erickson, Billy Two Hats, אתר allmovie
  4. ^ 1 2 3 ג'ודית כריסט, Specialite de la Maison, ניו יורק מגזין, מאי 1974, עמ' 105 - 106
  5. ^ 1 2 Billy Two Hats, באתר מכון הסרטים האמריקאי
  6. ^ על פי המאמר ב-Films in Review, היו לסרט שתי גרסאות שהופצו. באירופה הופצה גרסה בה נראתה סיאן ברברה אלן בעירום בזמן רחצתה בנחל, בעוד שבגרסה שהופצה בארצות הברית היא מצולמת מאחור ורק גבה חשוף.
  7. ^ Roy Frumkes, Billy Two Hats, אתר Films in Review,‏ 21 במרץ 2011